נגה ארבל, חוקרת בכירה בפורום קהלת, טוענת בשיחה עם ערוץ 7 כי סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים - אונר"א היא ארגון טרור.
"השבוע הייתה חשיפה על כך שקבוצת טלגרם של מנהל המורים באונר"א, הפונה ל- 3,000 מורים באונר"א-עזה עודדו תמיכה בטבח ובחמאס, שכנראה מנהל את הקבוצה", פותחת ארבל. "זו קבוצה רשמית של מודעות ותזכירים על כל מיני עניינים רגילים למורים, כמו מאיפה ההסעות יוצאות לבתי הספר והלו"ז היומי, והתמיכה בטבח יהודים היא חלק אינטגרלי ממנה".
היא מתייחסת לנרטיב הפלסטיני בנוגע לשבעה באוקטובר. "הטיעון הפלסטיני בבסיסו הוא שהטבח בשבעה באוקטובר מוצדק, ולא מוצדק שישראל תגיב אליו, את ההגיון המעוות הזה, יוצרת אונר"א. הוא מתפשט בעולם והופך לבעיה אסטרטגית קשה עבור מדינת ישראל. אנחנו בעצמנו אימצנו תפיסה גלותית ומרצה לדרישות של הסוכנות ובמקום לפתור את הבעיות שהיא יצרה, מחזקים אותה".
ארבל, מסבירה שאונר"א הוקמה בשביל לחתור תחת קיומה של מדינת ישראל. "אונר"א לא שולבה בנציבות הפליטים הכללית כי מדינות ערב לא רצו להדרש לקלוט את הפליטים הפלסטיניים לאחר 48'. אונר"א מאפשרת להן להנציח את הפליטות הפלסטינית ולשמר אותה כנשק הומניטרי נגד קיומה של מדינת ישראל".
"צריך להבין", היא מוסיפה, "יש מדינות נוראיות בעולם, שפוגעות באזרחים ובשנים שלהן בדרכים מזעזעות. אבל אין ולא היתה שאלה על זכותן להתקיים. משטר אסד שעשה שימוש בנשק לא קונבנציונלי נגד אזרחיו ולא עלה על דעתו של איש לתהות לגבי ההצדקות לקיומה של סוריה. מדינה שלא תפקדה באמת מעולם והיא כושלת לחלוטין כבר שנים".
"אותם האנשים שלא יחלמו אפילו להציע לבטל את סוריה, לא הפסיקו מאז 1948 לשאול איך אפשר לבטל את ישראל, המדינה היחידה באזור שמתפקדת, יוזמת, מייצרת, שומרת על זכויות אזרח ואדם לא זקוקה לסיוע ולא מפריעה למנוחת השכנים", היא אומרת.
ארבל חוזרת להקמתה של אונר"א ולניצול לרעה של מעטפת האו"ם שאמורה להיות ניטרלית, כדי לקדם אג'נדה אנטי ישראלית חד צדדית: "אונר"א הוקמה בצורה עקומה. היא לא באמת סוכנות או"ם אלא המצאה של העצרת. המנדט שלה, שהיה במקור רק ל18 חודשים, מתחדש כל 3 שנים וישראל לא חייבת לקבל אותו. אונר"א פועלת בשטחי יו"ש ובעזה מאז 67' בגלל בקשה ישראלית. אנחנו הזמנו אותם ואנחנו יכולים להגיד להם לעזוב".
"הגישה הישראלית דאז, שהטבח באוקטובר הוכיח את האווילות שבה, היתה שעלינו להימנע בכל מחיר מלקיחת אחריות לשטח ולתושביו. לשמור על נתק מהשטח שיש מי ששאפו להעביר לשליטה של אחרים. מי שביקר לעגן את ההתנערות מהשטח, אפשר לאונרא להתבסס בו", מסבירה ארבל. "הדבר ההומניטרי הנכון היה להגיד לפלסטינים להסתדר לבד ולעודד הגירה שלהם למדינות ערב. במקום, אמרנו שאונר"א שממילא כאן מ-48' תמשיך בעבודה שלה. נראה שמאז ימי אברהם אבינו אנחנו לא מסוגלים להפנים את חשיבות ההתיישבות והאחיזה בשטחי ארץ ישראל".
