לפני כמה חודשים יצא משרד החינוך בקמפיין גיוס מורים. סרטונים מושקעים, תשדירים, הכול במטרה לעודד כניסה לעולם ההוראה. מתברר שזה פשוט לא עבד, לא רוצים להיות מורים.
"טיפשות היא לחזור על אותה פעולה ולצפות לתוצאה שונה" בין אם אלברט איינשטיין אמר את המשפט הזה ובין אם לא, משרד החינוך ממשיך לנופף באותם דגלים שוב ושוב, כדי לנסות לגייס מורים חדשים ולהעלות את מעמד המורה. השבוע פרסם לירן כוג'הינוף מתאגיד השידור כאן 11 כי קמפיין "גיוס המורים" של משרד החינוך בעלות של למעלה מחמישה מיליון שקלים כשל. שוב בחרו לדבר מעל המורים. שוב בחרו לא לשאול את המורים הצעירים מה יביא את חבריהם אל כותלי בית הספר ומה ישפר את מעמדם.
סיסמאות או סרטון חגיגי המציג הייטקיסט שבחר להיות מורה לא מרפאות מיטה חולה. על אף שמסקנות המחקר מעידות כי הציבור הרחב וקהל היעד הספציפי רואים בהוראה מקצוע בעל שליחות וסיפוק, הרצון לעסוק בו נותר נמוך מהממוצע. בנוסף לשליחות, אחד היתרונות בהוראה העולים מן הסקר שנערך הם מספר ימי החופש שיש למורה. אז מדוע תחושת סיפוק ושליחות וימי חופש רבים לא מביאים נהירה אל בתי הספר?
הבעיה נמצאת במקום אחר. אולי יפתיע לשמוע אבל לא חסרים כל כך הרבה מורים. זו טענה שארגוני המורים מעלים כל שנה מחדש כדי לשמר את כוחם. טענות אלו מאפשרות לארגוני המורים להצדיק את קיומם, את הצורך בגוף יציג לכלל המורים ובהעלאת שכר גורפת, כולל לבעלי הוותק שפחות זקוקים לה אך מהווים את עיקר החברים בארגונים. על פי הנתונים שפרסם משרד החינוך(2022) חסרים כ5000 עובדי הוראה מהגן ועד תיכון. מדובר על כ2.5 אחוזים מתוך כ200 אלף מורים- נתון נמוך ביותר. אך גם לא זו הנקודה. הפער שמרגישים בתי הספר והמנהלים הוא מחסור במורים למקצועות מסוימים במקומות ספציפיים. לדוגמה, המחשבה כי גיוס עוד מורים לתנ"ך במוסדות דתיים תקל משהו על המערכת היא טעות. חסרים מורים רבים במחוזות הערבים ובחינוך המיוחד (על פי מכון מחקר הכנסת), מדוע לא לייחד קמפיין ספציפי לאוכלוסיות האלו? למה לא להעלות מיידית את שכרם? קריאה למורים בכל המקצועות ובכל המגזרים להצטרף לא בהכרח תשפר את המערכת גם אם יענו לקריאה.
ישנן מספר פעולות אותן ניתן לעשות באופן מיידי על מנת לשפר את מערכת החינוך, לענות על הפער במורים החסרים ולהעלות את יוקרת המקצוע. ראשית, העלאת שכר המורים החדשים, אלו שנמצאים מעט זמן במערכת או שעשו הסבה, היא אחת התרופות למחלת המחסור במורים במערכת החינוך. שנים שארגוני המורים מתעקשים לראות בכלל המורים מקשה אחת ולא לפתור את בעיית המורים בעלי הוותק הנמוך.
על פי מכון המחקר של הכנסת שנת 2022 הייתה שיא שלילי ברישום סטודנטים במכללות להוראה בנוסף כ20% מהמורים החדשים עוזבים המערכת בשנים הראשונות לעבודתם. שנית, גמישות העסקה בדמות חוזים אישיים (שהיו אמורים להיכנס לתוקף, בין השאר בזכות המאבק של מורים מובילים שינוי בשנת הלימודים הנוכחית, דבר משרד החינוך אינו ממהר ליישם) תאפשר להכניס למערכת אנשים איכותיים מבלי לחייב אותם לוותר על איכות חיים ושכר ותאפשר להתאים שכר אישי לכל מורה בהתאם לאיכותו או לחוסר במקצוע שהוא מלמד. שלישית, הכרה בוותק תעסוקתי במקצוע המקור תקל על הסבה להוראה. כל אלו, יאפשרו גם צמצום פערים והשארת מורים איכותיים במערכת.
לסיום, יוקרת מקצוע ההוראה לא באה לידי ביטוי רק במשכורת. אם נראה במורים שותפים ביצירת עתיד החינוך, אנשי מקצוע הנמצאים בהוראה מבחירה, שמקצועיות עומדת בראש סדר העדיפויות שלהם ולא רק כבייביסיטר נראה אנשים בוחרים את ההוראה ולא מוצאים את עצמם בכיתה. הפתרונות קיימים ומונחים על שולחן משרד החינוך כבר שנים רבות, צריך רק לבחור לשתף פעולה עם מי שמקדם את מערכת החינוך, עם המורים. ארגון כזה או אחר הבוחר כבר שנים להשאיר את מערכת החינוך במקום, בדיוק כפי שהיו, בלי יצירתיות ובלי גמישות לא יאפשר למערכת להבריא.
יאיר וייגלר הוא מנכ"ל ארגון 'מורים מובילים שינוי'