התקוות של ארדואן
התקוות של ארדואןצילום: רויטרס

פרשת שני שחקני הכדורגל הישראלים שנעצרו בטורקיה בשל הבעת הזדהות עם משפחות החטופים מעלה שוב לסדר היום את היחסים המתוחים בין טורקיה לישראל. על כך שוחחנו עם ד"ר נמרוד גורן, מומחה ליחסי שתי המדינות.

האם נכונה התחושה שמכון לאזרח הישראלי למחוק את טורקיה ממפת היעדים שלו? "כרגע נראה שכן. אפילו רוב הדיפלומטים שלנו נמצאים כאן", אומר ד"ר גורן ומציין כי בתקופה זו גם הקשרים החברתים אזרחיים שהיו מוקד מסוים של יציבות, גם עליהם יש סימני שאלה.

עם זאת הוא מציין כי אמנם שחקני הכדורגל הישראליים נעצרו, אך האירוע הסתיים בשחרור לישראל, מה שאינו מובן מאליו כשבהתחלה היה חשש מסיבוך גדול בהרבה לנוכח רמת המתיחות והלבשת הסיפור והעלילה על השחקן שלא התכוון לכך. "העובדה שהייתה חזרה הבייתה היא במידה מסוימת נקודה לטובה".

"תמיד הייתה שם אהדה לפלשתינים, אבל זה לא אומר שהעם הטורקי אוהד חמאס. ארדואן לא מתייחס לחמאס כמו כל הקהילייה הבינלאומית, הוא לא רואה בהם ארגון טרור, לא מגנה אותם, ועם זאת הציבור הטורקי ערך הבחנה בין הדברים. כעת נראה שהמסרים המאוד נוקשים של ארדואן מחלחלים למטה ותופסים אחיזה ומגיעים למקומות שלא היינו מצפים לראות אותם שם".

ד"ר גורן מציין את המורכבות הפוליטית בטורקיה ומזכיר את ההתנגדות האופוזיציונית לארדואן, התנגדות שאינה נוגעת ליחסו לישראל אלא לגישתו התוקפנית והמתלהמת הכוללת בזירה הבינלאומית. "הרבה טורקים לא אוהבים את הקרבה שלו לחמאס, גם אם הם פרו פלשתינית בתפיסתם. יש ריבוי דעות בטורקיה, אבל קשה לראות את זה. בישראל מבינים שגם באופוזיציה החילונית הטורקית יש הרבה אהדה לפלשתינים והרבה ביקורת כלפי ישראל".

על התגובה הישראלית האפשרית, בין אם כלכלית, תיירותית או דיפלומטית, אומר ד"ר גורן כי כבר כעת קיימת תגובה ישראלית הבאה לידי ביטוי בין השאר בהתבטאויות קשות של פוליטיקאים. השגרירה הישראלית שבה לארץ ושיתופי פעולה שתוכננו להתקדם אחרי שיקום היחסים לא יקודמו. עם זאת, הוא סבור כי יש לדאוג ששיתופי הפעולה החשובים לאינטרס הישראלי לא יפגעו, מאחר וכאשר ישראל תצא למלחמה היא תזדקק לרשת דיפלומטית אזורית כלשהי.

"יש יחסים דיפלומטיים שלא הורדו למרות העוינות והלהט. יש מסחר, יש קשרים מאחורי הקלעים וקשרים מודיעיניים שנרצה שיהיו קיימים גם אם ברמה נמוכה מכפי שחשבו. היו מהלכים של בניית אמון, מפגש בין נתניהו לארדואן, אבל כעת ברור שאת הדברים הללו אל ניתן יהיה לקדם בתקופה הקרובה".

האם בעתיד, ביום שבו ארדואן כבר לא יהיה בשלטון, ניתן עוד יהיה לסמוך על טורקיה בשיתופי פעולה אסטרטגיים ארוכי טווח כמו העברת צינור גז וכיוצא באלה? ד"ר גורן מזכיר כי גם בעבר ישראל נזהרה משיתופי פעולה ברמות שכאלה, כך גם בירח הדבש המדיני שהיה בין ישראל לטורקיה בשנות התשעים. "ברוב העשורים של הקשרים עם טורקיה מדובר היה בקרים מתוחים שיש בהם מרכיבים ביטחוניים סמויים מאחורי הקלעים. תמיד היה מרכיב שבו ישראל רוצה בקשר עם טורקיה אבל שומרת על הקשר הזה במסגרת מוגבלת באופן יחסי. היה רצון להרחיב אותו אבל לא מהר עוברים לאפיקים אסטרטגיים", אומר גורן ומזכיר כי חילופי שלטון לא צפויים בשנים הקרובות שהרי רק לפני מספר חודשים התקיימו שם הבחירות ואורכה של קדנציית שלטון שם ארוכה.

גורן מזכיר כי מנגד גם בממשלת ימין בהובלת נתניהו הקשרים נשמרו שכן הדברים תלויים באינטרסים, וכאשר הקשרים תואמים את האינטרסים של ארדואן המתיחות יורדת. נכון, סבור ד"ר גורן, להפריד בין היחסים בין האישים לבין היחסים בין המדינות, כך שניתן יהיה לשמר אפיק פעילות שדרכו ניתן יהיה להמשיך קשרים אזרחיים ככל הניתן, לפתור בעיות כשהן צצות ולא לפגוע באינטרסים לאומיים, ואת זאת לעשות בדרגים מקצועיים כאלה ואחרים.

מוסיף ד"ר גורן ומציין כי הטורקים רואים בעצמם שחקן שייקח חלק בשיקומה של רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה מתוך תחושה שיש להם את לגיטימציה אזורית. "כרגע טורקיה בצד של חמאס ואם ישראל תשיג את מטרותיה למוטט את יכולותיו השלטוניות של חמאס לכאורה לטורקיה יהיה פחות מה להציע, אבל כשחקן אזורי יהיה לטורקיה תפקיד יחד עם מדינות נוספות ואת זה האמריקאים בודקים. בלינקן ביקר באנקרה בסבב האחרון שלו והם מדברים עם הטורקים שיש להם שאיפות גבוהות להיות מעורבים בדיפלומטיה האזורית עם קשרים טובים גם עם ישראל וגם מצרים, מה שלא היה בסבבים קודמים. כעת היא איבדה חלק מהנכסים האלה, בוודאי בעיניים ישראליות, אבל עדיין לא ויתרו על התפקיד שהם רואים לעצמם".