הרב שמואל הבר, ראש ישיבת ההסדר בקרני שומרון, התייחס בשיחה כללית למצוות הגיוס לצבא.

"וודאי שבמלחמת מצווה של עזרת ישראל מיד צר העדיפות הראשונה שיצאו תלמידי חכמים כמו שכתב הציץ אליעזר וכמו שכותב רש"י החלצו מאתכם אנשים – צדיקים, גיבורים ויראי חטא, וכמו שכותב הרב קוק שדווקא המיוחדים – היותר דוסים צריכים לצאת למלחמה", אמר הרב.

לדבריו, "ברור לי שבצבא של מדינת הלכה מתוקנת כמו שאנחנו חושבים שיהיה כך ושואפים לזה, יהיה אוגדת מיר, חטיבת פוניבז', שבתוכה יהיה גדודי השונאים ופלוגות המחץ של המחבלים, פלס"ר של גור וקומנדו של חברון, לשיטתם של אותם בחורי ישיבות – הם מיוחדים יותר לעבודת ה' – לכן הם יהיו ביחידות המיוחדות".

"מי שילך לצבא במדינת הלכה מתוקנת – הם אותם היותר דתיים. בדורות ראשונים תלמידי חכמים עמדו בראש הלוחמים – יהושע בן נון, כלב בן יפנה, עתניאל בן קנז שהחזיר את כל התורה שנשתכחה בימי אבלו של משה, אבנר בן נר, בניהו בן יהוידע, ראשי בתי הדין היו יוצאים למלחמה. על ידך כוהנך הקדושים שיצאו למלחמה ביוונים - מתתיהו ויהודה המכבי - היו משבט לוי", הוסיף.

הרב הבר התייחס לעמדה החרדית ביחס לצבא. "קשה לומר שפסקי הלכה התעלמו מהפסיקה הברורה של הרמב"ם והשולחן ערוך בסימן שכ"ט. ברור לי שמה שעומד מאחורי הדברים זוהי האידיאולוגיה של חלק מהציבור החרדי שכבר בהקמת הציונות אסרו להתקשר עם הציונות החילונית מכוח 'איסור התחברות עם הרשעים'. אומרים שנמצאים בגלות - ומי גרם לכך? הציונים שעברו על שלושת השבועות ומתגרים באומות העולם. אחד מראשי הישיבות כתב בזמן שהיה מחלוקות בין אגודת ישראל לנטורי קרתא שאין בינינו לבינם אלא דרכי הלחימה בציונים בלבד – אידיאולוגית אנחנו נטורי קרתא וההבדל הוא בטקטיקה ולא באסטרטגיה – עד היום חלק מהם אינם שרים וגם אלו שקיבלו היתר מיוחד – לא רוצים להיות חלק מהממסד".

"אם לא היו מדינה, לא היו טובחים ביהודים? ופרעות חברון שכחנו?", תהה הרב. "גם אם הציונים גרמו לכך, כרגע יש סכנה לכלל ישראל, איך אפשר לעמוד מנגד? עד כמה שאני יודע, עד שמחת תורה וגם היום לא אומרים מי שברך לחייל צה"ל ובוודאי לא למדינה. מוסרית - למה לא להגיד מי שברך על חיילי צה"ל שמוסרים נפשם כדי להגן עלינו? אז יכול להיות שאומרים היום כמה פרקי תהילים אבל כל השנים הם לא אמרו באופן עקרוני מי שברך לחיילי צה"ל. אני רואה בכך שחיתות מוסרית וכל נימוק שבעולם לא יטהר את הדבר הזה – אנשים שמגנים עלינו בנפשם, אלמנות ויתומים, פגועים בגוף ובנפש וקטועי אברים, על מי הם מגנים? כלל ישראל, לא להגיד לפחות מי שברך?".

הרב הבר מתייחס לטיעון שהצבא עלול להוביל למגמה של הורדת כיפה. "טיעון נוסף - הצבא גורם להתחלנות – מנסה לחנך את החיילים - זה נכון. גם הציבור הדתי לאומי סובל מכך. אני לא מוכן לקבל שיש רמות של בני תורה ובכל עימות שיש יד היוהל"ם תמיד על העליונה – סובלים מכך גם היום. אבל ברור שאם הציבור החרדי היה מתגייס בהמוניו כל הצבא היה משתנה, לפחות היו נוצרות יחידות שלמות על טהרת הקודש. אם היו 100 אלף חיילים חרדים נכנסים לצבא, אז כל צה"ל היה משתנה".

"אני לא חולק שצריך לומדי תורה. יש כאלו מספיק שלא מסוגלים לצאת לצבא - מבוגרים, פרופילים נמוכים או מתחת לגיל גיוס, צריכים לשבת וללמוד בהתמדה – היא מגנה עלינו. כשהייתי ר"מ בישיבת שעלבים הרב זלזניק, שאבא שלו היה ראש ישיבת עץ חיים, סיפר שבאו תלמידי הישיבות לרב איסר זלמן מלצר, בעל אבן האזל, ואמרו לו: צריכים להתגייס או לא? אתם צריכים ללכת, אבל אני יכול לפטור אתכם מטעם 'עת לעשות לה' הפרו תורתך'. טיעון זה ניתן להגיד בזמנו אחרי השואה שבאמת עולם התורה היה על הפנים והיה צריך להקים אותו, לכן שיחרר בן גוריון מאות תלמידי ישיבה, אך כשיש יותר מ-100 אלף לומדי תורה – הנימוק לא רלוונטי".

לסיום התייחס הרב הבר לציבור הספרדי. "הציבור הספרדי ברובו לא כזה – אבל לצערי הוא נגרר אחרי הציבור החרדי האשכנזי. הם לא מבינים את תפיסת העולם מאחורי ההתנהלות האשכנזית – הנימוקים שהתורה מגנה לא רלוונטיים – כך פסק הרמב"ם והשולחן ערוך - כל ישראל חייבים לצאת לעזור".