ניר וניצן שלזינגר, ילדיו של אסף שלזינגר ז"ל ששימש מנהל הכוח הרפואי במסיבת הטבע ברעים שמשתתפיה הותקפו על ידי מחבלי חמאס, ואחייניו של יו"ר ההסתדרות הציונית יעקב חגואל, שוחחו עם ערוץ 7 על הקושי בהתמודדות עם האובדן - גם חודש אחרי האירועים הקשים.

"לא באמת נתפס מה שקרה, לא מה שהיה עם אבא שלנו ולא מה שקרה לנו בתוך מדינה. כל החברים שלנו במילואים. אנחנו דואגים ממה שעוד עומד להיות ועדיין בתוך האבל. הכל ביחד", מספרת ניצן שליזנגר.

היא משחזרת את אירועי יום שמחת תורה כפי שהיא זוכרת אותם. "אבא היה במסיבה. הוא עבד שם בתור פראמדיק. אני הייתי בתל אביב יחד עם בן זוגי וניר היה בראש העין. התעוררנו מאזעקה ובכלל לא חשבנו שזה משהו קשור למסיבה שאבא נמצא בה. רק בשעה עשר או עשר וחצי היא סיפרה ששוחחה עם אבא שלי והוא שם ומטפל בפצועים ושהכל בסדר ושלא תדאג".

"היא דיברה איתו בשעה תשע בבוקר ומאז לא שמעה ממנו. הוא לא יצר קשר ובשלב כלשהו הבנו שהוא נעדר. בהמשך נרשמנו לכל מיני חמ"לים אזרחיים ומאוחר יותר הבנו שצריך ללכת למקום שבו היו כל משפחות הנעדרים. היו שם 300 או 400 משפחות וכאוס מטורף. ברגעים הללו הייתה תקווה שהוא פצוע או לא זוהה בבית חולים. עוד לא עלתה המחשבה שזהו - זה נגמר", ממשיכה שלזינגר.

אחיה מוסיף כי "נסעתי לזירה לחפש אותו ואולי להבין מה קרה איתו. ביום ראשון אחר הצהריים כבר הבנו שהוא או חטוף או נרצח. ביום שאחרי הגיעו להודיע לנו".

ניצן ממשיכה ואומרת כי "ביום ראשון התקשר אלי מישהו מההפקה של הפסטיבל ואמר לי שהוא זיהה אותו בזירה כשהוא אינו בין החיים. לא ידענו אם להאמין או לא. אבל ברגע שהוא דיבר איתנו כבר הייתה תחושה חזקה וביום שאחרי הגיעו שוטרים הביתה והודיעו שאבא נרצח".

מעדויות שהולכות ומצטברות היא למדה שאביה טיפל בפצועים עד הרגע האחרון. "מצאנו הקלטה על הטלפון האישי שלו, תוך כדי השבעה, ששומעים אותו מטפל בפצועים, מדבר עם מד"א ומתפעל את האירוע. ראינו באחד מערוצי החדשות גם סרטון שלו שהוא מכניס פצועה לרכב ומסיע אותה. פרסמנו את הסרטון בפייסבוק והפצועה הגיבה וסיפרה כיצד טיפל בה ופינה אותה ממקום הסכנה למרפאת פצועים מאולתרת. אנחנו מאמינים שיגיעו עוד סיפורים".

ניר שלזינגר מסכם: "הימים האלה סובבים סביב מחשבות גם על אבא וגם על כל עם ישראל. יש משהו מחזק בכך שכולם משתתפים בכאב הקולקטיבי הזה. אנחנו עוברים את זה ביחד ובתור עם. אבא עשה את התפקיד שלו עד הסוף. הוא תמיד רצה לעזור לאנשים וזה מה שהוא בחר לעשות שם עד הרגע האחרון. זה מה שנזכור ממנו".