על העבודה המדוקדקת, המתמשכת ובעיקר הבלתי נתפסת של זיהוי חללי מתקפת הטרור, שוחחנו עם הרב רס"ן הרב הצבאי אריק הורביץ שמאז יום ראשון שאחרי המתקפה נמצא במחנה שורה ועוסק במלאכה כאחד ממפקדי מתחם הזיהוי.
"ביום ראשון בוקר התקשרו ושאלו אם אני יכול להגיע לסייע בחלק האזרחי. לא ידעתי עדיין באיזה כמויות מדובר למרות שכבר שמעתי חדשות והבנתי שמדובר באירוע בלתי נתפס מבחינת הגודל. כשמגיעים למקום ומריחים את הריחות מתחילים להבין" מספר הרב הורביץ.
"נכנסתי לעבודה והתחלנו לנהל את האירוע ולסייע למשטרת ישראל", הוא אומר ומבהיר כי "במתחם האזרחי המשטרה היא האחראית והרבנות הצבאית היא זו שנותנת את המעטפת לפעולת הזיהוי". למלאכה המורכבת נדרש "גיוס בעיקר של כוחותינו הנפשיים כדי להתמודד עם המראות והריחות". לכך מצטרף הניסיון המקצועי שנרכש במרוצת השנים.
על התמשכות הזמן של פעולות הזיהוי מבהיר הרב הורביץ כי "תהליך לקיחת אמצעי זיהוי מחלל אזרחי הוא תהליך שמוגדר על פי מדיניות המשטרה. הם לוקחים את מירב האמצעים שניתן לקחת כדי לייצר מאגר נתונים גדול כדי לתת זיהוי. אם תוך כדי תהליך יש זיהוי, עוצרים ומעבירים את החלל לקטגוריית המזוהים. גם בגלל הכמויות והעומסים וגם בגלל מצב החללים הצטרכנו להעביר חלק מהחללים את כל התהליכים שלוקחים זמן כדי שלא נטעה וכדי להיות מדויקים. לפעמים זיהוי של אחד שופך אור על זיהוי של חלל אחר וכדי לדייק ולעשות את זה הכי נכון זה לוקח זמן".
"אנשי המז"פ והחקירה עובדים בצורה מאוד מדוקדקת ומאוד מדויקת כדי להביא את הזיהוי כמה שיותר מהר ומצד שני לא לטעות. צריך להקפיד על אפס טעויות. כשאומרים על פלוני שזה הוא, זה חייב להיות הוא ולכן הדברים לוקחים זמן".
הרב הורביץ כרב צבאי אינו שולט במספרים של החללים שטרם זוהו. מספרים אלה מצויים בידי המשטרה ומשרד הפנים, אך הוא מציין כי "הגיעו למעלה מאלף חללים אזרחיים, זה נתון קשה ובלתי נתפס שידוע לכולם. כמות רבה מאוד עברה כבר זיהוי ויש עדיין מי שממשיכים לחקור עליהם, ולצערינו עדיין יש חללים שעדיים נמצאים בשטח ומובאים לתחנה אלינו. אני לא יודע כמה יש וכמה יהיו אבל אנחנו כאן ערוכים לכל קליטה".
על ההתמודדות האישית עם המראות, על החזרה מהמלאכה המורכבת לחייו האישיים, אומר הרב הורביץ כי בניגוד לעבר יש כיום מודעות רבה לפן הנפשי ואכן הצוות העושה במלאכה, מקבל מתחילת העבודה ליווי של קב"נים, חלקם עובדים סוציאליים וחלקם פסיכולוגים שמלווים אותם כמה פעמים ביום. "אנחנו מקיימים שיחות פתיחת וסגירת משמרת, נותנים לאנשים לדבר ולספר, וגם בבית מדברים לא על המראות אלא על התהליך, משתפים במה שאפשר. השיתוף עוזר להתמודד. בנוסף אנחנו מדברים גם בינינו. נוצרה חבורה מאוד מגובשת של מי שעובדים שם וזה שאנחנו יושבים ביחד מספרים ומתפרקים זה עוזר. זה בסדר להתפרק אבל אוספים את עצמנו וחוזרים לעבודה. זו הדרך הטובה ביותר לרפא את עצמנו ומי שנדרש לליווי יש לו תמיד למי לפנות".
על ההתפרקות הזו אומר הרב הורביץ כי המשמעות היא - לבכות. אנחנו בני אדם ומותר לנו לבכות. זה חשוב ומדי פעם זה טוב. כשיש רגעים של ירידה במשמרת או הפסקה צריך לעשות את זה. זה מסייע לנפש לרפא את עצמה. אנחנו לא מחפשים לגרום לאנשים לבכות, אבל מי שבוכה אנחנו מחבקים ומעודדים אותו. לגברים זה קשה לפעמים ואנחנו תומכים. לריפוי האישי שלי זה מסייע ועוד חבר'ה אמרו את זה על עצמם".
לשאלתנו מציין הרב הורביץ כי הוא ואנשי הרבנות הצבאית המסייעים לכוחות הזיהוי לא באים במגע עם המשפחות. "יש גורמים של המשטרה מחוץ לבסיס והם עם הקשר עם המשפחות. זה לא אנחנו באופן ישיר. אנחנו ממוקדים מאוד במשימת לקיחת אמצעי הזיהוי".