שר הנגב הגליל והחוסן הלאומי, יצחק ווסרלאוף, נטל היום (רביעי) חלק באירוע הקבלת פני רבו בעיר העתיקה בהשתתפות הרב דב ליאור והרב שמואל אליהו ושוחח על משמעות האירוע עבורו עם ערוץ 7.
"גדלתי ברובע עשרים שנה ובכל שנה היה אירוע הקבלת פני רבו עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל בכיכר החורבה. בעשור האחרון לא התקיימו אירועים כאלה. אנשים שמגיעים ברבבותיהם לכותל, כשהם עולים מהכותל רוצים לחוות חוויה של קדושה ולכן ראינו באירוע הקבלת פני רבו אירוע משמעותי שייתן חוויה לעולי הרגל, גם מוסיקה ושמחה וגם ברכה מהרבנים", סיפר וסרלאוף.
הוא התייחס לתקריות שהיו ביום כיפור בתל אביב כלפי מתפללים ואמר כי "רובו המוחלט של העם בישראל רוצה יהדות, גם במרחב הציבורי וגם במרחב הפרטי, ברוחב הלב והלב של עם ישראל הוא לב ענק, לב שרוצה שורשים ויהדות ואת זה אנחנו רואים פה. זה הדבר הבריא והנורמאלי. אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית וכך נישאר. נכון, יש קומץ מבולבלים שאני לא רוצה לייחס להם משמעות ורוצה להאמין שגם הם בסופו של דבר יחזרו פנימה לתוך המעגל של החמימות שמאחדת בינינו".
בהתייחס לאירוע היריקות של מספר בני אדם לעבר נוצרים אמר השר כי כמי שגדל בעיר העתיקה הוא יכול להעיד על שכנות מצויינת בין יהודים ונוצרים. "זו לא הדרך. לא נוהגים כך. לא יורקים. זה לא אנושי, לא מוסרי ולא יהודי. אני לא רואה שום ערך מוסף בדבר הזה ואני מגנה את המעשה הזה".
לקראת חידוש פעילות הכנסת לאחר הפגרה מעריך וסרלאוף שעם ישראל מצוי בעיצומו של בירור שהוא מעבר לכנסת עצמה. הוא עצמו תומך כמובן ברפורמה ולזאת הוא מוסיף קריאה "בעיקר לעצמי, להקשיב יותר לאנשים שמדברים איתי, להבין יותר מורכבויות, לכבד, להכיל ולאהוב. זה מה שאנחנו צריכים בלי קשר לנושא ספציפי כלשהו". השר גם מספר כי כיעד אישי לקח לעצמו לשנה הבאה להיות קשוב ואכפתי יותר ולחבר כמה שיותר חלקים בין עם ישראל.
האם לגישה כזו יכולה להיות השפעה גם על הרכב הקואליציה? האם היא עשויה להתרחב? ווסרלאוף משיב: "אני לא נביא. אני בסך הכול בן של רב".
בעקבות דבריו אלה נשאל וסרלאוף כיצד עוברים עליו ימי החגים לאחר הפרידה מאביו, הרב יששכר וסרלאוף ז"ל שנפטר לאחרונה, ומשיב ואומר כי הדבר תופס אותו לעיתים לא מוכן. היום, לדוגמה, זה קרה כשהיה במקווה. "זה הזכיר לי שהייתי הולך להורים שלי בחג ולפני כן הייתי טובל במקווה לפני שאני עולה לרגל, ופתאום אני קולט שאבא שלי כבר לא איתנו. הוא איתנו במובן הרוחני, אבל הייתי רוצה לראות אותו, להתייעץ איתו אפילו עוד רגע אחד, לתת לו חיבוק. אבא היה דמות מאוד משמעותית עבורי ועבור המונים מתלמידיו שראו בו אב ומורה דרך. הוא חסר לי מאוד, אבל נתנחם בנחמת ציון וירושלים".