שבועיים לאחר ששוחררה יחד עם בנותיה התאומות יולי ואמה בנות השלוש משבי חמאס בעזה סיפרה שרון אלוני-קוניו על הרגעים הקשים שעברו עליה במשך 52 הימים בהם הוחזקה עזה.
"כל דקה היא קריטית. התנאים שם רעים והימים נמשכים לנצח. זו רולטה רוסית. אתה לא יודע אם מחר בבוקר הם ישאירו אותך בחיים או ירצחו אותך, בגלל שבא להם או בגלל שהם נדחקו לקיר", סיפרה.
היא הוסיפה כי בני המשפחה הוחזקו במשך זמן רב יחד אך בתה יולי הופרדה מהם והוחזקה בנפרד במשך עשרה ימים.
אלוני-קוניו תיארה את התנאים הקשים - בעיקר עבור בנותיה הקטנות. "כולם ויתרו על האוכל בשבילן. אתה לא ידעת אם בערב תהיה פיתה אז בבוקר שמרנו חלק לערב. הכול היה מאוד מחושב, רבע פיתה, חצי פיתה, כדי לשמור לבוקר שלמחרת".
"לפעמים הייתה הפסקת חשמל אז הם פתחו לנו את הדלת וסגרו את הווילונות – ואנחנו לחשנו. אתם יודעים מה זה לשמור על ילד במשך 12 שעות רק עם לחישות? לבנות יש התקפי זעם כי הן היו צריכות להיות שקטות במשך 52 יום ומבודדות בחדר. החיים השתנו", הוסיפה.
עוד תיארה כי החטופים הוחזקו מעל האדמה והועברו מספר פעמים ממקום למקום. בעלה דוד נותר בינתיים בשבי. "הילדות שלי קרועות, אני קרועה ללא החצי שלי, אהבת חיי, אביהן של בנותיי ששואלות אותי בכל יום 'איפה אבא?'".
שרון מציינת כי דוד הופרד מהן שלושה ימים לפני ששוחררו. "אני מבועתת מהאפשרות שאקבל חדשות רעות", סיכמה.