ד"ר דינה ליסננסקי, מומחית לטרור בינלאומי, מתייחסת להשוואה בין חמאס לדאעש בראיון לערוץ 7 וקובעת כי הרבה מעבר למראות הקשים המזכירים את מעשי דאעש ואף חמורים מכך, שורשיהם המשותפים של שני הארגונים עמוקים.
לדבריה ההשוואה בין הארגונים מאוד מתבקשת ולכך לפחות שתי סיבות. "ראשית, אנחנו מדברים על פיגוע טרור בעצמה כזו שמזכירה לנו מאוד פיגועים שמשתייכים לרשתות טרור גלובאלי, כמו אלקעידה ודאעש, ובפועל הם גם עברו את זה, כי כשבוחנים את ההשפעה של רצח ועינויי חטופים במדינה קטנה כל כך כמו ישראל בהשוואה לאסון התאומים, ההשפעה גדולה יותר וזה המסר הראשוני שעובר לעולם".
חמאס יוצא מתוך אותה אידיאולוגיה ושואב רבות מדאעש, אומרת ד"ר ליסננסקי אך מדגישה כי כל זאת אינו אלא הראיה השטחית בלבד, בעוד בדיקה מעמיקה יותר מחייבת לבחון את מקור הגעתו של החמאס ומקורה של אל קעידה ולבחון את המשותף לשניים. "גם חמאס וגם אל קעידה שמתוכו יוצא דאעש, יוצאים מתוך אידיאולוגיה אחת ויש להם גם שורשים ארגוניים משותפים. שני הארגונים מסתמכים על ארגון האחים המוסלמים והאידיאולוגיה שלו".
ממשיכה ליסננסקי ומתארת את השינויים שעבר הארגון לקראת סוף שנות השמונים, אז התחולל איחוד זירות וחלוקה לתנועות, כהגדרתה ומאז הארגון התקיים בשלושה ממדים, אידיאולוגי ארגוני ופוליטי. "הממד האידיאולוגי משתמר בתוך אל קעידה. אנחנו יודעים שעבדאללה עזאם, מי שיצא את אל קעידה באפגניסטאן והמשיך עם רעיון הג'יהאד הגלובאלי, היה באחים המוסלמים ושאב משם השראה. בנוסף היה לו קשר מאוד ידוע ומוכר לאחמד יאסין, מי שאירגן את חמאס מתוך הפלגים של האחים המוסלמיים בתוך ארץ ישראל. כלומר שזה לא רק השיטות הדומות לדרכי ההתנהלות של דאעש", היא אומרת ומזכירה את המידע שחשף נשיא המדינה בדבר התכניות של מחבלי החמאס לעשות שימוש בציאניד נגד אזרחים ישראליים, וציאניד הוא אחד הכלים בידי דאעש ככלי להשמדה המונית, נשק לא קונבנציונאלי. לבד מכך, היא מזכירה כי "מצאו בשטח דגלים וחוברות הדרכה של דאעש, איך לענות, איך לאנוס ואיך להרוג אוכלוסיה אזרחית. כל אלה נמצאו גם און-ליין וגם בחוברות פיזיות שנמצאו על המחבלים. כלומר שיש כאן לימוד ארוך טווח, אימון שעברו שם והנחיות שקיבלו שם".
אם כן, הקשר בין שני הארגונים הרבה יותר עמוק והוא בא לידי ביטוי בדרכי הפעולה של מחבלי החמאס. "המטרה של זה היא אחת והיא מהות הטרור, לייצר כמות כזו של אימה בקרב אזרחי ישראל, כך שיתממש החזון האיראני שאזרחי ישראל יעזבו את ישראל מחשש שהאירועים יחזרו על עצמם". ליסננסקי אינה ממהרת לקבוע כי לנוכח ההתלכדות בעם נכשל החזון הזה, ולדבריה יש להמתין על לסיומו של האירוע המתגלגל שאנחנו בעיצומו כדי לקבוע זאת.
עם זאת היא סבורה שארגוני הטרור והאיראנים "פירשו את המחאות כחולשה של הממשלה ושל העם וזו הייתה קריאה לא נכונה של המציאות". עוד היא מזכירה את אי היציבות השלטונית ומערכות הבחירות החוזרות ונשנות כנתון נוסף שחיזק את אותה תחושה ופרשנות שישראל מתדרדרת. "אנחנו משלמים מחיר יותר מדי יקר על פרשנות לא נכונה של החברה בישראל".
