דוד ורובין לובין, הוריה של לוחמת מג"ב רוז לובין שנהרגה בפיגוע דקירה בירושלים בשבוע שעבר, סיפרו בראיון לערוץ 7 על החיבוק הציבורי הגדול לו הם זוכים בימים האחרונים.
הם מספרים כי נדהמו מהאלפים שהגיעו להלווית בתם. זה נתן לנו תחושת גאווה עצומה לעשייה של הבת שלנו. כשאתה חי במקום אחר קשה לך להבין על מה נלחמים כאן. אבל כל אלו שבאו להלוויה וחיבקו אותנו, עזרו לנו להבין מה באמת עשתה רוז. זה נתן לנו את תחושת השייכות הזו - שכל היהודים בכל מקום - הם חלק מהמדינה הזו".
משפחת לובין מתגוררת בעיר אטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה בארה"ב ורוז שירתה בצה"ל כחיילת בודדת. האם, רובין, משתפת כי "רוז היתה ילדה מתוקה אבל גם לוחמת נועזת. היא היתה מאוד רוחנית, אבל עם הרגליים על הקרקע. יודעת לעשות כיף אבל גם בחורה רצינית".
השירות של בתה במשמר הגבול לא הסב לה דאגה. "הבת שלי מעולם לא שיתפה אותי בסיפורים על המשטרה או הצבא. דיברנו תמיד על דברים אחרים".
האב דיוויד מוסיף כי "אני גאה בבתי - וגאווה באה בדרך כלל עם אושר - וכעת באורח מוזר היא מתערבבת בעצב. רוז הייתה מישהי שתמיד היתה בעשייה ולקחה כל משימה לרמה אחרת. כשהיא החליטה לנסוע לישראל ולהצטרף לצה"ל היא בחרה במשמר הגבול כי רצתה להיות לוחמת והתאמנה לשם כך זמן רב. כשנתנו לה לבחור את השיבוץ שלה היא בחרה באחד המקומות הכי מסוכנים בעולם להיות שוטר - בעיר העתיקה בירושלים ברובע המוסלמי".
"השירות בעיר העתיקה היה הגשמה חלום עבורה. היא נשאה נאום באטלנטה על האופן שבו אבותינו, שמתו בשואה, מעולם לא יכלו לדמיין שיגיעו לירושלים, והיא לא רק שהגיעה - אלא הצליחה לטייל בעיר העתיקה. זה נתן לה כוח. אנשים סיפרו לנו על החיוך שלה - שתמיד היה על פניה - למרות העבודה הקשה".
"זה מנחם מאוד לקבל את כל עם ישראל שבה לתמוך - אבל לאבל האישי כמעט ולא היה זמן. יש טריגרים שמוציאים אותו החוצה ואני מניחה שנרגיש אותם ביום יום שלנו, למשל, כשאנחנו משחקים יחד בשבת או סופרים מי מבני המשפחה נמצא איתנו באוטו", מסכמת האם.