בכל מקרה, הכותרת שנתת לא משמעותית. נשמח לדעת למי את טוענת שתצביעי ולמה.

שכל העול על קבוצה קטנה. אני מצביעה לגנץ. ההערה לגבי החלפת העמדות נכונה. נכון לעכשיו נדרשת בלימת חירום לאחינו החרדים.

ואם לא שירתת קרבי בצבא בבקשה תבין גם אותי

זה שהתגאה בהפקרת חיילי גולני למותם?!

זה שהלך לאזכרה של מחבלים?!

במה הצבעה לגנץ, שהתגאה בכך שסיכן את חיילי גולני מתוך דאגה למחבלים וסביבתם ושהציע לחרדים דף חלק עם חתימתו, תעזור לחיילים?!

*אנטומיה של קמפיין: מניפולציות, ברית הקצוות ופירוק אתוס המילואים* / איתי אסמן (לתגובות: 052-3577107)

למאמרים נוספים: סוללים דרך | בונים חירות תודעתית

להצטרפות לקבוצה: סוללים דרך - מס' 8

1️⃣

הציבור הישראלי חי במציאות של 'קמפיין מתמיד'. אין רגע של שקט ציבורי ללא מתקפה תודעתית ומניפולציה פוליטית, המתוזמרות באמצעות כלי התקשורת וארגונים פוליטיים. *כדי לשרוד, כדאי לפתח חוש ביקורתי ולשאול תמיד: "באיזה קמפיין אנו נמצאים עכשיו?".*

בשנים האחרונות נחשפנו לשרשרת קמפיינים שנועדו בסופו של דבר למטרה פוליטית אחת – הפלת הממשלה. לאחר קמפיין הצוללות, ההפיכה המשטרית והחטופים, משמיצו אלו את השפעתם, אנו עדים למעבר לקמפיין החדש: 'קמפיין המילואימניקים הקורסים'.

אופוזיציה אמורה אומנם להפיל את הממשלה, זוהי מהות הדמוקרטיה; אך *כאזרחים חובתנו לזהות את התרגילים הללו, ולא לאפשר לגורמים אינטרסנטיים לפגוע ולנצל את הערכים המקודשים לחברה הישראלית לקמפיינים פוליטיים*.

2️⃣ *השיטה: לרכוב על כאב אמיתי*

*הבסיס לכל מניפולציה מוצלחת הוא גרעין של אמת.* הקמפיין הנוכחי אינו שקרי ביסודו, אלא מבוסס על נקודה כואבת מאוד. בעקבות המלחמה הארוכה, מילואימניקים ומשפחותיהם מתמודדים עם עומס בלתי נתפס. ניתוק מהבית, פגיעה בעסקים ושחיקה נפשית הם מציאות יומיומית קשה. כאן נכנסת המניפולציה הפוליטית: היא לוקחת כאב אמיתי ולגיטימי, מעצימה אותו לממדי-ענק, וטוענת שכל סדר היום הציבורי צריך לנוע סביבו וסביב אשמת הממשלה.

כך צצו ארגונים שונים שמדברים בשם קבוצות אוכלוסיה מסויימות, החל מארגוני המילואימניקים ונשותיהם, ועד התארגנויות בהובלת דמויות פוליטיות כמו יועז הנדל. *כולם יחד רוכבים על הגל הזה ומקדמים תהליך חברתי: בניית 'זהות המילואימניק'.*

3️⃣ *פוליטיקת זהויות ותודעת-קורבן מרקסיסטית*

כאן טמונה הבעיה העמוקה ביותר. 'מילואימניק' איננו שם תואר המאפיין זהות מלאה, בדיוק כפי ש'סטודנט' אינו כזה. מדובר בסטטוס, בחלק חשוב בחייו של אדם, אך לא במהות המגדירה את כל כולו. *הבלטת תכונה אחת והפיכתה לזהות טוטאלית היא מהלך פרוגרסיבי קלאסי (פוליטיקת זהויות). זוהי אותה שיטה שמתייחסת לקבוצות בחברה ומגדירה אותן אך ורק דרך הפריזמה של 'הזהות המדוכאת' שלהן.*