כעת, היא מוסיפה, "אנחנו חייבים לדעת איך לדברר את עצמנו גם לעולם הערבי והאיראני ולא רק לעולם המערבי וגם לטורקים. להבהיר שאנחנו לא קורי עכביש, שזו הייתה קונספציית טעות שלהם, ובנוסף להבהיר שהעונש והתגובה יהיו כל כך קשים שזה לא ישתלם להם".
ליסננסקי מספרת שרמת האכזריות והרוע שגילמו מחבלי החמאס לא הפתיעה אותה. "לצערי הרב זה לא הפתיע אותי. אני מכירה את החברה הפלשתינית על גווניה, ומה שקרה לחברה הפלשתינית בעזה לא נלקח בחשבון על ידי ישראל". בדבריה היא מציינת כי דור המחבלים הנוכחי, זה שהוביל את מתקפת הטרור, גדל למציאות בה חמאס הוא השולט. הוא אינו מכיר מציאות אחרת או אידיאולוגיה אחרת. האינטרנט הפתוח לא הוביל למסרים אחרים לחדור אליהם.
"גם ברשות הפלשתינית מדובר על פחות או יותר אותה מערכת חינוך שמעבירה את אותם מסרים. אנחנו בכל פעם מנסים לעשות את ההפרדה המלאכותית בין חמאס ללא חמאס אבל האוכלוסייה הפלשתינית האזרחית שבויה עם דוקטרינציה לא רק מטעם החמאס. צריך להוסיף ולזכור שהרש"פ משלמת לאותם הרוגי חמאס ולמשפחותיהם פנסיות וקצבה לאותם מחבלים שנתפסו ויושבים כעת בכלא. כך שלא מדובר רק בחמאס. צריך להיזהר ולא לחשוב שאם נוציא את החמאס נוכל לעשות משהו עם החברה האזרחית בעזה".
לדבריה מיגור אידיאולוגיה הוא כמעט בלתי אפשרי, ולמעשה כדי להצליח יש לנהוג בעזה פי שנהגו בגרמניה הנאצית לאחר מלחמת העולם השנייה, "לעשות דה-חמאסיזציה, דה-רדיקליזציה של החברה הפלשתינית. אני לא יודעת אם זה אפשרי", היא אומרת וסבורה כי מעורבות של מעצמות מערביות בתוך הרש"פ היא הכרח כצעד ראשוני, לשם כך ובעקבות כך דין וחשבון ומעקב אחרי התכנים המועברים לחברה האזרחית ובמיוחד לדורות הצעירים.
ליסננסקי מציינת כי אמנם יש אידיאולוגיות שונות בחברה הפלשתינית, אך העמדה השלטת כעת היא זו של חמאס שהיה זוכה בבחירות לו היו מתקיימות כאלה ברש"פ.
לדבריה ישראל לא יכולה להציב לעצמה יעד של מחיקת האידיאולוגיה החמאסית, אבל בהחלט להכות בחמאס עד תום "לא להשאיר אף חמאסניק, ולא כי יש לי אשליות לגבי החברה הפלשתינית ביום שאחרי, מה שלא תואם את המציאות בשטח, אלא כי זה יחזיר לנו את כוח ההרתעה, כדי שיחשבו פעמיים אם להיכנס לישראל ולבצע זוועות שכאלה. זה ההיגיון היחיד מעבר לתחושת הנקמה המובנת שיש לאנשים בישראל".
כמומחית לטרור בינלאומי נשאלה ד"ר ליסננסקי אודות יחסן של מדינות אירופה לאירועים, והיא מציינת שאין להתייחס לכל אירופה כאל יחידה אחת, אך אפשר לפרק ולדון במדינות שונות. "יש תגובות מעניינות בצד הגרמני. הקנצלר הגרמני רוצה להפסיק את זרם הפליטים לגרמניה וקורא לחלק מהם לצאת מגרמניה. הוא אומר את הבלתי פוליטקלי-קורקט, שהוא מתכוון לחוגים איסלמיסטיים שחותרים לג'יהאד כמו חמאס. זו תגובה הגיונית לאחר מה שקרה אצלנו".
"מקרון בצרפת קורא להפסקת התמיכה בכל זרם בתוך צרפת שבאידיאולוגיה שלו קרוב לאחים המוסלמים. בצרפת עוברים מהחלוקה בין הפונדמנטליסטיים הקיצוניים לבין תומכי האחים המוסלמים. עכשיו הפסיקו עם זה. מקרון אומר שהעין בוחנת, וכל צעד לא נכון יביא לחקיקה שתגביל את הצעדים שלהם. הצפי הוא שבמדינות מערב אירופה נוספות נראה גל דומה שקשור למה שקרה אצלנו. ההבנה חלחלה".