יו"ר סיעת הימין הממלכתי, ח"כ זאב אלקין, התארח באולפן ערוץ 7 והסביר למה התכוון השר גדעון סער כשדיבר על כך שישראל מדשדשת במלחמה נגד חמאס בעזה.
"חמישה חודשים אנחנו מנהלים מלחמה עם האויב הכי חלש שלנו במזרח התיכון. חיזבאללה יותר חזק מחמאס ואיראן יותר חזקה מחיזבאללה. הצבנו לעצמנו יעד למוטט את שלטון חמאס. עד כה אפילו לא השלמנו את הכיבוש הראשוני של הרצועה. יש עוד את רפיח ומחנות המרכז", פותח אלקין.
הוא מציין כי "גם במקומות שכבשנו וטיהרנו ברמה כזו או אחרת - מי שולט? חמאס. בימים האחרונים חזרנו לבית החולים שיפא והרגנו מחבלים - אבל עצם העובדה שיש שם מאות מחבלים וזה רק מקום אחד בצפון רצועת עזה - זה אומר שחמאס שולט בעזה".
אלקין מבקש גם להדגים את כוונתו. "מה עשו לפני שנכנסו לבית החולים שיפא? הנציג הרשמי של צה"ל צלצל למשרד הבריאות של חמאס בעזה. במקום לחסל את הממשלה בעזה, לעצור את שריה ובכיריה, אנחנו מדברים איתם. כשאני מסתכל על תמונת המצב הכוללת, אני מצד אחד רואה מעשי גבורה עילאית של החיילים שלנו, של הקצינים שלנו, אנחנו עושים דברים שחמאס לא האמין שנעז לעשות. אבל אנחנו מאוד רחוקים מהיעד. הגיע הזמן שנסתכל לאמת בעיניים ונחשוב מה עושים אחרת".
"אנחנו צריכים לנתק את החמאס מכוח השלטון ואין לנו תוכנית מסודרת לעניין הזה. חצי מאוכלוסיית עזה נמצאת במחסות הומניטריים. יש כ-300 מחסות ורוב האנשים ששולטים עליהם הם אנשי חמאס. מדינת ישראל לא טרחה לענות על הנושא הזה", הוא מוסיף.
גם קצב הפעילות הצבאית בעייתי מבחינתו. "חודשיים אחרי שהוצאנו כוחות ממחנות המרכז צריך לחזור ולטפל בשני גדודים. את כל השטח שכבשנו וטיהרנו צריך לחזור ולטפל בו. גדעון סער דיבר לפני חודשיים על הצורך בפעולה ברפיח. אמרו אז שצריך לפעול לאן ושאם נלך לכיוון הזה האמריקנים יכעסו. בסוף אנחנו בחודש הרמדאן שקשה לפעול בו ולמצב בו האמריקאים רבים איתנו חזק יותר על רפיח. ברור לי שאם היו מקשבים לנו לפני חודשיים, רפיח היום הייתה כבר מאחורינו, והיינו כבר במקום אחר".
לשאלה האם ישראל יכולה למגר לגמרי את חמאס עונה אלקין כי "ישראל אולי לא יכולה לחסל לחלוטין את ארגון הטרור ששמו חמאס, כי הוא בנוי על יסודות דתיים, על שנאה ליהודים אבל היא יכולה לקחת ממנו את השלטון. אפשר לראות מה קורה ביהודה ושומרון. האם יש שם חמאס? יש. האם הוא רוצה לעשות פיגועים? רוצה. האם הוא שולט באוכלוסייה? האם הוא משתמש במנגנון של השליטה הזה כדי לגייס או עשרות אלפי אנשים כמו שקורה בעזה? האם הוא בונה פה מפעלים ליצור נשק שיכול לפגוע בנו? התשובה היא לא. אפשר לנצח ארגון טרור. אפשר לקחת ממנו את השלטון".
"פגענו בחמאס", הוא מדגיש. "אני בשום פנים ואופן לא רוצה להגיד שכל מה שעשינו עד כה היה לחינם. חיסלנו הרבה מאוד מחבלים, חמאס הרבה יותר חלש ממה שהיה, אסור לזלזל בהישגים שהושגו. אבל יחד עם זאת - אם רוצים לנצח - צריך לשנות כיוון".
לדבריו, "הכדור כרגע הוא בידי ההנהגה ויש מחלוקת. זאת הסיבה שהביאה אותנו לעשות את המעשה שעשינו בשבוע שעבר ביציאה לדרך עצמאית ולכן גם באה הדרישה לגבי חברות בקבינט. יש שתי גישות. בני גנץ בהגינות, אני חייב לומר, שם גישה אחת על השולחן. הוא אמר 'מה שעובד טוב - לא צריך לתקן'. זאת אומרת שיש גישה שאומרת שהמקום בו אנחנו נמצאים אחרי חמישה חודשים של מלחמה - הוא טוב. הגישה שלנו אומרת שאם זה המצב אחרי חמישה חודשים של מלחמה, צריך לעצור ולשאול מה נעשה לא נכון, ומה צריך היה להיעשות אחרת. בשם הגישה הזאת באנו בדרישה לשינוי חשיבה ודרשנו להיות חלק מתהליך השינוי הזה".