הקמפיין הנוכחי לוקח  את המילואימניקים, אנשים שעד עתה הונעו מתוך תחושת שליחות, אידיאליזם, מסירות נפש ואהבת הארץ, והופך אותם לקבוצה של 'מדוכאים'. *במקום לייצר שיח של גבורה ואחריות, נוצר שיח של קורבנות.*

4️⃣ *עדכון גרסה: ימין, שמאל והימין מימין לימין*

יש שיטענו, ובצדק, שלא רק גורמי שמאל מניעים את התהליך, אלא גם גורמי ימין מובהקים. כדי להבין תופעה זו, עלינו לבצע 'עדכון גרסה' למושגים 'ימין' ו'שמאל' (כפי שהורחב במאמר "ימין, שמאל והימין מימין לימין"). בקצרה: 'ימני' איננו רק מי שדוגל בהתיישבות, ביטחון וניצחון צבאי; *ימין משמעותו גם עמידה על ריבונות הרוב וכיבוד הכרעת העם*. אם אתה בעל עמדות ניציות בביטחון אך תומך במהפכה השיפוטית של אהרון ברק - אתה לא בדיוק ימין.

אם בשם אתוס ההתיישבות או גיוס המילואים אתה בז לנבחרי ציבור, ומנסה לפגוע במעמדם – אינך מתנהל כימין, אלא פועל בטקטיקות של שמאל פרוגרסיבי שמטרתו לפרק מבנים קיימים. ביקורת היא כלי הכרחי וחשוב בדמוקרטיה, אך ברגע שהיא חוברת למאמץ שמטרתו פירוק הצבא או ערעור ריבונות הרוב, היא חדלה להיות ביקורת עניינית והופכת ל'מרקסיזם' פוליטי – כזה שלוקח נקודת כאב ובאמצעותה מפרק מערכות מדינתיות.

שיתופי הפעולה בין השמאל לבין אותו 'ימין שמימין לימין' נשענים פעמים רבות על תחושת כאב אותנטית של הימין, אך התכלית והמטרה הסופית משרתות את השמאל. *השמאל מביט אל האופק ואל המטרה האסטרטגית שלו, בעוד שאנשי ימין מסוימים ממקדים את מבטם רק בנקודת האמת הרגעית: "כרגע נגייס חרדים בכל מחיר, אפילו במחיר הפלת הממשלה, ורק אחר כך נדאג לקדם את שאר הערכים שלנו".*

זוהי פרספקטיבה קצרת רואי. ארגוני השמאל רואים את סוף התהליך, ומשתמשים בכאבם של אנשי הימין כדי לייצר שיתופי פעולה טקטיים. לאחר שהשמאל יסיים למצות את קמפיין גיוס החרדים ונטל המילואים, הוא יסיט את חיציו לעבר נקודות כאב חדשות: הוא יסמן צעירות דתיות שמשרתות בשירות לאומי ו'משתמטות' משירות צבאי, או יתקוף תלמידי ישיבות הסדר שעושים שירות חלקי ו'משתמטים' משירות מלא. *הימין שמשתף כעת פעולה עם הקמפיין, ימצא את עצמו מחר תחת אותה מתקפה בדיוק. ההנחה ש"אנחנו מובילים קמפיינים בעצמנו ולא תלויים בשמאל" היא נאיבית*.

5️⃣ *מ'הנני' ל'מגיע לי'*

מחיר הקמפיין הזה הוא כבד. לאורך כל שנות קיומה של המדינה, בייחוד בקרב הציונות הדתית, הנרטיב של שירות המילואים התבסס על מושג ה'הנני': התייצבות ללא תנאי. המוטיבציה האידיאליסטית היא זו שהעניקה לאנשים כוח ומוכנות לעזוב הכל ולצאת להגן על הכלל. אך *כאשר הנרטיב האידיאליסטי מוחלף בנרטיב של כאב פרטי ותחושת זכאות, המכה למערך המילואים היא אנושה.*

*השיח של 'מגיע לי', 'מה עם הזכויות שלי', אולי משרת קמפיין פוליטי בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא מחריב את הנכונות לשרת.* אי אפשר לבסס צבא מילואים על השאלה "האם אני מקבל מספיק בתמורה?", משום שאין שום תגמול חומרי בעולם שיכול להשתוות למסירות נפש.

