כל אחד מאיתנו יודע שלהלוואה מהשוק האפור יש מחיר גבוה, הן בשל הריבית הקצוצה והן בשל העובדה שבמידה והלווה לא יעמוד בפירעון ההלוואה ההוצאה לפועל עלולה להיות אכזרית ביותר.
אותה הלוואה עשויה; לגבות מחיר בגוף ובנפש כאמצעי לחץ וכענישה, ומבלי לגרוע כהוא זה מגובה ההלוואה שרק יגדל במקרה של איחור בתשלום.
אז מדוע אנשים בכל זאת פונים לגורמים עברייניים לצורך הלוואה? כי הם נואשים, כי אף בנק או חברת אשראי לא מוכנים להלוות להם כסף שלדעתם עלול שלא לחזור אליהם, וכשאדם נואש הוא בוחר להתעלם מההשלכות.
כך בדיוק מתנהלת המלחמה לכל אורכה. מדינת ישראל הסתבכה עם השוק האפור. כוונתי למערכת היחסים המדינית שלנו עם ארצות הברית. רבים מידי מכירים טובה לארצות הברית שתומכת בנו ועומדת מאחורינו ,אך בוחרים להתעלם מההשלכות הנלוות לאותו חיבוק דוב.
בדומה לאדם שרוכש מכונית, וחברת הרכב מציעה לו את המימון הנדרש, כמובן תמורת מחיר מסוים, סוכן הרכב מציע באדיבות רבה את קבלת המימון. אך כל מי שמבין טיפה בעסקים, מבין שלא טובת הקונה היא שעומדת אל מול עיניו של הסוכן, אלא טובתו האישית. במידה והעניינים יסתבכו פיננסית חלילה – הקונה הוא היחידי שישלם את המחיר.
כך בדיוק היא מערכת היחסים של ממשלת ישראל עם ארה"ב. אמנם מדובר במדינה המרכזית שמוכרת לנו נשק, שתומכת כלכלית בפיתוח נשק אסטרטגי, וגם מעניקה סיוע כספי רב במלחמה, אבל הכל נעשה בריבית קצוצה של שוק אפור: כך לדוגמה, בשעה ששרי הקבינט המדיני-בטחוני מודרים מקבינט המלחמה המצומצם - מזכיר ההגנה בלינקן לוקח חלק פעיל באותו קבינט ומשתתף באופן פעיל מאוד בשיקולים האסטרטגיים הרגישים ביותר שנוגעים לביטחון ישראל. שיקולים שלא פעם מתנגשים עם האינטרסים הגאו פוליטיים האמריקניים, ובוודאי בצרכים הפנים מפלגתיים הצרים של הנשיא ביידן שמצוי בשנת בחירות. בעל המאה הוא בעל הדעה.
כך, מיומה הראשון של הלחימה מכתיבים לנו "ידידינו" האמריקנים מהלכים אסטרטגיים ואף טאקטיים בשדה הלחימה, הרבה מעבר למסדרונות הומניטריים, ולסיוע כספי, תרופתי ותזונתי, שרובם המוחלט מגיעים כמובן לידי החמאס והג'יהאד האיסלמי.
כך מכתיבים האמריקנים את מדיניות הפסקות האש, זאת לצד אזהרות חוזרות ונשנות להימנעות בכל מחיר באותם "בלתי מעורבים" שלקחו חלק פעיל בטבח שמחת תורה. וכך הטילו האמריקנים את הוטו בנוגע לפתיחת מלחמה בחיזבאללה.
התכתיבים האמריקאים מובילים ביודעין להתארכות הלחימה, עם המחיר הכלכלי הכרוך בה, שעולה בהרבה על הסיוע שקיבלנו מהם. יותר מכך: הם גורמים במישרין לעלייה משמעותית במספר האבדות בקרב כוחותינו, שמדי יום רק הולכים וגדלים. זאת מבלי לדבר על נזקי גוף ונפש. התלות הביטחונית של ממשלות ישראל בארה"ב אינה מהיום ולא מאתמול.
כבר שנים רבות קברניטי המדינה מתנהלים כך. על אף אירועי ה-7 באוקטובר, הלחץ האמריקני הולך שלוב ידיים עם אותה קונספציה מדינית ביטחונית. אך בניגוד לשוק אפור מהתחום העברייני, גם אם נשלם את המחיר הכלכלי בזמן ובלי הנחות, נשלם בנזקי גוף ונפש ובדם חללינו.
לאחר שקברנו חיילים רבים בשבוע החולף הגיעה העת לומר בפה מלא: ראשי הממשל האמריקני מאלצים אותנו לשלם עבור תמיכתם במחיר דם חיילינו, ובמחיר הכלכלה הישראלית כולה. כי מטבע הדברים, הרבה לפני שהם דואגים לאינטרסים של ידידתם הפרוקסית במזרח התיכון, הם דואגים קודם כל לאינטרסים של עצמם, גם אם אינם מתיישבים בשום אופן עם המציאות המזרח תיכונית.
האם אפשר להתנתק מארצות הברית ברגע זה? כנראה שלא. מהשוק האפור לא מתנתקים בקלות. אבל אין ספק שאם לא נתחיל לחשוב על אסטרטגיית יציאה, המחיר ששילמנו מהטבח בשמחת תורה ועד היום, לא רק שיהיה לשווא, אלא עלול חס ושלום להיות קטן ביחס למחיר העתידי שנשלם.
הרב חננאל זייני הוא ראש המכון התורני של ישיבת אור וישועה בחיפה, ומשרת בחטיבת גולני במילואים