פרופ' קובי מיכאל
פרופ' קובי מיכאלצילום: ללא

פרופ' קובי מיכאל, מרצה באונ' דרום ויילס שבבריטניה וחוקר במכון משגב לביטחון לאומי, מתאר בשיחה עם ערוץ 7 את הכשלים בהנהגה הפלסטינית הנוכחית ומסביר את קווי המתאר שיאפשרו שליטה ברצועת עזה במינימום פגיעה באינטרסים של מדינת ישראל.

"הרשות היא רשות מתפקדת, אבל ברמה מאוד בעייתית", פותח פרופ' מיכאל את דבריו. "הרשות לא נוכחת באמצעות מנגנוני הביטחון שלה בריכוזי הטרור ולכן אנחנו פועלים שם. היא כן מצליחה לפעול באזור רמאללה, ששם גם מצוי ריכוז הכוח השלטוני. הם מטפלים בעיקר במה שקשור להפרות סדר ושיטור, למרות שמעת לעת הם מתעסקים גם באיתור מטעני חבלה וכו'. אנחנו גם רואים בחודשים האחרונים יותר ויותר קצינים במנגנונים ששותפים למעשי טרור".

פרופ' מיכאל מתייחס לזליגה לטרור בשנים האחרונות בקרב גורמים פלסטינים, חלקם בכירים ביותר, וטוען: "המקור של הדבר הזה הוא שישנם אנשים בתוך המנגנונים שאינם מזדהים עם שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, שיש להם משפחה שעוסקת בטרור, ובעיקר שמוחם שטוף. בתוך האנשים האלה היו קצינים בכירים בדרגות סא"ל ואפילו תא"ל. זה מעיד על החולשה של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, לפירות הבאושים של התמיכה הפלסטינית בטרור, כאשר קודם אנחנו רואים את זה במערכת החינוך שמחנכת לטרור. בנוסף כל ההאדרה לשאהידים, שכל אחד מהם הופך לגיבור לאומי, וכמובן גם תשלום הכספים לאסירים ביטחוניים ולבני משפחותיהם של שאהידים. כל הדברים הללו מייצרים אתוס קולקטיבי שמשפיע על מנגנוני הביטחון, ומשפיע על הגורמים בתוכו שמוסטים יותר ויותר לפעילויות טרור".

עוד הסביר על מצבה העגום של הרשות בשליטתה על הפלסטינים: "מעבר לסוגיה הביטחונית, הרשות נגועה בהמון שחיתות, נפוטיזם וחוסר יעילות, ואיננה מצליחה לספק שירותים ציבוריים לפלסטינים ברמה סבירה. הדבר הזה, לצד התלות הכלכלית המתמשכת בכלכלה הישראלית, מייצרת מצב שבו פלסטינים אומרים שהרשות הפכה להיות נטל ולא נכס, זה התבטא בסקר האחרון של חליל שקאקי. הרשות גורם בעייתי גם במה שקשור להתמודדות עתידית ברצועת עזה".

בהמשך הראיון פרופ' מיכאל נשאל מדוע על אף הנתונים השליליים של הרשות הפלסטינית, ארה"ב עדיין רואה בה שחקן משמעותי בסוגיית היום שאחרי. "האמריקאים נטועים בתוך קונספציה רבת שנים שכל ארגון וסידור מחדש של המזרח התיכון חייב לעבור דרך הנושא הפלסטיני, ושהסוגייה הישראלית-פלסטינית לא יכולה להיפתר אלא ע"פ עקרון שתי המדינות, והדרך לכך עוברת ברשות הפלסטינית, שאין בלתה ואותה צריך לחזק. עכשיו גם האמריקאים מבינים שהרשות צריכה לעבור רפורמות ובמתכונתה הנוכחית היא איננה יכולה לשלוט בעזה, אבל החזון שלהם הוא שבעתיד השליטה בעזה כן תהיה של הרשות"

"בגלל שזו התפיסה האמריקאית, הם דוחפים לסידור כלשהו שיכלול את הרשות בתוך המצב בעזה. אני כן חושב שיש גמישות אמריקאית עם ישראל לגבי איזו רשות תשלוט בעזה ובאיזה פורמט. פרסמתי על כך מחקר מעמיק לאחרונה, ואני מציע שם מתווה לפתרון, שבו הרשות תצטרך במשך שנים רבות לעבור תיקון ושכלול. כאשר תהיה רשות פלסטינית מתפקדת ומתנערת מטרור, ניתן יהיה לחשוב על איזה שהוא חיבור בין שתי הישויות - בגדה ובעזה", הוא מוסיף.

"עד שהמצב הזה יקרה, אנחנו צריכים עוד הרבה שנים להבטיח את השליטה הביטחונית שלנו ברצועה", קובע פרופ' מיכאל. "צריכה להיות לנו יכולת לפעול באופן חופשי לסיכול טרור ותשתיות טרור בעומק השטח. כמו שאנחנו נכנסים למחנה הפליטים בלאטה שבשכם לפי צורך, כך צריך להיות גם בחאן יונס".

פרופ' מיכאל נשאל האם התיישבות יהודית בעזה יכולה לתרום לביטחון, בדומה להתיישבות ביו"ש, ולכך השיב: "גם אם אני מקבל את ההנחה שלהתיישבות יש משמעות עבור הביטחון, אי אפשר להשוות את מה שקורה ביו"ש למה שקורה ברצועת עזה. ביו"ש האזור כבר מאוכלס במאות אלפים, והוא מחולק לגושי התיישבות גדולים. זה לא המצב ברצועת עזה. אין קיום להתיישבות יהודית בתוך אזור של 2.2 מיליון פלסטיניים. עובדה שכל שנות ההתיישבות בגוש קטיף לא הצליחו להביא להתפתחות משמעותית מעבר לאלפי האנשים שגרו שם. זה שטח קטן. ניתן לשלוט בו ביטחונית בצורה אפקטיבית, ומשם לצאת לפשיטות ופעולות יזומות. לדעתי אנחנו עוד לא שם. אנחנו צריכים להשלים את הפעולה ברצועת עזה, וזה ייקח זמן".

לסיום חזר פרופ' מיכאל לראייתו המרכזית על עזה בשנים הקרובות, ואמר: "אני חושב שלאדמיניסטרציה הפלסטינית ייקח זמן להיבנות, וכמו שאמרתי קודם זה יהיה תהליך ארוך של שנים. אבל, בתוך כל הזמן הזה על ישראל לשאוף לכך שנוכל למזער סיכונים ביטחוניים לאורך זמן ולהביא לעיצוב המציאות כך שתשרת את האינטרסים הביטחוניים והאסטרטגיים של ישראל".