6️⃣ *שבירת הטאבו ופוליטיזציה של הצבא*

*הקמפיין הזה מהווה המשך ישיר לשבירת הטאבו המסוכן ביותר בחברה הישראלית: הכנסת פוליטיקה לתוך צה"ל.* האתוס, לפיו הצבא נשאר מחוץ למשחק הפוליטי, התנפץ ברעש גדול בקמפיין הסרבנות שקדם למלחמה, והקמפיין הנוכחי, מבלי לשים לב, הוא חוליה נוספת באותה שרשרת.

*הפגיעה באתוס המילואימניקים מפרקת את המערכת משני כיוונים: היא הורסת את האידיאליזם הפנימי של המשרתים מחד, ומאידך הופכת אותם לכלי שרת בקמפיין פוליטי.* אך מי שמשתמש במניפולציות הללו צריך לזכור שפוליטיקה היא בומרנג. השמאל, או כל גורם שמשתמש היום במילואימניקים כדי לנגח את השלטון, יגלה מחר שהנשק הזה מופנה נגדו. אם האתוס ייהרס לחלוטין, בעתיד יתאבלו על שעשו שימוש בקודש הקודשים של החברה הישראלית למטרות פוליטיות. הפירוק הזה לא יקרה בעתיד הרחוק – הוא מתרחש ממש עכשיו, לנגד עינינו.

*'סוללים דרך'*

בפעם ה- 17 היא עזבה את הליכוד

עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך ט"ז בשבט תשפ"ו 10:15

את ממש "כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ, נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ."

איזו בחירה גרועה זו גנץ.

הייתי ממליץ בנט, או לפיד- הרי גנץ ובנט שניהם בחושך יתהלכו עד שיגיע הלפיד להאיר את המצב.

תכלס, אם גנץ זו אופציה מבחינתך, לא מבין למה כבר לא לבחור במנסור עבאס אין הרבה הבדל בין השניים ובכל מקרה הם ישבו ביחד כדי לקיים את הכתוב "רק לא ביבי".

ובנימה אופטימית זו-איזה כיף לראות שיש אנשים בעם שלי שהולכים בחושך ממש כמו שבלול תמס. ובטוחים שאם רק גנץ ייבחר, הכל יהיה בסדר וחרדים ישרתו-תפסיקו לעבוד על עצמיכם. החרדים ההארדקור לא ישרתו לעולם-בציווי גדולי ישראל. והאלו שכן מוכנים לשרת עד שלא תוציאו את כל הנשים מצה"ל, תנו להם זמן קבוע ללמוד, תשפרו כשרויות-אין כל כך על מה לדבר.

אבל נראה לי את צודקת-גנץ חסר העמוד שדרה עם כריזמה של חתול(החתול הוורוד בלי השיער)-הוא הפיתרון.

מצרף בזאת תמונה לכל מאן דבעי:

זה החתול המדובר

ניתן לראות שאכן מביט אל האופק הוא, ויש כאלו שהמבט נוסך בהם תקווה ואופק חדש ממש כמו פותחת השרשור היקרה שלנו. אך למביט הוותיק, יודע הוא שאין זה אלא חתול מפוחד מסכן אבוד ורעב שלא אכל כבר שלושה ימים ורק מחפש מישהו שיעזור לו, ממש רואים את הזעקה לעזרה בעיניים.

הפסידו את הקול שלי

אבחר לי מפלגה אחרת שלא עוברת את אחוז החסימה

ומפלגה שלא עוברת אולי תעבור...

הייתי מצביעה לסמוטריץ אבל שוב נקבל את החרדים כבוסים?

