ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, היה שותף לדיון מיוחד סביב סוגיית היום שאחרי. בראיון לערוץ 7 הוא מספר על הדיון אותו הוא מגדיר כחשוב מאוד.
"זו פעם ראשונה, אולי בתולדות מדינת ישראל, שכל כך מומחים ומכוני מחקר מתכנסים לדבר על היום שאחרי, אבל כשאנחנו מדברים על היום שאחרי הכוונה ללפני 19 שנים. חמאס מוביל את האירוע הפלסטיני כבר הרבה שנים ואנחנו חייבים להבין את ההקשר הזה כדי לדעת מה לעשות בעזה ובאיו"ש", אומר ד"ר דייקר.
לטעמו השיח על מדינה פלסטינית שאותו מובילה ארה"ב היא אמירה "מסוכנת ביותר", כהגדרתו, והסכנה רלוונטיים גם לאינטרסים האמריקאים. "זה סותר בעיניי את האינטרסים האסטרטגיים המובהקים של ארה"ב במזרח התיכון, כי אפשרות של הכרה אמריקאית במדינה פלסטינית כרגע נתפסת בכל המזרח התיכון כפרס לטרור. כך זה נתפס גם ובמיוחד במשטר האיראני וכך גם בכל מדינות ערב. בנוסף לכך, אם המערב רוצה יציבות ובטיחות במזרח התיכון הדבר האחרון שאתה רוצה הוא להקים עוד עזה בגב ההר, באיו"ש".
הדיון שהתקיים אתמול עסק ביום שאחרי אבו מאזן ובמה שמגדיר ד"ר דייקר כשבירת קונספציות. "אנחנו אומרים שיום אחרי מחמוד עבאס הוא כבר היום. יום השבעה באוקטובר אישר את העובדה שלאבו מאזן אין סמכות או תמיכה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית שבה יותר משמונים אחוז תומכים בשבעה באוקטובר וברצח העם שביצע חמאס. כשמונים אחוז מבקשים מאבו מאזן לרדת מהתפקיד של יו"ר הרשות, ולכן על היום שאחרי אבו מאזן צריך לחשוב עכשיו".
משמעות המחשבה על היום שאחרי היא בעיני דייקר התמודדות ישראלית מול המשפחות בערים הפלסטיניות ולא עם הרשות הפלסטינית כגוף מתכלל.
ד"ר דייקר מספר על פגישה שהתקיימה ב-2006 ונותרה מתחת לרדאר, כהגדרתו. מדובר בשנה בה זכתה תנועת החמאס בבחירות הרש"פ באופן משמעותי. המכון של דייקר הזמין את ראש ממשלת ירדן דאז יחד עם בכיר ברש"פ לדיונים בוושינגטון אודות פתרון פדרלי בין הרש"פ לירדן. "התקדמנו מאוד מאוד יפה", אומר דייקר על המפגש ההוא שלא זכה לתשומת לב ציבורית רחבה.
"זו הייתה הפעם הראשונה מאז יולי 88' כאשר שירדן ויתרה על הסמכות שלה באיו"ש, והבנו שיש אלטרנטיבות שונות ומשונות, ולשם כך הזמנו את שני הגורמים הללו והתקדמנו מאוד יפה, אפילו באישור המלך תוך שמירת האינטרסים המובהקים של ירדן", אומר דייקר ולשאלתנו מדוע המהלך לא התקדם, הוא משיב: "התקדמנו יפה ודיברנו גם בוושינגטון וגם בירושלים על גישה פדרלית-קונפדרלית בין הרשות הפלסטינית לירדן וישראל. אפילו ראש ממשלת ירדן לשעבר, עבד א-סאלאם אל מג'אלי, דיבר על זה בוושינגטון כאפשרות ליצור מציאות חדשה, הסכם מתגבש בין ירדן והרשות. התפקיד שלנו היה להרגיע גם את המלך וגם בכירי ממשל בירדן שאנחנו לא מדברים על 'ירדן היא פלסטין' אלא על קשר פדרלי קונפדרלי כדי לשמור על האינטרסים החיוניים של שלושת הגורמים".
לדבריו ולהערכתו יש אלטרנטיבות רבות מעבר לתפיסת שתי המדינות, והסוברים שהאופציות היחידות הן או שלטון חמאס או שלטון מחמוד עבאס, תפיסתם אינה מדויקת. יש אוטונומיה, יש אוטונומיה פלוס כפי שנתניהו דיבר עליה ברוח תכנית אלון. "הקמת מדינה פלסטינית, במיוחד אחרי השבעה באוקטובר, היא פשוט התאבדות ישראלית של ממש. לכן אנחנו נצטרך למצוא אלטרנטיבות אחרות שאפשר לפתח אותן במציאות מאוד מורכבת שבה הביטחון והזכויות של מדינת ישראל לא ייפגעו".