ומה באמת צריך להשתנות לדעת מפלגתו? "הדבר הבסיסי הראשון הוא הגברת הלחץ הצבאי ולא הורדה שלו. אין למדינת ישראל את כל הזמן שבעולם, הלחץ הבינלאומי גדול, ואם נחשוב שיש לנו את כל הזמן שבעולם - לא נגיע לניצחון. צריכים לרכז מאמץ, כמו שידענו לעשות בתחילת המלחמה בעזה, ולנסות כמה שיותר להכריע את חמאס מבחינה צבאית. נשארו שישה גדודים וצריך לחסל אותם. התמונה הסופית צריכה להיות שאין גדוד אחד של חמאס שלא טיפלת בו בצורה יסדית ולא 'פירקת לו את הצורה'. זה צריך להיעשות בקצב מהיר".
"הדבר השני הוא להבין שאתה נאבק עם גוף שאינו רק צבאי, אלא יש לו מנגנון עצום של שלטון אזרחי, שבנוי דרך משרדי ממשלה שעדיין מתפקדים, עיריות שהוא שולט בהן, גוף שנקרא 'ועדות חירום' שהוא עדיין מנהל. לטפל גם באונר"א. עשינו קמפיין מדיני - אך הוא לא מספיק - כי יש מדינות שמחזירות מימון לסוכנות הזו. אנחנו צריכים לקבוע שכל פקיד באונר"א שהוא חבר חמאס יהיה במעצר", הוא מוסיף.
ומה לגבי המצב בגבול הצפון? "זה תלוי במה שיקרה בדרום - כי המצב הנוכחי תוקע את הצפון. ברור שהאינטרס שלנו הוא לא לנהל שתי מלחמות בהיקף מלא בשתי חזיתות. אנחנו רוצים להכריע בחזית אחת ואחר כך למקד מאמץ בחזית אחרת. יכול להיות שיהיה פתרון מדיני בצפון, כי חיזבאללה אומר שאם תיפסק הלחימה בעזה גם הוא יפסיק. יש לנו תנאים נוספים, שהוא לא יחזור לקו הגבול כדי שתושבי הצפון יהיו בטוחים יותר. יכול גם להיות שלא תהיה ברירה ונצטרך גם להילחם בצפון. אנחנו צריכים לחזור לנהל מלחמה עוצמתית בכל הכוח, שתביא להכרעה כמה שיותר מהירה, ואז נדע להתפנות לצפון ולטפל בו".
אלקין מציין שהדרישה של סער לחברות בקבינט המלחמה אינה קשורה למניע אישי מול ראש הממשלה. "ההחלטה בידי נתניהו והיא לא אישית - אלא עקרונית. האם הוא ממשיך עם השיטה של גנץ שהכל טוב או שהוא מסכים שדרוש שינוי".
הוא דוחה אפשרות שתעלה דרישה דומה מצד השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לגבי חברות בקבינט המלחמה. "חבל שסמוטריץ' ובן גביר יקחו את זה לכיוון האישי. הרי לא הפריע להם שהם לא היו בפנים עד עכשיו. הם היו צריכים ראשונים להגיד שיש להם עניין שסער יהיה בקבינט כי הוא מייצג עמדה ימנית ברורה וחדה ובא עם ניסיון של אדם שהיה מעורב בחמישה קבינטים מדינים-ביטחוניים".
לדעתו האולטימטום שהציב סער לנתניהו היה הכרחי. "מה יש לנו לעשות בממשלה אם דרישתנו לא תתקבל? להיות עציצים? אם ראש הממשלה אומר לנו שהוא לא חושב שצריך שינוי - נישאר בלי יכולת להשפיע - והולכים בדרך שאנחנו לא מאמינים בה. אנחנו מוכנים בשביל הניצחון במלחמה להקריב הרבה ולשים בצד את המחלקות הפוליטיות שיש ולשלם מחירים ציבוריים מול ציבור שרצה לתמוך בנו. אבל אי אפשר לקחת אחריות בלי שנותנים לנו סמכות ובלי שמקדמים את המלחמה לדרך הנכונה".
יו"ר סיעת הימין הממלכתי נשאל מה הסיכויים שמפלגתו תצטרף לליכוד. "אנחנו היום במקום אחר", הוא משיב. "נחנו באים לציבור ימני לאומי-ליברלי שלא מוצא חן בעיניו מה שקורה היום בליכוד ואולי אפילו הצביע לו בעבר. הציבור הזה מחפש בית ואין לו כזה כיום. אין מפלגת ימין לאומית ליברלית ממלכתית כמו שהיה הליכוד בימי בגין ושמיר. אנחנו אומרים בואו נחזור לימים הטובים האלה כשהמפלגה לא משועבדת לאדם אחד. אם הימין רוצה לנצח בבחירות, מתי שיהיו, הוא לא יוכל לנצח עם נתניהו כמנהיג. צריך כוח ימני, כמו הליכוד של פעם, וצריך להתלכד סביבו".
האם הוא רואה בחירות באופק? "זה תלוי מאוד בהחלטות של בנימין נתניהו. יש דינמיקות שיכולות להביא להפלת הממשלה ולבחירות בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה. הדברים גם תלויים במה שיקרה במלחמה. אם הציבור ירגיש שמנהלים אותה נכון הוא ייתן גיבוי לממשלה - גם אם הוא כועס על חלק מהדברים שעשתה. אם הוא ירגיש שהמלחמה מדשדשת - הלחץ הציבורי להחליף את הממשלה יגדל".