יאיר גולן עם כל הפקה פקה שלו יהיה מוכן ברגע האמת לתת קצבאות ופטור גורף לחרדים תמורת העפת ביבי.

והפתק שלי לא ישנה הרבה.

כי הדיפ סטייט ירד מהפסים לגמרי.

לא שזה מנחם. כי השמאל יחבור לערבים וזה עוד יותר גרוע.

עדיף לי גנץ ליכוד וכמה מפלגות שמאל בלי יאיר גולן.אבל הוא לא יצליח להקים ממשלת אחדות. 

מה כל כך קשה להעיף את ביבי? הבן אדם מתחנן לחנינה...

אבל פוליטיקאי לא טוב, בלשון המעטה.  יעשה טובה לעצמו אם יעזוב את המדמנה הזאת ויחזור להיות אזרח ישר דרך ורב זכויות.

עננת המימד החמישי עדיין מרחפת מעל ראשו. כשהיה יקיר הפרקליטות עשו לו הנחת VIP

אני מפרט קצת ארוך על פעם מצערת במיוחד שנפגשתי אתו אבל אולי נלמד ממנה על האיש.

 למרבה הצער באחד מימי המלחמה הקשים שהיו בהם כמה אבדות מאחת החטיבות הלוחמות, העבירו הודעה להגיע ל "שבעה" של אחד הנופלים שכמעט ולא הגיעו אליה אנשים (משפחה של עולים חדשים יחסית, מצרפת). כיוון שזה היה בדרך שלי החלטתי לעבור דרך שם ולנחם את ההורים הצדיקים והאבלים, יחד עם עוד אנשים טובים שבטח יגיעו. הגעתי למקום והופתעתי לראות שבקושי יש אנשים, השבעה הייתה בבית כנסת בשכונה והיו שם בקושי 15 עד 20 איש (למרבה הצער כפי שרובנו  יודעים, שבדרך כלל מי שהולך לנחם בשבעה של חייל צה"ל לא מוצא חנייה שלוש ארבע רחובות מאיפה שיושבים, כי מלא באנשים..).

ההורים השבורים ישבו עם קומץ בני משפחה ועוד כמה אנשים מהאזור שנכנסו לנחם. לפחות בזמן שהגעתי לא היה שם נציג צה"ל, או נציג מהממשלה והכל נראה עצוב מאוד ואולי גם קצת עלוב..

פתאום נכנס בני גנץ עם קבוצה קטנה של מלווים, וישר הלך לשבת ליד האימא שאפילו לבכות כבר לא היה לה כוח, ודברה צרפתית וקצת עברית שבורה עם כמה דודות שנסו לעודד אותה.. גנץ בא והתיישב לידה הציג את עצמו והקשיב לה רוב קשב במשך כמעט -חצי שעה, וגם סיפר לה קצת על התקופה ששרת בצנחנים ומקרה דומה שהיה להם וכ'. ראיתי בעיניים שהוא החיה אותה, ואני לא בטוח כמה היא הבינה ממה שהוא דיבר, וכמה הוא הבין ממה שדברה.  ואם בכלל ידעה מי הוא.  אבל אם ראית אותו הוא איש עם נוכחות, גבוהה ומרשים והיא בוודאי הבינה שמדובר באיש חשוב מהכנסת  והממשלה שהגיע לנחם אותה, ובלי ספק עצם הנוכחות וההקשבה הסבלנית שלו עודדו וניחמו אותה.

משם הוא הלך וישב ליד האבא, (ישבו נפרד גברים ונשים בבית כנסת בשכונה), ושוב אותו דבר! במשך כ חצי שעה דיבר אתו ושאל אותו מלא שאלות על הבן הנופל, דיבר איתו איזה גיבור הבן שלו. החזיק לו את היד ועודד אותו ממש ראו שהאבא מתחזק מהביקור הזה.

הלאה. משם הלך וישב כמה דקות עם כל אחד מהאחים וביקש שיספר לו משהו על אח שלו שנפל בקרב, התעניין מה כל אחד עושה, חיבק אותם ושאל אותם אם יכול לעזור באיזה אופן' שיצרו אתו קשר. ואחד העוזרים שלו נתן להם מס' טלפון וכ'

שוב, שבעה לא מתוקשרת, בקושי היו אנשים, בלי מצלמות ובלי טלוויזיה ורייטינג.. 

