נחמה לב, אחותו של בנימין הי"ד שנפל בקרב גבורה בכפר עזה בבוקר שמחת תורה, מתארחת באולפן ערוץ 7 ומספרת על רגעי נפילתו בהם ניסה מחבל מהחמאס לחטוף אותו ואת החובש שטיפל בו.
בנימין, מספרת נחמה האחות השכולה, שירת בצה"ל בעוד משפחתו כולה נותרה בצרפת. הבחירה לשרת בצנחנים בגזרה מסוכנת, לעבוד קשה ולהיות אחד הטובים ביחידה, היא חלק מהחינוך הציוני בבית, היא מדגישה ומציינת את תחושת השליחות והערבות ההדדית בתוך עם ישראל כנקודה ממנה הגיע בנימין לתפקידו בצבא.
מהנתונים שנאספו בידי המשפחה על הקרב שבו נפל בנימין, כמו גם מהביקור שקיימה המשפחה בזירת הקרב בכפר עזה ומעדותו של חברו, עולה תמונת השתלשלות האירועים, ועליהם מספרת נחמה: "כבר בדרך לכפר עזה הם ראו הרבה גופות על הקרקע, שמעו יריות ופיצוצים ומבינים שמדובר במצב לא רגוע ולא רגיל כמו שהם הכירו. בכניסה לכפר עזה הם פרקו מהרכב והתחילו ללכת במרווחים. אחרי כ-800 מטרים הם נתקלו במחבלים, נשכבו, הסתתרו בתעלה סמוכה לגדר שהייתה פרוצה לחלוטין והתחיל עליהם ירי משני כיוונים".
כבר ברגעים הראשונים נפל ונהרג אחד מחבריו של בנימין. דקות לאחר מכן נפצע חייל אחר. החובש מיהר לפצוע ששכב בנקודה חשופה עליה המשיך הירי. "בנימין לא חשב פעמיים, שיפר עמדה כדי להרתיע את המחבלים ולפגוע בהם. הוא דילג אל מאחורי כמה כלי רכב ותוך כדי הדילוג הוא קיבל כדור. הוא ממשיך לתפקד ולא היה נראה שהוא מרגיש את הכאב. הוא ניסה לעזור לחובש ואחר כך אמר להם שהוא פצוע. חברים שלו לא מצאו מייד את הפציעה. רצו לפנות אותו לבית החולים אבל לא היה אמבולנס או רכב פינוי כלשהו. היה כאוס טוטאלי. גם האמבולנסים שניסו להגיע נתקלו בחוליות והיו בסכנה. הקיפו אותם מכל הצדדים".
בשלב הזה רואים חבריו של בנימין רכב אזרחי ממנו יוצא אדם שאינו מדבר, מתנהג כאילם, ומסמן להם להיכנס לרכב "ואפילו מסמן להם עם היד לב". הם מבינים שהוא מציע לקחת אותם לבית החולים. החובש עולה לרכב ואת בנימין מעלים מאחור כשהוא פצוע. מתחילה הנסיעה ושם, ביציאה מכפר עזה, במחסום של חיילים הנהג מתנגש בחיילים.
החיילים במחסום פותחים את הדלת ומנסים לברר מי הנהג. החובש משיב במקומו שהוא חושב שהנהג בסדר, כנראה הוא אילם וכנראה הוא מהקיבוץ. "החיילים אומרים לו שהם יתחקרו אותו בכל זאת ומתברר שמדובר היה במחבל מהחמאס שרצה לחטוף את בנימין, שבאותם רגעים כבר נפח את נשמתו, ואת החובש לעזה" מספרת נחמה ומעריכה כי כוונתו של המחבל הייתה לפתוח מחסומים בעזרת החיילים שברכב שגנב מכפר עזה.
המחבל הועבר לחקירה כאשר למקום הגיע רופא שקבע את מותו של בנימין. שאר הכוח נותר להמשיך ולהילחם, בין השאר גם חיסלו את המחבל שפגע בבנימין ולאחר שלושה ימים הושלם טיהור המקום ממחבלים.
את נחמה תפסה הידיעה על נפילת אחיה בעודה בטיול בתאילנד. את החג חגגה בבית חב"ד, שם שמעה על אירוע הטרור שתקף את ישראל. דובר על שלושים הרוגים ובהמשך על שבעים והיא סברה בינה לבין עצמה ששוב מדובר בהגזמות ישראליות ועוד יתברר שהמספרים נמוכים בהרבה, אלא שהמציאות הייתה הפוכה לחלוטין.
"לאט לאט התחלתי לחשוב גם על בנימין, ואמרתי לעצמי שהפעם האחרונה שהוא דיבר איתנו הוא לא היה באזור ואין סיבה שהוא יגיע לשם. בכל זאת אני כותבת לו. הוא לא עונה אבל אני רואה שהוא מקבל את ההודעות, יש שני ווי ואני כותבת 'תתקשר אליי כשאתה רואה את ההודעה'. באותן שעות הוא כבר לא היה בחיים. בדיעבד מסתבר שההודעות האחרונות שלנו בווטסאפ היו כשטסתי והוא אמר לי שהוא לא הספיק לראות אותי אז נתראה בארץ".
את הטיסה מתאילנד דרך דובאי ועד לישראל מגדירה נחמה כנוראית ביותר בחייה. לאחר ההלוויה שהייתה בארץ וחלק מהשבעה טסה המשפחה לצרפת להשלמת ימי השבעה עם הקהילה והגרעין המשפחתי הגדול שנמצאים שם. "כולם הכירו את בנימין מאז שהוא תינוק. כולם בהלם. ההורים שלי התעשתו ואת העוצמות והאנרגיה פתחו בסדרת מבצעים, מבצע תפילין, מבצע הדלקת נרות ופועלים כך בכל הכוח".
על אחיה היא מוסיפה ואומרת כי ראוי לכולנו ללמוד ממנו כ"דוגמא לאדם חזק ועוצמתי, ועם זאת מקרין החוצה רק אופטימיות וטוב. גם במשפחה וגם בצבא כולם אמרו שאפשר היה להישען עליו כמי שיוכל לעבור כל מכשול".