73% מהחברה החרדית מעידים כי התעצמה תחושת שותפות הגורל שלהם עם החברה הישראלית בעקבות המלחמה, כך עולה מסקר עמדות מקיף בציבור החרדי שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות באמצעות חברת הסקרים אסקריא.
בנוסף, 75% מצהירים כי הם מרגישים חלק מ"הסיפור הישראלי" ו-32% בעד הגדלת המעורבות החרדית בחברה הישראלית.
עוד עולה מהנתונים כי כ-70% מהציבור החרדי סבורים שמי שלא לומד תורה רצוי שיתרום למדינה בשירות צבאי או אזרחי, זאת לצד עלייה של כ-20% בתמיכה בשילוב חרדים בצה"ל ומערכת הביטחון.
מניתוח הסקר עולה כי ככל שהמשיבים הגדירו עצמם יותר מודרניים, תחושת שותפות הגורל שלהם עם החברה הישראלית הייתה גבוהה יותר מאשר אלו שהגדירו עצמו כיותר שמרנים.
53% מהחברה החרדית סבורים שהחרדים צריכים לוותר על הכספים הקואליציוניים למגזר החרדי עקב המלחמה. מתוכם: 19% סבורים שיש לוותר על כלל הכספים הקואליציוניים, לעומת 34% הסבורים שצריך לוותר על כלל התקציבים - למעט אלו שמיועדים לחינוך.
ל-85% מהציבור החרדי חשוב שהחברה החילונית תראה בעין טובה את החברה החרדית. 32% בעד הגדלת המעורבות של החרדים בחברה הישראלית, זאת לעומת 14% שמצדדים בהגברת ההתבדלות. 44% נוספים מעדיפים שהחברה החרדית תמשיך להתנהל מול החברה הישראלית באותה דרך כפי שהיה עד היום.
מניתוח תוצאות הסקר עולה כי ישנה עלייה של כ-20% בתמיכה בגיוס חרדים לצה"ל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ובסך הכול מדובר על כ-29% אחוזים מהציבור החרדי שתומך בגיוס חרדים לצבא.
בסך הכול - בחלוקה לפי מגזרים - עולה כי בחסידות חב"ד ישנה התמיכה הגדולה ביותר בגיוס לצה"ל (74%). לאחר מכן, בפער גדול, בציבור הספרדי (36%), הציבור החסידי במקום השלישי (25%) והציבור הליטאי במקום הרביעי והאחרון (20%).
עוד עולה מהנתונים כי 70% מהחברה החרדית מסכימים שחרדי שאינו לומד תורה צריך לתרום למדינה דרך שירות צבאי/לאומי/אזרחי ו-51% אינם מסכימים שחרדים צריכים לקבל פטור מגיוס לצה"ל באופן גורף.
אמון במערכת הציבורית
צה"ל ומערכת הביטחון הגיעו למקום הראשון במדד האמון במערכות הציבוריות (59%). במקום השני, בהפרש של אחוז אחד בלבד, נמצאים נציגי המפלגות להם הצביעו המשיבים לסקר (ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי מדובר לרוב בחברי כנסת מהמפלגות החרדיות).
במקום השלישי הגיעו הרשויות המקומיות (48% הביעו אמון, לעומת 51% שהביעו אי-אימון), למקום הרביעי הגיעה משטרת ישראל (42% לעומת 57%), למקום החמישי הגיעה הממשלה עם 34% אחוזי אמון לעומת 64% שהביעו אי-אימון, ובמקום האחרון נמצא מערכת המשפט עם 8% אמון בלבד לעומת 90% שהביעו אי-אימון.
אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות: "ההשפעות אירועי 7 באוקטובר הן ארוכות טווח ועוד צריכות להיבחן ולהילמד לעומק. השינויים עליהם מצביע הסקר בעמדות רבים בחברה החרדית ביחס לחברה הישראלית, כמו גם בהבנת תפקידה של החברה החרדית בלקיחת חלק בצרכי הכלכלה והביטחון של ישראל, מהווים הזדמנות היסטורית למקבלי ההחלטות. הסקר משקף כי בציבור החרדי קיים רצון גדול להיות מעורב יותר ולתרום יותר במגוון תחומים. האתגר הגדול של הצבא והמערכות הציבוריות הוא ליצור תוכניות מותאמות שיאפשרו לחברה החרדית לקבל הזדמנות אמיתית לתרומה משמעותית".
ד"ר שי שטרן, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות: "תוצאות הסקר מלמדות על כך שבדומה לחברה הישראלית כולה, אירועי 7 באוקטובר משפיעים על החברה החרדית, ומערערים את מוסכמות היסוד לפיהן פעלה חברה זו במשך עשרות שנים. הסקר מגלה כי רוב מכריע בחברה החרדית רואה עצמו שותף לסיפור הישראלי, לרבות בכל הקשור לצרכי הביטחון של המדינה. הפגיעה בתחושת הביטחון האישי, לצד ההבנה בדבר חשיבותה של אחדות בחברה הישראלית כולה, מלמדים על כך שחלקים גדלים והולכים בחברה החרדית מעוניינים להגביר את המעורבות שלהם בנעשה במדינה, תוך שהם רואים עצמם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית".