הרב אברהם סתיו מגיב לדברים שכתב הרב בני לאו, לאחר שהחליט לעצור שיח של הידברות, כשהגיע לסוכה השר יצחק וסרלאוף ממפלגת עוצמה יהודית.
"לו אני במקומו של הרב בני לא הייתי עוזב את הסוכה. אין לי שמץ של סימפתיה למפלגת עוצמה יהודית, על כל גווני תמיכת הטרור שבה. אני חושב שזו הזיה ששליש מהמגזר, אם לא יותר, הצביעו עבורה בקלפי. ושזה איבוד עשתונות מוחלט לתת תפקידים בכירים כל כך בממשלה לפורעי-חוק מושבעים. ויחד עם זאת לא הייתי עוזב את הסוכה. לא כשנכנסה אליה שקמה ברסלר, ולא עם כניסתו של השר וסרלאוף", כתב הרב סתיו.
הוא גם הסביר את הסיבה לכך. "גם הם כאן. גם הם חלק מאיתנו. גם מהם יש מה לשמוע וגם איתם חובה עלינו לדבר. כל היופי בסוכה הוא שהיא מאפשרת להכניס גם אורחים שלא הייתי מסוגל לקבל בתוך הבית. ולהיכנס למרחבים משותפים גם עם מי שלא הייתי מציב את כף רגלי בדירתו. זה דורש וויתור מסוים, גלות מן הגבולות והכללים המוכרים, אבל זו הדרך היחידה שבה ראויים כל ישראל לשבת בסוכה אחת".
הרב בני לאו סיפר קודם לכן: "פתיחת הערב בסוכה ברעננה עם שקמה ברסלר וקרין נהון (ממובילות המחאה), עם שרה אליאש מקדומים, עם גיא שורץ משומרים על הבית המשותף. כל זה ביוזמה והנחייה של חגי שטדלר מ"ציונים דתיים דמוקרטיים". שקמה דיברה על הניסיון של מכונות רעל שפועלות בהתמדה ובשיטתיות כדי לייצר קרע עמוק של חוסר אמון ושנאה בתוך החברה הישראלית. שרה שיקפה לה שאותו דיבור בדיוק היא שומעת אצלה בבית. מילה במילה. רק לכיוון ההפוך. כבר היה קונצנזוס שהמציאות מוכתבת על ידי אינטרסים רעילים והיכולת להתמודד מולם מחייבת כלים והכרה בכוחות הפועלים".
הוא ציין עוד כי "שום שיח שנאה לא ישקם את הבית שלנו. רק עוד ועוד מיתרי קול ומגע של עינים".
"משם המשכתי למפגש סוכה אצל חה"כ של הציונות הדתית מיכל וולדיגר. היא הזמינה את חה"כ חילי טרופר שביקש ממני להצטרף. הדיבור שם החל בדיבורי שלום ואחדות שכאלה", שיתף הרב בני לאו ותיאר את המפגש עד לרגע שבו החליט לעזוב את הסוכה.
"אבל במסגרת המסע הגענו לתחנה שממנה המסע לא המשיך. תחנה שבה פגשנו שר מתוך הציונות הדתית שהתעקש להיות צודק, להיות שליח של הקבוצה ששלחה אותו ולא להבין את היותו יושב על כסא ממשלה בישראל, היותו שליח ציבור שחייב לחתור אל השלום ולא להתבצר באמת הסקטוריאלית שלו. ואז נכנסו לסוכה אנשי "עוצמה יהודית".
ח"כ מיכל וולדיגר שאת סוכתה עזב הרב בני לאו הגיבה לפוסט שלו וכתבה: "תודה הרב בני לאו שכיבדת אותנו בנוכחותך. שמחתי לארח אותך בסוכתנו, כמו ששמחתי לארח את יתר אורחינו, לרבות איילת נחמיאס ורבין שיש לי עמה, ואף עמך כבוד הרב, אי הסכמות כנראה לא מעטות, שאני מאמינה שהן יותר על הדרך מאשר על המהות".
היא ציינה: "כאבתי שבחרת לצאת מהסוכה כשנכנס אליה שר במדינת ישראל, תהיה מפלגתו אשר תהא, במיוחד כשאתה כותב על המסע שעשית עם איילת, 'מסע לעמק השווה'. במיוחד כשאתה כותב שהמסע הזה היה 'מסע ממקום למקום על כל הרצף הישראלי מתוך אמון שלכל אדם יש את החלום שלו ואת הכאב שלו'. במיוחד כשאתה ממשיך וכותב - 'מתוך אמון שבמפגש מתחולל משהו שאחריו יש סיכוי לאיחוי'. והנה אתה בוחר להתעלם או אולי קיצוני מכך, לעזוב את הסוכה כששר ממפלגה שאתה לא מסכים מגיע".
"אז אולי המסע שלכם לא היה על כל הרצף הישראלי, אלא רק למקומות שנראים לך מתאימים ומהרחוקים מדלגים? גם הדברים שלך כב׳ הרב שנאמרו אמש ואתה מזכיר אותם גם בפוסט על אותו שר במפלגה שלי. אינני יודעת במה המדובר, אבל כן אומר ששר תפקידו לשרת את כלל האוכלוסיה ואין על כך מחלוקת. בטוחני שגם אותו שר שאליו אתה מתייחס חושב, מאמין ופועל כך. עדיין הוא מי שהוא ואמונותיו נותרו כפי שהן . כך היה מאז ומתמיד וכך מצופה שיהיה. הרי נבחרי הציבור נבחרים על בסיס המצע שלהם, על בסיס דעותיהם ואמונותיהם, בין היתר כיצד לדעתם על המדינה להתנהל, לחלק את משאביה ועוד. האם אתה מציע שנבחרי הציבור יצהירו על דבר אחד ויעשו בפועל את ההפך? התפקיד כמובן מחייב להקשיב ולשרת את הכלל, אבל לא מחייב להחליף אידיאולוגיות ואמונות. אני סבורה שמחלוקות אידיאולוגיות היו וכנראה תמיד יהיו ולא נכון ששיח של אהבה, כבוד ואחדות יהיה תלוי בוויתור עליהם", הוסיפה.
"המפגש אמש לא בא לשנות דעות, אלא לנסות ולשנות שיח וסגנון. אני מניחה כבוד הרב שיש לנו עוד הרבה על מה לדבר ומקווה שאף נעשה זאת", סיכמה וולדיגר.