רשימת המדינות שהחליטו להקפיא את תקצוב אונר"א מתארכת בעקבות מעורבותם של כמה מאנשי הארגון בטבח השבעה באוקטובר. על ההיקפים הגדולים הרבה יותר של הקשר בין אונר"א לחמאס שוחחנו עם חוקרת הארגון, ד"ר עינת וילף, חברת הכנסת לשעבר.
בפתח דבריה מעלה ד"ר וילף ספק בעצם כנות ההפתעה שנשמעת בעולם ויש לה ביקורת לא מבוטלת על התנהלותה של ישראל עצמה. "מדינת ישראל במשך שנים שימשה לוביסטית מספר אחת לאונר"א בבירות המערב. דאגנו להזרמת הכסף מתוך תפיסה עקומה, שאני מקווה שהגיעה לקיצה בשבעה לאוקטובר, שכך נקנה שקט".
ד"ר וילף מדגישה כי בעוד רבים חושבים שאונר"א הוא ארגון בינלאומי גדוש בשוודים ונורבגים שוחרי שלום, המציאות היא ש"מדובר בארגון שנחטף על ידי הפלשתינים עוד בשנות השישים והפכו את הארגון שאמור היה להיות סוכנות שתיישב אותם בתוך כמה שנים, למערכת שלהם. לכן כל העובדים של אונר"א הם פלשתינים ובעזה הם כולם עזתים. במשך השנים תמכנו בארגון הזה ופרשנו עליו כיפת ברזל ודאגנו שהוא ימומן מתוך תפיסה עקומה שזה גורם ממתן. אני ושותפי בספר 'מלחמת זכות השיבה' הוכחנו שמדובר בגורם הכי רדיקאלי ולא בגורם ממתן. זה גורם שמבטיח שהמלחמה לא תסתיים כי בכל דור יקומו עוד ערבים שיאמרו שליהודים לא תהיה מדינה. זה ארגון מאוד רדיקאלי שמבטיח שהסכסוך לעולם לא יסתיים ואנחנו חשבנו שזה דווקא טוב".
"חשוב לדעת שהרבה שנים יש לישראל חומרים מפלילים על אונר"א והיא סירבה לחשוף אותם, אני מקווה שהעובדה שישראל היא זו שדאגה להעביר את החומרים הללו זה אומר שאולי אנחנו מתחילים לשנות כיוון. אני מקווה שזה לא רק חישובים של רצון להראות לאונר"א שאנחנו יכולים לפגוע בהם ובהמשך הכול יחזור. בכל שנה כשיוצא משם נשק או שמורים שם חוגגים טבח המסר מצד אונר"א והעולם היה שאנחנו מזועזעים אבל אחר כך הכול סבבה. צריך לומר כעת שלא, לא חוזרים למה שהיה. זה לא כמה עשבים שוטים. הארגון הזה לא יכול להתקיים כי כל המהות שלו היא להבטיח לפלשתינים שיבוא יום ומדינת ישראל לא תתקיים".
וילף מסכימה לחשש שמא העובדה שהתקציב רק הוקפא על ידי המדינות ולא בוטל אומרת שאמירה כזו או אחרת של ראשי הארגון תשיב אליו את הכספים. "הארגון הזה לא מסוגל לחזור למוטב, כי כל מהותו הוא לשרת את האתוס הפלשתיני של פליטות נצחית ושאיפת שיבה, שלא תהיה מדינה יהודית. לחזור למצב הקיים זה לחזור לטיפוח מלחמת הפלשתינים בציונות. אכן קיים חשש שזו רק הקפאה ואונר"א תגיד שהיא פיטרה את המורים הללו ותגיד שעכשיו הכול סבבה, אבל שום דבר לא טוב. זה ארגון שמבטיח שתמיד יילחמו בנו".
שאלנו את ד"ר וילף אם מוסדות החינוך של אונר"א בירושלים מכילים בתוכם אוכלוסיה אחרת, אולי מתונה יותר מאשר זו שבעזה, והיא משיבה שבכל מקום מדובר באותם אנשים עם אותה תפיסה, בין אם בירושלים ובעזה ובין אם בלבנון או בסוריה. האתוס שעליו מושתתים מוסדות הארגון הוא שלא תהיה מדינה יהודית בין הנהר ובין הים.
"זה הארגון שהוליד יותר מכל את הלאומיות הפלשתינית. מתוך בתי הספר שלו והשכונות שלו שבטעות מכונות מחנות פליטים, הם קיבלו מעין אקס טריטוריה שאיפשרה להם לפתח לאומיות פלשתינית, בין אם הם בישראל ובין אם בסוריה או לבנון. פותחה שם לאומיות שכל כולה קודש לרעיון השיבה ולכך שליהודים לא תהיה מדינה".
עוד אנחנו שואלים את הד"ר וילף אם בימים אלה קיימת הקשבה רבה יותר לאזהרות ולנתונים שהיא מציגה מתוך מחקריה ארוכי השנים אודות אונר"א, והיא מספרת ש"יש הרבה יותר נכונות. יותר אנשים קוראים את הספר, יותר אנשים מקשיבים להרצאות שנתתי במשך השנים. יותר אנשים מתעניינים, בוודאי בשלושת הימים האחרונים. כתבים מכל העולם רוצים לדעת אם מדובר במהות הארגון או באיזה באג במערכת, אבל שאלת המפתח היא אם ישראל תשנה מדיניות".
"אם ישראל תעשה מאה ושמונים מעלות וסוף סוף תבין שזה לא גורם ממתן ולא גורם שרוצה שקט, אלא הגורם הרדיקאלי ביותר באזור, יותר מכל מסגד ואימאם, דווקא כי הוא חוסה תחת האו"ם והוא ממומן על ידי מדינות נחמדות, זה מה שנותן לגיטימציה לתפיסתם של הפלשתינים שישראל היא ישות זמנית באזור. מבחינתם הכסף שהם מקבלים ממדינות המערב נותן להם גושפנקה לכך שישראל לא תתקיים".
וילף מספרת על שיחותיה לאורך השנים עם גורמים שונים במדינות אירופה והניסיונות שלה להציג בפניהם את משמעות המימון שלהם. "אמרתי להם תראו מה אתם ממנים. אני אשלם בדם על המפלצת שאתם מממנים ומגדלת דור אחרי דור שרוצים לטבוח בנו. הם אומרים לי שהם רק נותנים להם חינוך ורפואה, ואני אומרת שהם רואים במימון שלכם תמיכה בזכות השיבה ובכך שלא תהיה מדינה ליהודים. לא תוכלו להתנער מכך".
את דבריה חותמת וילף בתזכורת לעובדה המטרידה בה לישראל היו נתונים וחומרים מפלילים רבים שהיו אמורים לשנות את היחס לאונר"א, אך היא בחרה משיקוליה המוטעים שלא לחשוף את הדברים. לדבריה אם אכן ישראל מסירה את מה שהיא מגדירה ככיפת ברזל על הארגון, דברים צפויים להשתנות.