הייתי בטוח שהוא "יחתים כרטיס" כדי לסמן וי ולצאת ידי חובה ויברח משם לענייניו "החשובים".. אבל קרה בדיוק ההפך. למעלה משעה וחצי ישב עם האנשים בענווה ואהבה, חיבק אותם והקשיב להם מכל הלב.

עכשיו.  אני יודע שעשה בפוליטיקה מלא שטויות וזיגזגים, והמון אמירות לא מוצלחות וכנראה גם מעשים הרבה פחות מוצלחים ממה שציפו ממנו.

אבל אני מפריד בין הפוליטיקאי לבין האיש.  ולכן כתבתי שבאנדרסטייטמנט הוא פוליטיקאי לא הכי טוב. 

אבל תבין מהסיפור איך התרשמתי ממנו כבן אדם בלי שיש לי שום היכרות מוקדמת אתו.

אבל טועה...

פוליטקאי חלש מאד ומפקד נוראי

הוא עושה רושם של אדם הגון. (לא מתמצאת בפוליטיקה.)

(מתוך דבריו בכנס שורת הדין)

אם אדם שמסכן את החיילים ששלח לקרב, כדי שהמחבלים יספיקו לברוח הוא הגון - בהצלחה עם זה

מסוגלת לחשוב על זה שחייל נהרג או אפילו נפצע כי הרמטכל שומר על אוכלוסיית האויב. מזעזע

את חייהם כדי להגן על האזרחים העזתים כמו שהם מסכנים את חייהם כדי להגן על חייהם של אזרחים תושבי הר ברכה...כלומר שחיילים צריכים לסכן את חחיהם כדי להגן על אזרחים. מישהוא היה צריך להסביר לו שפה האזרחים שלנו הם קרובי משפחה של החיילים ושם האזרחים הם קרובי משפחה של חיילי ולוחמי האוייב.... הבנאדם לא ראוי להיות מפקד בשום צבא

על זה הביבי בונה כבר עשרים שנה. אם לא תצביעו לי (אעלק ימין) יהיה....

כשהליכוד חזר שלא בהנהגתו, אמנם הכאוס הבטחוני טופל, אבל גם קיבלנו את הגירוש.

כשהוא נפל פעם שניה, קיבלנו את ממשלת בנט-לפיד, שמינתה את כל הבכירים הכושלים, שפתחה לעזה את הדרך להתכונן היטב למתקפה ושמסרה לחמזבאלה שטח ימי אדיר.

אז לא, אני לא מצביע לו אלא למי שיחזק אותו מימין לאומית ותורנית - אבל בהחלט הוא עדיף על כל האלטרנטיבות הקיימות.

כן יודע שכל הלכאו' אלטרנטיבות מימין, שדיברו עליהם כמועמדים 'ימניים אמיתיים', מאז הביקורות שהוא לא מספיק ימיני בקדנציה הראשונה שלו, חתכו שמאלה הרבה יותר ממנו:

אריאל שרון

בני בגין

אהוד אולמרט

אביגדור ליברמן

בוגי יעלון

משה כחלון

גדעון סער

נפתלי בנט

איילת שקד

(רשימה חלקית, רק של אלה שעכשיו בשלוף אני זוכר שדיברו עליהם כמועמדים ימניים אמינים להחליף את נתניהו)

גם בנט לא בקטגוריה. לפחות נכון לעכשיו. בטח לא איילת שקד.

שלא יכלה לפתוח במבצע בעזה, או לטעת עצים בנגב, ממשלה שהחזירה את אבו מאזן למרכז העניינים והפסיקה את 'כיסוח הדשא' שהתבצע בערי יו"ש מאז חומת מגן ובזה הביאה לגל טרור ביו"ש ובמרכז, שכמותו לא ראינו מאז חומת מגן.

