למעלה מ-12 אלף איש חתמו על עצומה לשחרור שליו גולן, לוחם סיירת חרוב המוחזק במעצר מאז נמצא בביתו אמל"ח שלקח למזכרת מתקרית בה נפצע ברצועת עזה
"שליו גולן לוחם בסיירת חרוב נפצע בגופו ובנפשו בשג'אעייה עזה, כשכדור שנורה לראשו העיף אותו וגרם לו לזעזוע ראש קשה ובנס נשאר חי. טרם יציאתו לבית חולים לצורך טיפול רפואי נטל את הקלאצ'ניקוב של המחבל שירה בו למזכרת מאותו אירוע מכונן", כתבו בנוסח העוצמה.
"שליו עצור כבר 6 שבועות עד תום ההליכים על הוצאת אמל"ח, ביזה והתנהגות שאינה הולמת. הוא לא חשוד במטרות פליליות ובכל זאת עצור עד תום ההליכים. המערכת הצבאית מבקשת דרכו להזהיר לוחמים מביזה ואחזקת אמל"ח. יש לשחררו לאלתר על מנת שיוכל להמשיך בטיפול שיקומי בגוף ובנפש אותו התחיל טרם נעצר. אנו זועקים - 'אין דין גיבור כדין פושע'. יש להקל בעונשו של חייל גיבור שנפצע במלחמה".
גלית גולן, תושבת הישוב אדם, ואימו של שלו, סיפרה את סיפורו בראיון לערוץ 7 וקוראת לעזרה ולהבנה למצבו הדורש עזרה נפשית וגופנית שאותה אינו מקבל בכלא הצבאי.
שלו, מספרת גלית, השלים את שירות הסדיר שלו באוגוסט ובעוד מרבית חבריו יוצאים לאזרחות בחר להתנדב להמשך שירות ברצועת עזה כנגביסט חוד של מפקד הפלוגה.
"הוא לחם שם, לפני כן הוא עוד היה בבארי ובמקומות נוספים. תוך כדי השירות הוא סבל מכאבים מאוד חזקים בגב בגלל המשקל של הנשק. רצו להוריד אותו מלוחמה אבל הוא נלחם על זה שלא יירד מלוחמה. הוא המשיך והמשיך להילחם כשהוא על משככי כאבים".
על התקרית בה נפצע שלו היא מספרת כי במהלך התקלות עם מחבלים הוא "אמר לבחור שהיה לידו שיתפוס מחסה כי הוא היה חשוף ותוך כדי שהוא אומר לו את זה הוא הרגיש בום חזק על הראש, חשב שהבניין קרס לו על הראש. הוא הרים את הראש וזיהה שהבניין קיים אבל הקסדה לא על הראש שלו. הוא הבין שהוא נפצע, הוא זחל אל הקסדה שעפה למרחק של שלושה מטרים, הבין שהוא ניצל בנס וצעק 'שמע ישראל'. אחר כך, כשראינו את הקסדה, הבנו את גדל הנס. הקסדה הייתה חרוכה, הכדור נכנס בצד אחד שלה ונתקע בצידה השני תוך שהוא חורך את כל הפנים שלה ושורט לשלו את הקרקפת".
בעקבות כאבים חזקים נדרש שלו להתפנות לבית חולים והוכר כנכה בעקבות הלוחמה. הוא התחיל תהליך שיקום פיזי ונפשי וכעבור שבועיים או שלושה אחרי התקרית הגיעו לבית המשפחה אנשי משטרה צבאית. "הבת הגדולה שלי שירתה כקצינה במילואים. פתאום ראיתי משלחת כזו נכנסת וחשבתי שקרה לה משהו. הם אמרו שהם באו עם צו חיפוש לשלו. העליתי אותם לחדר שלו. הקלצ'ניקוב שהוא הביא מאותו אירוע אחרי שהוא הוציא לו את המכלול ותלה אותו בחדר כמזכרת מהאירוע יחד עם הקסדה והכדור שהוציאו מהקסדה, היו בחדר. הם ראו את זה. על השידה היו מספר רימוני הלם שאותם לא ראיתי קודם. הם לא היו שם", אומרת גלית.
"בדיעבד הבנתי שערב קודם לחיפוש שלו היה בערב הוקרה ליחידה על ההשתתפות בחרבות ברזל וכשהוא חזר הביתה היה לו טרמפ עד כיכר אדם ובכיכר הוא ירד והתחיל ללכת לכיוון הישוב. תוך כדי הליכה הוא ראה משהו שצד את העין שלו, הוא ראה את הרימונים האלה ואסף אותם אליו לתיק והתכוון לטפל בזה למחרת ולהחזיר למשטרה ולדווח על זה".
מאז נמצא שלו במעצר. "אני מבקשת לצעוק את הצעקה של שלו שהיה בתחילת ניסיון להשתקם מהפציעה, הן גופנית והן נפשית. שלו נפגע באופן לא קל ממה שקרה בעזה וכידוע את הפגיעות בנפש לא רואים כלפי חוץ, וככל שלא מטפלים בהן הן הופכות להיות מפלצת פנימית שגדלה יותר ויותר. שלו צריך עזרה נפשית וגופנית והוא לא מקבל אותה שם. כל יום שעובר בלי טיפול הדבר הזה הופך למפלצת שאחר כך נצטרך להתמודד איתה. הוא במעצר כבר חמישה שבועות עד תום ההליכים. הוא גיבור ישראל ואני מתחילה להבין שמדינת ישראל אוהב את הגיבורים שלה מתים, פחות חיים ואם הם מתיישבים אז עוד יותר".