שאלת היום שאחרי מכה ללא הרף לא רק בזירה הביטחונית ובכל הנוגע לעתידה של עזה אלא גם, ואולי בעיקר, במסדרונות הכנסת.
אין שום הלימה בין התמונה ההומוגנית המשתקפת מהמשמעת הקואליציונית של חברי הקואליציה בכנסת ובמסיבות העיתונאים המשותפות של צמרת קבינט המלחמה לבין כמות התדרוכים השקטים המשקפים דריכות מורטת עצבים לקראת הדרמה הפוליטית שתתרחש בחודשים הקרובים והיערכות כמעט מופגנת לקראת מפץ היום שאחרי.
כדי לנסות וללמוד את תמונת היום שאחרי בזירה הפוליטית הנה כמה נתונים שחשוב לדעת:
עם עד בוקר שמחת תורה העם נע בקצב איטי ימינה, לאחר קריסת הקונספציה העם דוהר ימינה; הנדידה הדרמטית החוצה מהליכוד בכל סקרי דעת הקהל, ברוב המקרים, לא חצתה את הקווים ממחנה הימין למעוזי השמאל; ישנם 20 מנדטים לפחות המזוהים הימין, יושבים על הגדר וממתינים להכרעה חדשה בקלפיות שתוביל לחילופי ההנהגה בישראל.
משמעות הנתונים הללו המבוססים על סקרי עומק שבוצעו בעת האחרונה, היא שהדמות הבאה שתגרוף בליל הבחירות הבאות את יבול המנדטים שכרגע שוכבים על הרצפה וחונים זמנית במגרשו של יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ – תהיה אישיות מאחדת בעלת אוריינטציה ימנית עם רקע ביטחוני מובהק.
הדברים מתחדדים שבעתיים על רקע ההבנה הבאה: הבוחר בן ימינו, המשובץ בימין הקלאסי או בשמאל המסורתי אינו באמת מתעניין בשאלות סביב היתכנות לנסיגות נוספות או הקמת מדינה פלסטינית שכן אלה שאלות שאין להן שום היתכנות פוליטית. הוא רוצה ביטחון, שקט, ממלכתיות ואחדות.
כך הבוחר הקלאסי מהמרכז-שמאל שכבר פחות מתעניין באשליות השלום ומשנת שתי מדינות לשני עמים, הוא פחות חרד לשאלת היום שאחרי בעזה ודורש יותר ניקיון פוליטי, מינימום שחיתות שלטונית, פוליטיקה חדשה שתשיב את האמון הציבורי.
העם בטראומה. העם מותש. העם מצולק. ישראל עברה את האסון הגדול בתולדות הציונות עם למעלה מ-1400 משפחות שכולות ומאות חללי צה"ל - אין יותר ימין ושמאל בהגדרות הקלאסיות.
השיח האלים ברשתות החברתיות כמו שאמר ידידי איש העסקים נעם לניר הוא איום קיומי על מדינת ישראל. עם ישראל זקוק לשיקום ארוך, תרתי משמע. מלבד השכול הגדול נצטרך להתמודד עם אלפי פצועים פיזית ונפשית. ואת כל זה אי אפשר לעשות במחלוקת ובקרע.
את הליך הריפוי בעם ביום שאחרי יחולל אדם שרבב היום שלפני לא דבק בו. הדמות הזו, שתהיה בעלת אוריינטציה ימנית עם רקע ביטחוני, תאסוף חזרה את מאוכזבי הליכוד הרבים, עשויה בליל הבחירות הבאות להגיע לספרת 30 המנדטים וכנגזרת מכך אף תחזיק בסיכויים הגדולים ביותר להרכיב ממשלה.
אלו שמחזיקים בשאלת מועד השקת מנגנון הריפוי לעם הם חברי הכנסת של הליכוד ואין בלתם.
ביום שהם יניפו את דגל הריפוי - המפץ הפוליטי יצא לדרך.