כנ"ל שקד.

בנט הקים את הממשלה הזאת ופתח את הדלת (נגד עמדת גורמי הביטחון) לעשרות אלפי מרגלים מעזה.

אני רחוק מאוד מלהיות חסיד של נתניהו, ביקרתי אותו בפורום רבות, גם היום בקרתי אותו.

איני מצביע לו ומעולם לא הצבעתי לו, אלא למי שמושך אותו ימינה. עדיין בין 'הטוענים לכתר' רשות הממשלה כרגע - הוא הכי טוב שיש, במיוחד שהשותפים הטבעיים שלו, הם אלו שמושכים ימינה.

אבל, מי שבגלל מריבה עם ביבי, חובר למרצ ולאחים המוסלמים - כנראה הימניות שלו פחות חשובה מהאגו שלו.

בפועל הממשלה ההיא עשתה הרבה דברים נפלאים. בעיקר בתחום הכלכלי.

חיזוק זהות לאומנית פלסטינית...

יש ביביסטים ויש קפלניסטים.

סער הוא קפלניסט מלא מלא.

וטיפש הוא לא.

הוא העריך מוקדם מאחרים שהספינה של גנץ שוקעת וברח בעוד מועד.

הוא צעיר בהרבה מנתניהו ומתעתד להתמודד מתי שהוא על הנהגהת הליכוד.

זה תופעה שסמוטריץ עושה איתה הסטוריה מאוד יפה עכשיו. הייעוץ המשפטי למשל מכיל הרבה אנשים כאלה שנאבקים בביבי ובבן-גביר אבל בהרבה מובנים הם איתנו. ראה מהפכת  סמוטריץ' בשומרון.

להבנתי, גלי בהרב-מיארה נמצאת גם היא בקטגוריה הזו. היא שייכת לקפלן על מלא אבל ברמה האישית אין לה כנראה עמדות שמאל. גם גדעון סער (שמינה אותה) בקטגוריה הזו.

שעד הבחירות תחליפי דעה עוד כמה פעמים...

במחילה, זה ממש לא אישי. אבל לטובתך ולטובת כל הקוראים -

היכולת שלנו להשפיע היא קריטית.

כדי להשפיע באמת, צריך להכיר את המערכת, להבין את המכלול.

להבין שאין כמעט טעם להצביע 'כאמירה' בנושא אחד, תוך התעלמות מההשלכות בכל שאר התחומים.

אין טעם 'להעניש' את מי שיפעל הכי קרוב לדעותיך, על זה שאינו מושלם (מחלה דתית לאומית נפצה עוד מימי המזרחי. כמובן, מהאלטרנטיבות אין צפיה כזאת, הרי הם לא 'משלנו', אז לא צריכים להיות מושלמים...).

להתחשב לא רק במצע ובהכרזות - אלא גם במבחן היכולת להביא הישגים במציאות הפוליטית המורכבת.

לזכור שתמיד מבחוץ (מהאופוזיציה, או מהבית), אפשר להבטיח תוכניות ולהתחייב לפתרונות בכל נושא - לבצע, בתוך מוגבלויות התקציב ושלל המחויבויות הרבה יותר קשה.

לזכור שרק מי שלא ניסה - אף פעם לא טעה. כולנו טועים לפעמים, גם נציגי הציבור. מי שסה"כ מצליח לעשות ולהוביל ברבים מהנושאים החשובים - ראוי לאמון. מצד שני אין מה לשגות באשליות, על כמה היה טוב עם מישהו שלא כאן רק היה, שוב - זה סיפורים שיכול לספר מי שלא היה צריך להתנהל בפנים.

ולפני הכל ואחרי הכל, אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו וד' יעשה הטוב בעיניו. כמובן - גם להתפלל על זה.

תמיד תהיתי לעצמי מה הסיבה של המטורללים האלה לשנוא כל כך את נתניהו?

בגלל שנאת הציבור הימני?

בגלל שנאה אישית נגדו?

מישהו חקר את זה?

