רב טפסר בדימוס דדי שמחי, ששכל את בנו גיא בטבח ברעים בבוקר שמחת תורה, מספר בראיון לערוץ 7 על ההתמודדות האישית שנכרכת בהתמודדות הלאומית ועל דרכו להנציח את בנו דרך המאבק לאחדות בעם.

שמחי מספר על מעמד התפילה המרגש שהתקיים ברחבת הכותל המערבי לציון שלושים לטבח ביישובי העוטף, שם חש בהתרגשות גדולה לנוכח דגל ישראל המתנופף על רקע אבני הכותל. "אתה רואה מה אנחנו עושים כאן ולמה אנחנו כאן, ובמידה כזו או אחרת על מה גיא נפל".

שמחי שנכנס לשטח ההתקלות תחת אש לחלץ את גופת בנו אומר: "גיא הציל שלושים אנשים. הוא חייל בסיירת צנחנים. הוא היה בחופשה והלך למסיבה המפורסמת". בהקשר זה מציין שמחי כי "גיא נולד בקיבוץ רעים וגדל שם עד גיל שש, אז עברנו לבייג'ין כי הייתי נספח צה"ל בסין וכשחזרנו ארצה עברנו לגור בגדרה".

למסיבה הגיע גיא עם חבריו ליחידה וחברים מגדרה. ירי הטילים החל בשעה שש וחצי בבוקר וגיא הציע לפנות לאחד הממ"דים בקיבוצים. סמוך לשעה שבע הוא הגיע לקיבוץ ועם חבר ילדות, הדר, הלכו לביתו של החבר, שם נכנסו עם עוד 12 חברים לממ"ד. "הוא יצא כשהוא לא חמוש לחפש עוד בליינים שהגיעו לקיבוץ מהמסיבה והכניס עוד שבעה ממיגונית לממ"ד ועוד שלוש נערות", אומר שמחי ומזכיר כי המיגוניות הפכו למלכודת מוות כאשר המחבלים השליכו לתוכן רימונים.

"אחרי שהוא הכניס את כולם לממ"ד, גיא והדר, חבר שלו שכן היה חמוש, נשארו מחוץ לממ"ד כדי למנוע ממחבלים להיכנס. הגיעה חוליה של חמישה מחבלים. הם חיסלו שניים. המחבלים זרקו רימונים וגיא נפצע מהם. אחר כך חטף כדור או שניים ונהרג", מספר דדי שמחי ומציין את תחושת הנחמה המסוימת שהוא חש בידיעה שבנו הציל אנשים בשעותיו האחרונות.

"הוא לא היה מוכן למות כשהוא בורח מהמסיבה. זה שהוא נשאר בחוץ להציל את החברים שלו, למרות שאורית, רעייתי כועסת עליו ואומרת למה לא נכנסת לתוך הממ"ד. אבל זה הבחור וזה האופי שלו. יש בכך קצת נחמה, אבל בסופו של דבר עצוב מאוד שבן הזקונים שלנו נהרג".

במהלך ימי השבעה החליט דדי להתגייס ולחבור לכוחות הלוחמים. "יש כאן גם אסון לאומי וגם אסון אישי. גם אני וגם אשתי אומרים שהאסון האישי מתגמד אל מול האסון הלאומי. טבחו ושרפו 1400 איש וזה אירוע מטורף. אנחנו צריכים לומר תודה שהבן שלנו גם נהנה במסיבה, גם הציל אנשים, גם הרג מחבלים וגם הבאנו אותו הביתה לקבורה שלם ויפה ואף אחד לא התעלל בו - אז המצב שלנו טוב באופן יחסי. אתה שומע מה עבר על אחרים ומתחלחל. לכן חשבנו שאנחנו צריכים לעשות משהו כדי שהמוות הזה לא יהיה לשווא - בעיקר בכל סיפור החוסן הלאומי והאחדות - כי כולנו יודעם מה היה יום לפני האירוע, כשהמדינה הייתה משוסעת ומפולגת ואני מקווה שהדבר הזה נגמר".

ברוח זו קורא שמחי לציבור להסיר את החולצות המתייגות כל אחד מאיתנו במחנה אחר. טבחו בכולנו, הוא אומר, מבלי להבחין בין אחים לנשק לאם תרצו. "טבחו בנו רק בגלל שאנחנו יהודים, ואם לא נהיה יחד, נעבוד יחד ונאהב אחד את השני ימשיכו לטבוח בנו", הוא מדגיש.

באשר לחשש שמא ביום שאחרי המלחמה נשוב כולנו לאותן התגוששויות ואותן מחלוקות, אומר שמחי כי לטעמו יש לשים קץ לשיח הימין והשמאל ולדבר במונחים אחרים. "אוי לנו אם מה שהיה לפני השבעה באוקטובר יחזור. צריך לעשות אתחול למדינה. דרושה מנהיגות שפועלת בשקיפות ואסור שיהיה עוד שסע ופילוג".

להערכתו בעם קיימת מגמה של אחדות והחיבורים קיימים, אם כי בכלי התקשורת קיימים עוד פרשנים ש"תקועים מאחורה", כהגדרתו.

"לעת הזו צריך לדבוק ב'סייג לחכמה שתיקה'. פשוט לשתוק וגם אם מישהו זורק לך משהו מעצבן, תהיה אחראי ואל תגיב. שני הצדדים תרמו למחלוקת ואני לא דן במי תרם יותר. הפילוג הזה פגע בנו והמנהיגים של שני הצדדים צריכים להתבונן בדברים ברמה אחרת. עוד יגיע הזמן לחשבון נפש, לבחינה ולקיחת אחריות. כעת צריך להתמקד בשני דברים עיקריים - המאמץ הראשון הוא המאמץ המלחמתי ההתקפי בעזה וההתקפי וההגנתי בצפון. המאמץ השני הוא אזרחי - ישראל במצב שבו חייבים לחזק את החוסן הלאומי ואת האזרחים המדהימים שלנו".

בהתייחס למחאת חלק ממשפחות החטופים אומר שמחי: "ליבי עם משפחות החטופים. האירוע הזה של 240 חטופים הוא אירוע מטורף. מותר להם למחות ולהפגין. אני יכול להמליץ להם שלא לחבר את האירוע המחאתי הקודם למחאה שלהם שהיא לגיטימית ביותר. אני מאוד מקווה שאין גורמים כאלה ואחרים שמנסים להתלבש על הכאב העצום של המשפחות האלה כפלטפורמה לנושאים אחרים".

הוא חש אי נוחות לנוכח ההפגנה שהתקיימה לפני ימים אחדים מול בית ראש הממשלה כאשר היה ניסיון לפרוץ מחסומים. לדבריו יש לכבד את משפחות החטופים ולא לדחוק בהן למקומות הללו.

על הרגשות הלאומיים והאישיים בימים אלה מספר שמחי כי רעייתו אומרת שמצבם טוב מאחר ואותם לא ניתן להפתיע עם דפיקות בדלת. "החברים של גיא, חברים אמיצים, אריות מהסיירת נלחמים בצפון ובדרום, אבל אלה סדרי העולם. צבא מגן על אזרחים ויש לכך משמעויות מכל הכיוונים. האירוע שבו טבחו לנו ילדים, תינוקות, נערים ונערות במסיבה ובבתים, במושבים קיבוצים ובערים, זה לא אמור לקרות. הצבא אמור היה להגן עליהם. הייתה כאן תקלה חמורה שתתוחקר ואני בטוח שמי שצריך גם ייקח אחריות, אבל צריך להבין שהצבא התעשת וכעת הוא עושה את משימתו כצבא ההגנה לישראל".

"זה אירוע מורכב שיהיה ארוך, אבל מי שרוצה לעזור לצבא ולבנים ולבנות הלוחמים והלוחמות צריך לשמור על אחדות ועל עורף חזק. כל אחד בחלקת האלוהים הקטנה שלו ישמור על אחדות וינסה לחזק את העורף וזה מה שייתן אוויר ואורך נשימה וריכוז לכוחות הלוחמים".

כמי שבעברו היה קצין אג"מ באוגדת עזה מתייחס שמחי גם למחלוקות סביב האופן בו יש לנהל את המבצע הצבאי ושאלת עומק התמרון הקרקעי והמתקפה מהאוויר. לדעתו כיום יושבים במטכ"ל מפקדים רציניים ומנוסים, את כל מפקדי האוגדות הפועלים בשטח הוא מכיר כאשר מרביתם גם יוצאי גבעתי והוא "סמוך ובטוח שהם משכללים את כל השיקולים, מהשיקולים הטקטיים לגבי הכניסה למנהרות דרך שילוב הקרב המשולב עם אוויר וים, ואני מציע לכל האנשים שלא להפריע להם. בלחימה מורכבת שכזו מה שחשוב הוא ריכוז ומשמעת שיחסכו לנו בנפגעים. ניתן להם את המנדט והקרדיט לעבוד כמו שצריך כי הם יודעים מה לעשות, ואנחנו נתרכז בחוסן האזרחי".

שמחי מזכיר את עשרות אלפי התושבים בדרום ובצפון שפונו מבתיהם ויש להשיבם ולשקם את חיי מי שבתיהם נשרפו ותשתיות הישובים שלהם נהרסו. "זו משימה לכל העורף האזרחי. זו משימה שהמנהיגים שלנו צריכים לקחת אנשי מקצוע לטובת הדבר הזה".

הוא מודה שראש הממשלה שאל אותו אם יהיה מוכן לקבל על עצמו את משימת הפרוייקטור לשיקום האזרחי והוא השיב בחיוב. השניים נפגשו ושוחחו, על גיא בנו של דדי ועל יוני אחיו של נתניהו, "הייתה שיחה מאוד מרגשת וחשובה ובסופה אמרו לי שכנראה יתקשרו אליי מהאוצר, אבל לא התקשרו".

גם ללא התפקיד הרשמי ממשיך שמחי לתרום גם כאיש מילואים בפיקוד העורף המכיר היטב את אזור הדרום ומאחל הצלחה למי שיקבל על עצמו את תפקיד הפרוייקטור.

על הנצחתו של הבן הוא אומר שעדיין הוא והמשפחה נמצאים בשלבי ההפנמה ועדיין מוקדם לדבר על דרך ההנצחה, אך הוא משוכנע שתימצא הדרך לעשות זאת. בהקשר זה מספר שמחי על ביקור התנחומים שקיים בביתו במהלך שהבעה רב הכותל, הרב רבינוביץ', אותו הוא מכיר מהעבר. בביקור זה סיפר הרב על מיזם אורקולי מיוחד שמופק מזה כשנה וחצי בכותל המערבי. הוא יצר איתו קשר טלפוני וסיפר לו שהוא מצומרר מכך שראה את תמונתו של גיא בצילומי המיצג, תמונה מלפני חצי שנה.

"כך שהבן שלי מונצח במקום הכי חשוב, ונמצא את הדרך להנציח את כולם. ההנצחה הטובה ביותר היא שבאמת תהיה כאן אחדות ונקים מדינה שעובדת אחרת. נעשה אתחול מחדש למדינה ונייצר עם שמבין שכנראה אין ברירה ותמיד ירצו להרוג אותנו ואם חפצי חיים אנחנו עלינו להיות מלוכדים, לא לזנוח את השאיפה לשלום אבל לזכור שתמיד מישהו יזנב בנו".