סמ"ר מרדכי שנוולד וסמ"ר עמית אלון נפצעו בשבועות הראשונים של המלחמה נגד חמאס בעזה. הם השתתפו בקרבות משמעותיים נגד מחבלים והמשיכו להילחם למרות שנפצעו.
אלון, חופ"ל בגדוד צבר בחטיבת גבעתי, היה מעורב בהיתקלות עם מחבלים ב-18 בנובמבר. כלי הרכב מסוג נמר בו נסע עם לוחמים נוספים ספג ירי RPG והוא סייע לפנות את הפצועים לטנק סמוך תחת אש. רק בהמשך הבין שנפגע בקרב.
"נכנסנו עם כלי מסוג נמר - רכב שאתה מרגיש בו מוגן. הרגע הראשון שהרגשנו שאנחנו בעומק הלחימה היה כשיצאנו מכלי הרכב לכבוש בית מסוים או לפנות פצוע. שם חשים את הפחד", הוא משחזר.
את רגעי הפציעה שלו הוא זוכר היטב. "אחרי שלושה שבועות שהיינו בעזה יצאנו להתקפה בג'באליה. ירו לנו נ"ט על הנמר. יצאנו ממנו וירו לעברנו RPG. זה היה עניין של שניות, עפנו הצידה אני ועוד שלושה חברים. באתי לטפל בחבר שלי וראיתי שכל הרגליים שלי מלאות בדם. הבנתי שאני פצוע. אחד הטנקיסטים חבש לי את הרגל ואז עברנו ליד הנמר שלנו. ראיתי שם חבר שנהרג, שלמה גורטובניק ז"ל שקיבל את כל ההדף מהטיל. בזכותו כל מי שהיה בחוץ נשאר בחיים".
מאז אשפוזו הוא שומע הרבה על גבורה. "אני מרגיש כאן אווירה של גבורה בגלל האנשים שמגיעים לכאן, של כל התודות. כל כמה דקות מגיע לכאן מישהו ומדבר על הגבורה. אני לא רואה את עצמי כגיבור".
סמל ראשון מרדכי שנוולד בן 33, שריונר בחטיבה 401, היה בבית הכנסת של חסידות קרלין בירושלים בבוקר שבת שמחת תורה והוזעק מיד ליחידתו.
"הייתי בירושלים, שמעתי בחוץ צעקות 'מלחמה'. תוך כדי קידוש, יושבים, מתחילים להגיד דברי תורה, מדברים טיפה והטלפון רוטט. שיחה מחבר, 'תקפוץ'. בגלל שאנחנו בטנקים יותר התקפיים אנחנו מתחילים להתארגן מיד ללחימה".
הוא מספר על התחושות החזקות שליוו אותו בכניסה לעזה. "לקראת הכניסה, בימים ההם, האחדות היתה מאוד מורגשת משמאל ומימין. היתה אמונה בדרך. ביום שישי לקראת שעות הערב התאספנו, הרב אמר תפילה והמג"ד עשה הכנה, והתחלנו לנוע לכיוון הגדר. כשנכנסנו, הייתי בטנק השני, והתחושה היתה מרוממת. זה גם היה רגע של כניסת שבת".
שנוולד נפצע מטיל נ"ט שפגע בכוח שלו. תחת אש ותוך כדי קרב קשה עם מחבלים הוא פונה לבית החולים ברזילי כשמצבו מוגדר קשה.
"ביום השישי ללחימה נ"ט נורה לכיוון שלי בזמן שטיפלתי במנוע. אני עף מהטנק למרחק של כחמישה מטרים. זה היה מפחיד כי הבנתי שמשהו קרה אבל אני מודה לקב"ה שאני בסדר. אני נוחת על הרצפה ומאבד דם. נשברו לי 11 צלעות בחזה", הוא מספר.
לפני שבוע וחצי הגיע שנוולד למחלקת ניתוחי חזה בשיבא לניתוח מורכב, שממנו הוא מחלים כעת. "כל רגע שאני מנגן בכינור משכיח ממני את הכאב. אני לא מרגיש שאני גיבור ולא משחק כזה. הגבורה היא הפשטות שבה הדברים נעשים. בלי יותר מדי לחשוב. לעשות את מה שצריך".