הרב יורם אליהו, אביו של רס"ל ידידיה אליהו ז"ל, שוחח עם ערוץ 7 על בנו שנהרג בקרבות נגד מחבלי חמאס בעזה.

"ידידיה שלנו נהרג ביום שישי בבוקר אור לפרשת וירא. פרשת וירא היא פרשת העקידה. אומר הנציב: 'קידוש השם של עם ישראל בעת שנזקקים לכך - ממלא את כבוד ה' בעולם'. אנו לא יכולים להבין זאת אבל מבינים שיש מציאות כזו. אותם שנהרגים על קידוש השם, מעלים את כבוד ה' בעולם וממילא מחיצתם גבוהה ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם", פותח הרב אליהו.

הוא מוסיף "ידידיה שלנו נכנס לעזה לשם ייחוד קודשא בריך הוא, לגדל כבוד ה' בעולם. עברנו בשמחת תורה ביזיון נורא, חילול כבוד ישראל, חילול כבוד שמיים ולאחר מכן מסירות נפש של הלוחמים בעוטף עזה שעשו דברים נפלאים. הם הצילו ומנעו אסון יותר גדול ולאחר מכן הצבא התכנס והלך לנקום באויבנו".

"רבי עקיבא אמר 'מתי יבא לידי פסוק זה ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו'. הוא לא רצה למות על קידוש השם אלא אמר 'אני רוצה כשיגיע המצב שאדע מה לעשות ולא אתבלבל'. כך היה ידידיה בהנדסה קרבית. הם עמדו להכנס עם 3 פומות אך לבסוף לקחו את הפומה של ידידיה והוא לא נכנס. היתה לו אכזבה מכך. פתאום אחד החיילים קיבל רעד. מיד היה מובן למ"פ ולסמל שידידיה צריך להיכנס והוא נכנס לעזה ונלחם שם במשך שישה ימים".

"בשיחה האחרונה הוא התקשר אלינו ואמר: 'אנחנו נכנסים ולוקחים לנו את הטלפונים'. רציתי להגיד לו מלב של אבא: 'אל תסתער ראשון, זה מסוכן'. אבל לא אמרתי לו זאת כי לא רציתי להרפות את ידיו בקרב. רציתי שהוא ילחם כמו שצריך. המ"מ סיפר שבכל פעם שהיה צריך לפרוק הוא היה מסתער, יורה, מחסל ומפיח רוח בחייליו. כאשר הגיעו לחניון נפלה פצצת מרגמה ונכנסה במקום בו יש אחוזים קטנים שייכנס משהו. אבל זה קרה והוא נהרג", מספר הרב.

לשאלה על ההתמודדות עם האובדן הקשה עונה הרב אליהו: "יש כאן חשבון אלוקי מאוד ברור. לימדנו הרב עודד וולנסקי בשיחה ליום הזיכרון שקדושים אשר בארץ, אותם אין לערוך באמות מידה רגילות של שכר ועונש, שמא אולי לא התפללתי מספיק או לא כיוונתי להצלתו, כי פתיל חייהם ניתק לא בגין סיבה פרטית אלא יש כאן חשבון אחר. באופן פשוט הוא לא היה צריך להיות שם, הקב"ה רצה את נשמתו תחת כיסא הכבוד, אין לנו תהיות ואין לנו קושיות".

"כבמותו כך בחייו, חי ידידיה, חיי שליחות עם שאיפות גדולות . כך כתב לי ביום הולדתי הקודם, 'אבא יקר יצא לנו לשבת כמה חברים ולחשוב, אם כל דור הוא משהו חדש בעולם, אז במה אנחנו שדרוג של ההורים שלנו?', הדגש הוא שדרוג, הוא לא לבטל את מה שאנחנו ההורים עשינו ובנינו אלא לשדרג, להוסיף קומה. והתשובה הייתה שזה החסידות, לא רק ללמוד וללכת למניין כמו פעם, אלא גם להתחדש, ולשיר, ולנגן, ושיהיה חיות בעבודת ה', ושמכניסים את ה' לכל דבר בחיים'. לזה הוא שאף ואף קיים זאת בפועל בכל אורחות חייו, בכל הליכותיו, שם שמיים היה שגור בפיו. בכל העשייה שלו, גם כשעבד בשנה האחרונה מספר שעות לפרנסת ביתו. החיילים שלו סיפרו לנו שלא הפסיד אף תפילה גם בתוך הקרב הזה", מוסיף ומספר האב.

לדעתו שחרור החטופים שמתבצע בימים אלה צריך להיעשות מעמדת כוח. "בוודאי שצריך להציל אותם וכל נשמה היא חשובה, אבל עם ישראל צריך לעשות את זה מתוך כבוד ישראל, לא מתוך השפלה לחמאס. אומר זאת בשם ההורים שבניהם נפלו בקרב: מטרת הילדים שלנו הייתה למוטט את החמאס, שלא תהיה עוד מציאות כמו שהיתה".

הרב אליהו, ר"מ במכון מאיר ובתלמוד תורה מורשה, מספר על השותפות עם תושבי הדרום תוך כדי ימי השלושים. "אני מלמד בתלמוד מורשה שם קלטנו 40 ילדים משדרות, שישהמתוכם בכיתה שלי. קשה להם, הם רוצים לחזור לביתם. המשימה היא שלא יהיו יותר טילים בשדרות ובשום מקום אחר בארץ. מאוד מצפים שמדינת ישראל אחרי כל הסיפור של החטופים תמשיך במשימה הקדושה הזו שבנינו וכל החיילים נהרגו עליה, לפרק את החמאס ולהשכין שלום באזור".

הוא מדגיש כי התקופה הזו היא אור חדש בגאולה. "אני הלכתי לראות את פניו לפני שקברו אותו וראיתי אור גדול. סיפרו לי עוד אנשים שראו אור גדול ומיוחד על החיילים. אני מאמין שיש כאן שדרוג של אור חדש על ציון תאיר שהולך ומתגלה בימים הללו, מכוחו ננצח. כאשר היו שואלים אותו מה נשמע? הוא היה עונה, 'חי את החלום', להבנתי, הוא התכוון, שהדברים שאני שואף וחולם עליהם, הם לא רק בגדר איזה חלום, שאיפה רחוקה, אלא אמת שאני חי ומיישם אותה. אפשר גם לפרש שכוונתו, שכל-כך טוב עכשיו, שזה כמו הדברים שאני חולם ושואף אליהם, כלומר להיות מאושר מהרגע הזה. הובטחנו שבשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".