לטענתו הבסיס הוא הכאב שלהם על הניצחון ב96, כשהם עשו הכל ובצורה המלוכלכת ביותר מתוך תקווה שהלוזר סופסוף ינצח, וביבי הצעיר והטרי עקף אותו מימין.

כמובן שבמקום נורמלי, במקום לפתח שנאה ליריב, עושים חשבון נפש פנימי. אולי התיוג והשנאה וה"כולה שלי" שמלווה אותם בכל צעד, הוא שגורם להפסד הנצחי?! אבל מגלומנים לא נוהגים לעשות חשבון נפש. הבעיות הן תמיד אצל ה"אחרים"...

אז הנה קצת שכל ישר (נחשו באיזה ערוץ...)

הצביעות של השמאל: פתאום "הדם המרוקאי" מרתיח אתכם? - ערוץ 14 | C14

כל מי שמדבר נגדו הוא עם אינטרס

אני לא מכיר את זיו אגמון

אבל יש כזה סגנון שמדברים על עדות.

אולי זה לא הכי יפה.

אבל אני בטוח שאם היינו מאזינים לכל ההקלטות

של כל אלה שהביעו דעה ושאת נפש

גם היינו מוצאים דיבור על האשכנזים

מה אנשי שס נראה לכם לא אמרו מילה בגנות

האשכנזים בחדרי חדרים, בינם לבין עצמם

חצי בצחוק אולי.

אתם יודעים בכתב זה תמיד נראה יותר חמור.

אני לא מזדעזע סורי

שאני לא משתתף בקרנבל האינטרסים

בדיוק אתמול הוא העלה קטע, שבו בתגובה לטענה של בן כספית על העברת חוקים באמצע מלחמה, הוא מסכים בתנאי שגם בג"ץ לא יפסוק פסיקות שנויות במחלוקת באמצע מלחמה.

הוא באמת חושב שבאמצע מלחמה, כשראש הממשלה וכל המערכת הבכירה צריכים להיות ב300% קשב לאירן, לבנון, עזה ושאר החזיתות וגם להחזיק מדינה מתפקדת, הדבר הכי דחוף הוא לבחוש באמירות לא יפות של מישהו?!

(ועוד לעשות לזה פרומו של כמה שעות?!)

וגם אנחנו המצאנו את הקוסקוס.

בינתיים הוא הצליח עם ההצהרות מהצהרים, להוריד את מחיר הנפט, למרות שצבא ארה"ב, כמו גם צה"ל, ממשיכים לתקוף באירן.

לא נמאס לך?

אם תציע לעזתים פנים אל פנים ובאהבה ננצח, החברים שלך מומחים לזה, הם מרצונם החופשי יעלו על סירות ואוטובוסים, ויפנו את האדמה.

בענייננו, אז התמהמנו (נניח), אבל אפשר לחזור אם הג'ינג'י יסכים. ספוילר: הוא לא.

טראמפ לא התהפך עלינו, טראמפ זרם איתנו.

זו המציאות, גם אם ביביסטים התרגלו שלושים שנה להאשים את כל האחרים. 

הג'ינג'י רוצה לסיים את המלחמה לפני נסיעתו לסין לעשות עסקים.

ביבי חשוב לו, אבל פחות ממה שאתה חושב, ובפרט אחרי ששיקר לו ואמר שהאירנים יצאו לרחובות.

ואת ראש מפלגתך הוא לא סופר, כמו 98% מאזרחי ישראל.

איש עסקים לא אומר דבר והיפוכו באותו משפט. לא בכדי הוא הוכרז 4 פעמים פושט רגל.

כפוליטיקאי, אירופה לא סופרת אותו, וגם משמרות המהפכה האירנים למדו עם מי יש להם עסק. הוא נפל בקסמיו של ביבי אבל בעוד 8 חודשים יש לו בחירות אמצע וביבי הוא אבן נגף.

אם המשא ומתן עם האירנים יכשל, הוא יחזור לעסוק בבוז'י הרצוג.

להכניע את האירנים לא בראש שלו, ואשמח להתבדה ולאכול את הכובע. 

