בני גנץ
בני גנץצילום: Photo by Flash90

למשך תקופה קצרה ובאופן לא בולט יחסית עסקה התקשורת בפרשת הממד החמישי, אותה חברה שבנשיאותה עמד השר בני גנץ והסתבכה קשות.

כעת נדמה לכאורה שהפרשה ההיא סגורה ונעולה, אבל מסתבר שממש לא. עורכת הדין זהבה גור החליטה שאם מערכת המשפט והפרקליטות לא מטפלות באירוע, היא תגרום להם לעשות זאת והגישה עתירה בה היא דורשת לחקור פלילית את גנץ ואת המעורבים בפרשה.

בראיון לערוץ 7 מספרת גור על העתירה ועל הפרשה בכלל, כאשר ביום חמישי האחרון הוגשה תשובתו של גנץ לטענותיה של עו"ד גור.

עו"ד גור מציינת בדבריה כי חברת הממד החמישי הייתה מעורבת בשתי פרשיות. הראשונה שבהן היא פרשת הכספים שקיבלה החברה ממשטרת ישראל ומטופלת על ידי עו"ד פיני פישלר, בעוד הפרשה שהיא עתרה בגינה נוגעת לייצוא נשק סייבר לקטאר, ועל כך היא מפרטת:

"מדובר בשנים 2016-2017, חברת 'הממד החמישי' מנסה למכור סייבר התקפי לקטאר באמצעות אדם שלישי, ג'ון הלר, אזרח אמריקאי שטווה קשרים בקטאר מתוקף תפקידיו בעבר. הוא היה עוזרו של ג'ון קרי, היה מפקד הכוחות האמריקאים במזרח התיכון, היו לו כל הקשרים שבעולם לנסות ולעבוד בקטאר ולעשות עסקים. חברת 'הממד החמישי' שכרה את שירותיו כדי למכור סייבר התקפי לקטאר".

גור מדגישה בדבריה כי על פי החוק סייבר התקפי נחשב לנשק, וכל מכירה או ייצוא של נשק זה מחייב אישור של 'אפי', גוף שהוא חלק ממשרד הביטחון והוא האחראי על הייצוא הביטחוני מישראל. הוא שנותן את ההיתרים לחברות השונות, הוא שמאשר את סוגי הנשק, הוא זה שמאשר את המדינות שניתן לייצא אליהן נשק. במקרה שלנו הממד החמישי הייתה צריכה לקבל אישור לביצוע פעילות כזו. בדיקה שערכנו העלתה שממד לא רק לא קיבלה אישור, אלא גם לא פנתה מעולם ל'אפי', והכול ממוסמך. לכן כל הפעילות לייצוא סייבר התקפי היא לכאורה לא חוקית".

תשומת לב מיוחדת מתחייבת כאן מהעובדה שבראש הממד החמישי עמד מי שהיה רמטכ"ל ושר ביטחון ובצמרת החברה עמד גם מי שהיה יו"ר ועדת חוץ וביטחון, רם בן ברק, כלומר אישים בכירים דיים כדי להכיר את מגבלות החוק המחייב את התיאום והאישור עם 'אפי' על מנת לייצא נשק מישראל.

עו"ד גור מעירה ואומרת כי המידע על העסקה בה אמור היה ג'ון הלר לקשר בין הממד החמישי לבין קטאר לא היה נחשף, אלמלא האמריקאים חקרו אותו בחשד לקיום קשר מסחרי עם מדינה זרה. לו הדברים לא היו נחשפים על פרטיהם, כולל פרטי החוזה שנחתם בין הלר לממד החמישי, לא היה נודע דבר העסקה כלל ועיקר.

"ניסיתי במשך שנה וחצי לקבל תשובות מהיועמ"שית, שממהרת לפתוח בחקירה נגד אנשי ימין. במקרה הזה התלונה שכבה אצלה במשרד חודשיים וחצי. לאחר מכן היא השיבה שהתיק עבר לפרקליט המדינה. מפרקליט המדינה אמרו לי שצריך קודם להגיש תלונה למשטרה. הגשתי תלונה במשטרה, פניתי אחרי חודשים למשטרה ושם אמרו רק שהתיק נמצא באגף החקירות במטה הארצי". הנוהל המתחייב הוא המלצת משטרה שתועבר לפרקליטות ובהתאם להחלטת היועמ"שית ייקבע אם תיפתח חקירה, שכן חקירת איש ציבור תלויה באישורה של היועמ"שית.