"אין לאונרא יתרונות", היא מחדדת, "רק חסרונות. זה לא באמת ארגון או"ם במהות וגם לא מדובר בגוף נייטרלי. פחות מ-300 מהעובדים של אונר"א הם עובדי או"ם, מתוך כ-28,000 איש, שרובם מוגדרים פליטים פלסטינים. שיעור הילדים בכיתה ח' שיודעים לקרוא בבתי הספר של אונר"א עומד ביו"ש על 8.3%. אם מצמצמים רק לבנים זה יורד ל-2.3% ואלו נתונים רשמיים של אונר"א עצמה. אונר"א מלמדת את התלמידים שלה לשנוא, ולא נותנת להם שום כישור שיאפשר להם לבחור מסלול חיים שאיננו טרור ורצח".
ארבל התייחסה למשכורות שמשלמת הרש"פ למחבלים כחלק ממנגנון התמיכה בטרור הפלסטיני, וציינה כי "ב-2022 עלתה התמיכה במחבלים לרש"פ 620 מיליון ש"ח. כדי לעמוד בהוצאה, הרש"פ קיצצו ב-20% את כל המשכורות שהיא משלמת. וגם ככה היא במינוס. באותה שנה, קיבלו הפלסטיני סיוע בינ"ל ישיר לתקציב בסך 622 מיליון ש"ח. זה הלך לסעיפים אחרים – אבל הרש"פ לא היתה יכולה לשלם את הסיוע למחבלים אם לא היה את הכסף הזה. אז האיחוד האירופי והבנק העולמי שילמו, ב-2022, את החשבון הסיוע לטרור של ברשות הפלסטינית, ונשאר לה עוד שני מיליון ש"ח לאימונים של כוחות הביטחון לתקוף את ישראל".
"צריך להבין, מכיוון שאת ישראל מנהל 'השטח', כלומר אנחנו כמדיניות של מדינת ישראל מאוד תגובתיים לעומת השטח, אז אנחנו אומרים 'טוב בסדר, הצבא בשטח בטח צודק', אבל אונר"א חותרת תחת היסודות של מדינת ישראל".
"אונר"א היא אחד הדברים שאין עליהם באמת מחלוקת בישראל. כל הצדדים הפוליטיים בישראל מסכימים שהיא גורמת נזק אדיר. ובכל זאת מדינת ישראל מתרסקת פעם אחר פעם על קרקע חשיבה נקודתית טקטית. במקום להכפיף את ההתנהלות בשטח לצורך האסטרטגי של ישראל, אנחנו שבויים במיקרו טקטיקה של קושי של דרגי שטח צבאיים שאינם מבינים את ההשלכות האסטרטגיות של שיתוף פעולה עם הסוכנות" , מתארת ארבל את המצב.
"יותר מכך" היא מדגישה, "בשלב הלחימה הנוכחי בעזה, הצבא יודע שכל מה שמועבר לאונרא נשלט על ידי חמאס ישירות או מגיע לידיו. אז אנחנו משקרים רק לעצמנו כשאנחנו מעבירים סיוע הומניטרי לרצועה דרכה, ובעצם, מחזקים ומחמשים את חמאס ישירות".
"הבעיה עם ההתנהלות הזו, היא שהיא תקשה עלינו בשלבים מאוחרים יותר לדרוש את פירוק הסוכנות. יטענו כלפינו, בצדק, שאנחנו גם חושבים שיש לה מעלות. ואנחנו לא. גם הצבא יודע שאונרא היא למעשה חמאס. הוא פשוט עדיין תקוע במאמץ, שאין מסוכן ממנו, להצמד לדוקטרינת אי לקיחת האחריות שהובילה אותנו לכאן. כאילו הסכנה הכי גדולה לישראל 2024, היא שנאלץ להתערב בצורה יותר עמוקה בניהול הרצועה".
