מתניהו אנגלמן
מתניהו אנגלמןצילום: ללא קרדיט

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן סקר היום (רביעי) בפני עובדי משרדו את רשימת התחומים אשר בכוונתו לבדוק בכל הנוגע לטבח בשבעה באוקטובר, לתקופה שקדמה ולהתנהלות משרדי הממשלה בתקופה שלאחר הטבח בטיפול שניתן לכלל תושבי המדינה.

אנגלמן אמר לעובדים: "ב-7.10 נפרצו גבולותיה של מדינת ישראל ומחבלי החמאס הארורים עשו ביישובי המדינה כבשלהם באין מפריע. אלפי אזרחי ישראל נטבחו, נפגעו, נאנסו ונחטפו והופקרו לגורלם בשמחת תורה. בהמשך, מאות אלפים מתושבי קווי העימות בדרום ובצפון שפונו מבתיהם הפכו לנזקקים ונפגעו מהעדר טיפול ממשלתי בעורף במועד הנדרש. זהו אירוע משנה מציאות ברמה הלאומית. המציאות שהייתה קיימת עד יום הטבח לא יכולה להימשך לאחריו. הנחת היסוד הזו עומדת בבסיס תכנון ביקורות המדינה על התנהלות כלל הגורמים בתקופות שקדמו לטבח, ביום הטבח עצמו ובאירועים שהיו מנת חלקם של אזרחי ישראל לאחר מכן".

הוא ציין: "במשך חודשיים סיירתי, יחד עם מנהלי החטיבות ועם נציבות תלונות הציבור, לאורכה ולרוחבה של המדינה, ביישובי גבול הדרום וגבול הצפון, במלונות המפונים באילת, בים המלח, בירושלים ובטבריה, בבתי חולים ובמחנה שורה. הכשלים שנחשפו במענה ביטחוני ביום הטבח המשיכו בשורה של פערים במענה אזרחי במועד הנדרש למאות אלפי המפונים עם פרוץ המלחמה".

"הביקורת הסדורה על הטיפול בעורף תתחיל בימים הקרובים כאשר תחילת הביקורת על מערכת הביטחון תתבצע בהתאם להתפתחות המלחמה", עדכן המבקר, "זאת נוכח העובדה שהמלחמה נמשכת בימים אלו וכי מזה למעלה מ-80 ימים קציני וחיילי צה"ל עושים לילות כימים במלחמה עקובה מדם בתוך שטח הרצועה ועל כל אזרחי ישראל לתמוך בהם בעת הזו. עם זאת, כבר כעת ברור שממשלת ישראל וכוחות הביטחון מחויבים לבצע בדק בית משמעותי כיצד אירע הכשל הגדול ביום 7.10".

"לסיום, אני מבקש לשלוח תנחומים למשפחות החללים והנרצחים, לאחל החלמה מהירה ללוחמי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה ולהתפלל לשובם המהיר של החטופים".

אנגלמן שב והדגיש כי אופיו של הטבח, השלכותיו והכשלים המסתמנים בזיקה אליו עד לימים אלו - מחייבים את ביקורת המדינה לבחון את האחריות האישית של כל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי. עוד הבהיר כי ככל שתוקם ועדת חקירה יקבעו גבולות גזרה ביחס לנושאים שייבדקו.

רשימה של תחומי הביקורת העיקריים שפרט המבקר, ואשר עתידים להתעדכן בהתאם לצורך:

בתחום המדיני: התנהלות ממשלת ישראל, לרבות בהיבטים הבאים - ביטחוני - התנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני. אזרחי - ניהול הטיפול של משרדי הממשלה בעורף. כלכלי - התנהלות הקבינט הכלכלי-חברתי. 

בתחום הביטחוני: התנהלות הדרג המדיני והדרג הצבאי באירועי ה- 7.10. ההיערכות המודיעינית לפני ה-7.10. תפיסת ההגנה על גבול עזה לפני פרוץ המלחמה. כשירות כיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה לפני פרוץ המלחמה. המאבק הכלכלי במימון פעילות חמאס. המחסור בציוד ללוחמים

בתחום האזרחי: ניהול מטות החירום האזרחיים על ידי הממשלה עם פרוץ המלחמה. פינוי האוכלוסייה מקווי העימות בדרום ובצפון. הטיפול במפונים והמענה בתחומי החינוך, הרווחה ובריאות הנפש. פינוי פצועים. פינוי חללים וזיהוים. מיצוי זכויות של נפגעי פעולות האיבה עם פרוץ המלחמה. פעולות ההסברה הלאומית והבין לאומית

בתחום הכלכלי: היערכות משרד האוצר לתקצוב ולרכש בשעת חירום לפני המלחמה. הליכי התקצוב של תקציב המלחמה ומימוש תכנית הסיוע הכלכלי. הסיוע לעסקים קטנים. פעילות הממשלה לשינויים במכסת העובדים הזרים במשק לפני המלחמה ובמהלכה

בתחום הטכנולוגי: היערכות המדינה לאירוע סייבר לפני המלחמה ובמהלכה, ניהול המידע הדיגיטלי הנוגע לטיפול במפונים.

כלל הנושאים ייבדקו בשני מישורים עיקריים: ההיערכות המוקדמת של הדרג המדיני, הביטחוני והאזרחי והמענה שניתן הלכה למעשה במהלך המלחמה.

לדברי המבקר אנגלמן, "אופיו של הטבח, השלכותיו והכשלים המסתמנים בזיקה אליו עד לימים אלו, כמו גם חובתנו המוסרית והערכית לנופלים, לפצועים, לחטופים ולחיילי צה"ל ששמים נפשם בכפם בימים אלו ונלחמים על הגנת המולדת והשבת החטופים, מחייבים את ביקורת המדינה לבחון את האחריות האישית של כל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי".