יאיר ניצני מלהקת תיסלם סיפר בריאיון לערוץ 7 על הפעילות של הלהקה למען המפונים והלוחמים ועל ההתנדבות של רעייתו לטובת חיילים בודדים.
"כמה ימים אחרי שהחלה המלחמה התחלנו להופיע ברחבי הארץ למפונים, לבסיסי צה"ל בפורמט מצומצם, יותר אקוסטי, יותר רגוע, כי אנחנו בדרך כלל עושים הרבה מאוד רעש", מספר ניצני.
"אנחנו פוגשים ישראלים שפונו אחרי שחוו זוועות, חיילים שנכנסים לעזה, טייסים של חיל האוויר, ומנסים לתת הפוגה - איזה 50 דקות של שפיות. אנחנו שומעים סיפורים, כי אנשים מאוד רוצים לספר, לדבר ולשתף", הוא מוסיף.
בתחילת המלחמה היה חשש בקרב חברי הלהקה שאולי היוזמה שלהם לא תתקבל בברכה. "היה בהתחלה מאוד קשה ולא ידענו כל כך אם זה מתאים אם אנשים בכלל רוצים לשמוע שירים. אבל באנו ובהתחלה דיברנו וחיבקנו וראינו אנשים שמאוד רוצים לשיר ולשמוע. למוסיקה יש כוח מרפא. אנחנו משתדלים לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות - טוב לאנשים".
כשנשאל מה למד מהסיבוב בחודש האחרון בצל המלחמה אמר: "למדתי שאנחנו יודעים להתגייס כשצריך. היו כאן כמה חודשים מאוד קשים מהבחינה הזו של פילוג עצום בין כל מיני צדדים של העם הזה. פילוג שהפריד משפחות. אני מכיר אנשים שהפסיקו לדבר בתוך המשפחה של עצמם בגלל כל מיני דברים ועכשיו רואים כיצד מתעלים מעל זה. "זה קצת עצוב לי שאנחנו יודעים להתחבר רק כשנורא קשה ונורא מסוכן. בסך הכל אין סיבה לא להסתכל על המטרות המשותפות שלנו גם בימי שלום".
הוא מספר גם על פעילותה של רעייתו דרורית בעמותת "מייקל לוין" למען החיילים הבודדים. "יש חיילים בודדים מהארץ ומהעולם שנפלו בקרבות האחרונים. אני קשור למרכז למענם דרך רעייתי שהיא מאוד פעילה פה בעמותה ובעצמנו אימצנו חייל בודד אחרי צוק איתן בשם אלי סופר שגר אצלנו כמה שנים והיה בחור חרדי מירושלים שהתגייס למגלן ונפצע בצוק איתן. דרך הטיפול בו וההתעסקות איתו למדנו הרבה על מצב החיילים הבודדים ועל הצרכים שלהם ורעייתי ייסדה תוכנית לחיילים בודדים ישראלים".
לדבריו, "כולם תמיד חושבים על חיילים בודדים שמגיעים מחו"ל, אמריקאים, אנגלים ואוסטרלים - אבל יש הרבה מאוד חיילים בודדים שבאים ממשפחות חרדיות ועצם הגיוס שלהם לצה"ל מנתק אותם מהמשפחה ואין להם לאן לחזור בחופשות. העמותה הזו מטפלת בהם גם לפני השירות, בזמן השירות וגם אחרי השירות ומשמשת להם תחליף למשפחה".