כפי שכתבתי בטור הראשון על תפילת מלחמה, אני אומר בכל יום שירת 'האזינו', ומרחיב את 'עלינו לשבח' לברכת 'מלכויות' שלמה, עם כל הפסוקים – בלי חתימה – ומוסיף 'זכרונות ושופרות' עם הפסוקים – בלי חתימה – לפי דברי הגמרא (תענית טז-יז), ש'שעת מלחמה' היא ממש כמו 'ימים נוראים'.
במקום שיש עשרה מתפללים שרוצים בכך, נכון מאד גם לתקוע (3 פעמים) ת-ש-ר-ת אחרי פסוקי מלכויות – זכרונות – ושופרות, כמפורש בתורה (במדבר י' ט): "וכי תבֹאוּ מלחמה בארצכם על הצַר הצֹרֵר אתכם, וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצרֹת, ונזכרתם לפני ה' א-להיכם ונושַעתֶם מֵאֹיבֵיכֶם".
אלה רעיונות גדולים לתפילת מלחמה, אבל הנה גם שני רעיונות קטנים ופשוטים יותר, שכל אחד יכול לכוון ולבטא בעצמו, בתפילת עמידה, בברכה נגד הרשעה, ובברכת 'שומע תפִלה' – בברכת הכרתת הרשעה יש כמה שלבים, שדווקא כעת מובנים ומזעזעים, כי יש רשעים, ויש 'אויבי עמך', ויש 'זֵדים' הגרועים מכולם, ופירוט זעקתנו לה' נגדם, מבטא במלוא העוצמה את עומק זדונם:
"ולמלשינים (נגד עם ישראל בעולם) אַל תהי תִקוָה... וכל הרשעה (בעולם) כרגע תֹאבֵד – וכל אויבי עמך מהרה יִכָּרֵתוּ – והזֵדים (הצוררים יותר מכל אויב) מהרה תְעַקֵר וּתְשַבֵּר וּתְמַגֵר, וּתְכַלֵם וְתַשפּילֵם וְתַכניעֵם במהרה בימינו – ברוך אתה ה' שובֵר אויבים ומכניע זֵדים".
בברכת 'שומע תפִלה', נכון להוסיף ולומר באופן קבוע 'עֲנֵנוּ' של תענית, בלי 'יום צום תעניתנו', כפי שהתירו הפוסקים לומר גם ביום תענית למי שאינו יכול לצום:
"שמע קולנו... עֲנֵנוּ ה' עֲנֵנוּ כי בצרה גדולה אנחנו – אַל תֵפֶן אֶל רִשעֵנוּ, ואַל תַסתֵר פניך ממנו, ואַל תִתעַלָם מִתחִנָתֵנוּ, הֱיֵה נא קרוב לְשַועָתֵנוּ, יְהי נא חסדך לְנַחֲמֵנוּ, טרם נקרא אליך עֲנֵנוּ, כדבר שנאמר: 'והיה טרם יִקרָאוּ ואני אֶעֱנֶה, עוד הם מדברים ואני אֶשמָע, כי אתה ה' הָעוֹנֶה בְּעֵת צרה, פּוֹדֶה וּמַציל בכל עֵת צרה וצוּקָה – ברוך אתה ה' שומע תפִלה".