סניה ולדברג, העוסק בהסברה ישראלית מזה שנים רבות ובמערכה זו הקים את חיל ההסברה האזרחי, מתייחס בראיון לערוץ 7 לאתגר ההסברה הניצב בפני ההנהגה בישראל במקביל לאתגר המערכה הצבאית, ובשאלת השימוש בתיעוד הקשה שעדיין לא נחשף עמדתו ברורה ונחרצת: לחשוף.
בראשית דבריו מספר ולדברג על פעילות הארגון שהקים כחלק משגרת הפעילות ובהכנת תכנית הסברה אסטרטגית לטווח ארוך עבור מדינת ישראל. בונים תכנית ארוכת טווח להסברה. "אנחנו עוזרים להפיץ סרטונים, מריצים קמפיינים שמפיצים מידע בעד ישראל ונגד חמאס. חלק מהסרטונים נועדו לזעזע בעיקר את אירופה כדי שיבינו עם מה אנחנו מתמודדים פה".
לדבריו מאחר וחלק מהתכנים קשים מדי לצפייה גופים ממשלתיים לא עושים בהם שימוש, בעוד הארגון שהקים בוחר דווקא כן להציג את הדברים לעולם. "אני לוחץ על דובר צה"ל לשחרר חומרים נוספים. כעת לא רוצים כדי שלא לצער את המשפחות", הוא מספר וקובע כי הגישה בישראל להסברה אינה נכונה. "לא מבינים שזה נשק בכל מובן. הסברה טובה תשחרר את ידי הצבא לפעול".
מנגד, מציין ולדברג "החמאס עושה הסברה נהדרת. בכל פעם שקורה משהו הם משחררים תמונות, ולפעמים גם תמונות שקריות". תמונות שכאלה עושות את עבודת ההסברה היטב, גם אם השקרים נחשפים. עם זאת אנחנו מזכירים סרטונים בהם נחשף כיצד חמאס צובע ילדים באדום לפני שיצולמו כאילו נפצעו או נהרגו בהתקפות צה"ליות, וולדברג אומר כי אכן סרטונים שכאלה גורמים נזק לחמאס כאשר הם נחשפים ומציגים את תומכי הארגון בקלונם בעיני העולם.
לטעמו של ולדברג לא כל העולם נגדנו וניתן לעשות הרבה בתחום ההסברה. אירוע בית החולים בעזה היה דוגמא לכך שבעבודה נכונה ניתן להפריך שקר של חמאס הן בשאלת הגורם היורה והן בשאלת היקף ההרוגים.
לדבריו "גם כשהיה משרד הסברה לפני שנים הוא עסק רק בקידום מקורבים". עם זאת כעת, הוא סבור משרד התפוצות הממונה על ההסברה, עושה עבודה טובה הרבה יותר מאשר בעבר, ניכר כי "יש שם הבנה של מה שצריך לעשות ויש אנשים רציניים שמבינים מה צריך לעשות. הסברה היא לא איזה מטרד שצריך לעשות, אלא ממש כמו זריקת פצצות על האויב".
ביקשנו את התייחסותו המורחבת יותר של ולדברג לשאלת היחס לחומרי התיעוד הקשים לצפייה, בעיקר לנוכח הטענה שהדברים והפצתם פוגעים במשפחות השכולות. לדבריו התשובה לכך נחרצת והחומרים חייבים לצאת אל העולם. "נכון שזה פוגע ברגשות המשפחות וברור שצריך לצמצם את החשיפה בישראל, אבל יש להבין שעוד הסברה נכונה משמעותה פחות משפחות שכולות נוספות, הסברה נכונה היא פחות עשרה, עשרים או חמישים חיילים שייפלו". זאת מאחר וההסברה תעניק לצה"ל לגיטימציה לפעול כשידיו משוחררות יותר.
"זה לא קורה באופן מיידי ולכן אנשים לא עושים את ההקשר. אנשים לא מבינים שנהרגים לנו אנשים בגלל שלא עשינו הסברה טובה, אבל זה משחרר את ידי הצבא".
על דבריו אלה אנחנו שואלים אם הפצת החומרים לא תסייע לחמאס המבקש בתיעוד הדברים והפצתם להטיל מורא על כלל האוכלוסיה בישראל. ולדברג משיב ואומר כיח כבר כעת נחשפנו לחלק ניכר מהחומרים כפי שנראו ביום פרוץ המלחמה ובחלק ניכר מהסרטונים והדבר אמנם השפיע על התחושות בטווח הקצר, אך מהר מאוד גרם לעם להתלכד מתוך תחושת שאיפה לנקמה והמורל בעם עלה וגבה. המשמעות היא, לדבריו, שהתוצאה של הצגת הסרטונים הפוכה. "זה יעזור לנו לכסח אותם יותר", הוא משוכנע. "בעזה הם בוכים עכשיו שהם נשארו לבד. קשה להם וטוב שכך. אחרי השוק של הימים הראשונים נכנסנו לעצבים ולתחושת הרצון לנקמה".
ולדברג מציין כי "העולם המערבי מגיב לתינוקות וילדים הרבה יותר מהתעללות בגופות של חיילים", ומשום כך אלו בדיוק הסרטונים הקשים שצריכים להיחשף. "באותו רגע שרואים את זה, זה שובר אותך, אבל אחר כך זה מלכד אותנו מתוך ההבנה מול מי אנחנו והרצון לפרק להם את הצורה. אני בהחלט רוצה לזעזע את העולם כמו שאנחנו הזדעזענו. ברגע שנפציץ את העולם בתמונות חדשות וסרטונים חדשים הם יבינו מול מה אנחנו מתמודדים. המטרה היא להציג את כל מי שצועק לשחרור פלשתין כתומך נאצים".
סוגיה נוספת שעולה בשיחה עם ולדברג היא סוגיית תפקידו של ראש הממשלה במערכה ההסברתית. לטעמו על נתניהו להיכנס לעובי הקורה והמודל לכך הוא זלנסקי נשיא אוקראינה. "ראש ממשלה לא יכול להיות מנכ"ל ההסברה הישראלית, אבל הוא צריך להשתתף כפרזנטור. הדוגמא היא אוקראינה, כשהנשיא זלנסקי הפך להיות שר ההסברה כי הוא מוכר בכל העולם וכיום הוא גם פופולארי בכל מקום. הוא מתראיין בכל ערב ושולח מסרים לעם שלו ומסביר לעולם מה קורה שם כדי לשכנע את העולם לסייע לו".
"זלנסקי נתן דוגמא נהדרת של איך צריך לנהל הסברה. גם נתניהו צריך לעשות זאת, כי כשהוא מראה את העובדות הוא מייצר סדר יום תקשורתי כמו שעשה זלנסקי. כשזלנסקי הלך לעיר שבה הצבא הרוסי עשה טבח הוא הראה תמונות קשות, קרובות בחומרתן למה שראינו כאן".