הנסיעה לסין תחכה...

משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה.

אולי יש כאן קריאת כיוון לציבור הפרסי - מה התנאים שצריך לעמוד בהם, מי שיחליף את הרפובליקה האסלמית.

על הדרך, בעצם ההכרזה, טראמפ צינן את העליה במחירי הנפט העולמי. הוא אכן יודע לעשות עסקים.

אם כבר רצת למשל של 'זרק מתחת לגלגלים', אז הוא כמו מתאגרף, שמרים את המתחרה מהקרשים לרגע, רק כדי לזרוק אותו שוב, יותר חזק ויותר כואב.

טראמפ חושב שאם הוא ודובריו יתמידו לומר שאירן מובסת, גם הכיפות הסרוגות יהנהנו בראש כאות להסכמה. 

ומעדיף את הרבנים החרדייים, גם בהתעלם מהסחר מכר ושמור לי ואשמור לך, סביב הג'ובים.  

היתה על כך כתבה מצויינת במקור ראשון בשבת האחרונה.  

מאת הרב דוד סתיו.

רבנים חרדים נבחרים כי החילונים פוחדים מהדתיים-לאומיים

גם בערוץ 7 כך נבחרים רבנים חרדים גם בערים חילוניות 

השאלה היא למה בכלל יש ערך שהרב יהיה דוקא דת"ל?

או שזה רק עניין של חשבון נפש?

הקונפליקט שבינם לבין הציבור הדת"לי מחייב אבחון קליני רחב.

תבין...

הרב סתיו צודק וטועה.

הוא צודק באבחנה שהחילוני האדוק, מסוגם של חולדאי או לפיד, ממש לא מעדיף רב סא"ל בצה"ל על פני רב שלא שירת בצה"ל.

הוא טועה בגדול, כשהוא מדמיין שהבעיה היא חוסר אמפתיה, או חוסר השתתפות בפולחן החטופים והכנעתינו במלחמה.

האמת היא שבניגוד לדמיונות של כל מיני שבות רענן ומתן כהנא - אין 'ברית משרתים' ומעולם לא היתה. אנחנו טובים בשביל יאיר לפיד למות במלחמה ולנגח את החרדים, אבל ברגע האמת - הוא מעדיף רב שיקים מוסדות ולא רב שרוצה להשפיע על דמותה של המדינה.

זכור מאמרו של אלוף בן בהארץ, נגד הרב סתיו, תחת הכותרת: 'אין רבנים מתונים'.

כי הוא עונה על הסטיגמה ומאפשר הפרדה ברורה בין הנעלים החילונים לבין החרדי הפרמיטיבי. "תן לחרדי את ליטרת הזהב" שלו, וקבל חיים שבהם אתה יכול לדפוק אותו, לבזות אותו, לנדות אותו, וגם לחיות את מלוא תאוותיך המערביות.

כמובן כל זמן שלחרדי אין שום כוח אמיתי. במקרה של כוח, כן יהיה חשש אמיתי מהפיכה לתאוקרטיה.
 

לעומת זאת, רב ציוני דתי הוא מחוץ לטטיגמה, כי הוא תורם לצבא, ועובד לא רק בתור גננת, ונותן למדע את המקום שלו, ומלא רגשות אהבה לעם ולארץ, ושאר מעלות טובות. ולכן זה מטשטש לחילוני הרדיקלי את ההבחנות שהוא מנסה לעשות.
 

חוזר בתשובה (או שמא זו הייתה אישה) אמר פעם שאין להם בעיה להסתובב בכל מקדש של כל דת שהיא אבל לעולם לא לבקר בכותל או בבית כנסת בדיוק בגלל זה. לילד החילוני ברור שהמסגד לא קשור אליו וממילא גם לא האיסלאם, וברור לו שמקדש השינטו לא קשור אליו ולכן גם לא עבודת האלילים, אבל היהדות היא בהחלט קרובה אליו ויכולה להיות מובנת ולכן הריחוק והתיעוב והסלידה. ממש הקלירל הקטן של אלתרמן.

צ