"בזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם.
אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות." (רמב"ם הלכות תעניות א)
"הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי. כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי." (שם)
זקני צפת מספרים בחיוך שצפת ניצלה במלחמת השחרור בדרך הטבע ובדרך הנס. בדרך הטבע כיוון שתושבי צפת אמרו תהילים ובדרך הנס כיוון שהפלמ"ח הגיע בזמן...
בעקבות המכה הקשה שחטפנו בשמחת תורה אפשר לומר בפארפרזה על הצלת צפת, שאנו עסוקים הרבה בשאלה מדוע הפלמ"ח לא הגיע בזמן ולא בשאלה האם תושבי צפת אמרו תהלים. אנחנו דנים המון- ובצדק- בשאלות בטחוניות של דרך הטבע, ולא מתייחסים בצד זאת גם לשאלה במה ניתן לשפר את מעשינו האישיים, ואיך נוכל לדאוג לזה שה' ירחם ויחמול עלינו.
הרמב"ם קבע שאם נמשיך חלילה להתייחס למציאות רק דרך משקפי דרך הטבע, האסונות חלילה וחלילה ימשיכו לחזור. אם אנו רוצים סייעתא דשמיא, אנחנו חייבים לתקן את דרכינו ולדעת שבשל מעשינו הלא מספיק טובים לא זכינו להגנה מהקב"ה.
ויודגש, חזרה בתשובה איננה הכאה על חזהו של הזולת אלא תיקון דרכינו. כל אחד מאיתנו נתבע לחשוב במה הוא יכול להיות אדם טוב יותר, במה הוא יכול להקפיד יותר על קיום מצוות התורה, ובמה הוא יכול להיות עובד ה' טוב יותר. הפתרונות למצב הנוכחי לא נעוצים רק בחוסנו של צה"ל הנפלא שלנו, אלא גם במעשינו היומיומיים. נחפשה דרכינו ונחקורה – ונשובה אל ה'.