ארבל מזכירה שאונר"א היא בעיה בכמה מוקדים: "במזרח ירושלים, יש הנחייה של דרג מדיני לפיקוח של משרד החינוך שלא להכנס לבתי ספר של אונר"א. לא ברור מה ההצדקה אבל מתחת לסטיקר 'האו"ם' של אונר"א יש טרור וחינוך לטרור. אונר"א מספקת את התשתית הכי מאורגנת עבור טרור ואנחנו פשוט עוצמים עיניים ומסרבים לראות".
לשאלה מה אפשר לעשות ברמה המיידית היא משיבה: "ישראל צריכה להודיע לאונר"א על "הפסקת פעילות" בכל השטחים שבשליטתנו, כולל עזה, יו"ש ומזרח ירושלים ולהוציא את הפעילות שלה מחוץ לחוק. אונר"א היא ארגון טרור ולא יזיק לבדוק אם אפשר להעמיד לדין את ראשיה ופעיליה על כך בארץ, או במערכת הבינ"ל. בשונה מההאשמות המגוחכות נגד ישראל, אונר"א באמת מעודדת ומקדמת השמדת עם, את השמדת ישראל. חשוב שנודיע לאו"ם שאנחנו כופרים בשיוך של אונר"א לאו"ם. לאסור על הסוכנות להחזיק חשבונות בנק או לסחור בשקל ולפעול לקידום של הודעות בומות באו"ם ובעולם. תהיה לכך התנגדות עזה. אבל עצם העלאת הדרישה תשנה לחלוטין את הדינמיקה שלנו מול הארגון ומול הקהילה הבינ"ל".
"זה כמובן כמעט בלתי אפשרי, שהרי גם את חיזבאללה אנחנו מתקשים להביא את העולם להכיר כארגון טרור. אבל אנחנו בהחלט יכולים לדרוש ממדינות שמעוניינות לתרום לפלסטינים דרך מערכות סליקה ישראליות הישראליות שלא נאפשר לתורמות לאונר"א לעשות זאת. ישראל לא תעשה עסקים או תאפשר עסקים למי שמשתף פעולה עם ארגון שמטרת קיומו הוא השמדתה. ככל שהמשאבים הזמינים לסוכנות יצטמצמו, הממשלות בירדן, מצרים וסוריה יקחו אחריות על הפלסטינים אצלם במקום לשמר את הפליטות לנצח".
ארבל מסכמת: "האיום שמהווה אונר"א הוא קיומי. היררכיה בין שיקולים מדיניים ואופרטיביים, ביטחון חשוב יותר מ"לא לקחת אחריות על שטח". לא יכול להיות ששר הביטחון יגיד שלושה חודשים לתוך הלחימה, אחרי הטבח באוקטובר, שהטפטופים מעזה יימשכו. האסטרטגיה והטקטיקה חייבות שתיהן להשתנות ולסגור את אונר"אף זה צעד חיוני בכיוון הנכון".
"המלחמה שאנחנו נלחמים היא מלחמת קיום שאנחנו חייבים לנצח בה. ניצחון לא קורה כי מכריזים עליו. הוא חייב לבוא לידי ביטוי משמעותי בשטח. חלק מזה חייב להיות קרקעי. אבל אם נוכל גם להבהיר לפלסטינים שפסטיבל המסכנות והפליטות, כמו מלחמת העצמאות 1948, נגמרו, זה ייצר לנו תמונת ניצחון אמיתית בקרב חשוב לא פחות. קרב התודעה. הפלסטינים יקבלו סוף סוף את המסר שמדינת ישראל כאן כדי להשאר ושהאידאולוגיה שמכוונת אותם לשנאה וטרור שגויה מיסודה. בלי אונר"א הפלסטינים יצטרכו לקחת אחריות על בניה מחדש – בצורה נכונה של מערך האמונות והנהלים שלהם. בלי אונר"א ניתן יהיה להתחיל תהליך למציאת פתרון רציני ושורשי לשאלת הפלסטינים – בתוך הערכת הפלסטינית עצמה".