"גם לאחר שהגשתי תלונה לא קיבלתי שום תשובה", ממשיכה גור ומציינת כי בעוד היועמ"שית טרחה להגיד שהתיק עבר לפרקליט המדינה וזה הפנה אותה למשטרה, הרי ש"ראש אגף החקירות לא ענה לי ולא קיבלתי כל התייחסות של המשטרה".

"אחרי שנה וחצי הסמכות בידי היועמ"שית לפנות למשטרה ולבקש לחקור, כי מרגע שהצגתי תשתית ראייתית ראשונית היועמ"שית הייתה צריכה להורות למשטרה לפתוח בחקירה, אבל היועמ"שית לא משרתת את הממשלה ואת אזרחי ישראל, ואנחנו חווים התייחסות מוטה. בעתירה אני מבקשת שכל אחד יעשה את התפקיד שלו", אומרת עו"ד גור, "היועמ"שית הייתה צריכה להורות על פתיחת חקירה מקדימה, ולאחר מכן להעביר את החומר למשטרה, אבל היועמ"שית לוקחת את זמנה בידה וממנה גלגלו אותי מאחד לשני והמסקנה היא שאף אחד לא רוצה לחקור ולפתוח בחקירה".

גור מציינת כי בעדותו בארה"ב לא הסתפק ג'ון הלר בתיאור שבעל פה אודות ההסכם עם הממד החמישי אלא אף הציג את פרטי החוזה לפיו הוא ישתכר סכום של עשרת אלפים דולר בחודש על התיווך מול קטאר. העסקה כולה תסתכם ב-72 מיליון דולר והוא יגזור ממנה קופון של אחוז וחצי.

על הנסיבות שהובילו לביטולה של אותה עסקה מציינת גור כי המשקיע המרכזי בחברה, איש עסקים רוסי, גורש מארה"ב לאחר חקירה פדרלית, ולאחר שהוא הפסיק את השקעותיו בממד החמישי נכנסה החברה להליך של פירוק לאחר שנתבעה להשבת הלוואה שנלקחה בארה"ב ולא יכולה הייתה להחזיר את הסכום.

עוד מציינת עו"ד גור כי בתקופת כהונתו כשר ביטחון בממשלת בנט-לפיד, זמן קצר לפני פיזור הכנסת, קידם בני גנץ תיקוני חקיקה הנוגעים לתקנות הייצוא הביטחוני, מה שבדרך כלל לא אמור לקרות בתקופת בחירות. הצעתו כללה שינוי סוגי הנשק שמותר יהיה לייצא מישראל. לשאלתנו אם אכן מדובר בהיתר לייצוא סייבר התקפי למדינות בהן גם קטאר, משיבה גור ואומרת כי פרטי השינויים מעורפלים ורב הנסתר בהם על הגלוי. הדברים אינם ברורים וגם אותם יש לטעמה לבדוק.

עוד שאלנו אם שינויי חקיקה כאלה היו מסייעים לו, כאשר מדובר במעשים שלכאורה נעשו לפני השינוי בחקיקה, משיבה עו"ד גור ואומרת כי בדיוק משום כך יש להעביר את התיק על פרטיו לחקירת אנשי המקצוע שיבחנו את ההקשרים, את לוחות הזמנים וכיוצא באלה.

"נוכח כל הנסיבות והנתונים שהתגלו בדיעבד, נראה היה לי שיש מקום לפתוח בחקירה. אם הם זכים כשלג, הרוויחו, אבל מוסרית וערכית יש מקום לפתוח בחקירה. לא יכול להיות שתהיה כאן אכיפה בררנית כאשר פוליטיקאים מהימין נחקרים חדשות לבקרים, כפי שנעשה לאלמוג כהן שזומן לחקירה בעקבות ראיון. זו אכיפה בררנית ואכיפה בררנית היא פשע. לא יכול להיות שהיועמ"שית תתקע מקלות בגלגלים כשמדובר בפוליטיקאים מהשמאל".

בית המשפט הורה לנתבעי עתירתה של עו"ד גור להשיב עד היום, ה-31 למרץ, ואכן ביום חמישי האחרון הגיעה תשובתו של השר בני גנץ שקבע שגור מבקשת לעשות הון פוליטי בעתירתה שתכליתה פוליטית בלבד. היא עצמה אומרת כי תתייחס לזמן הנכון והמתאים לתשובה ולעולה מממנה.