רוני רימון
רוני רימוןצילום: ניצן קידר

מצב ההסברה הישראלית מדשדש בעיקר לנוכח הפניית העורף האירופית כלפיה והתמיכה הבינלאומית בתושבי עזה. על מה שאולי ניתן לעשות עוד לחיזוק ההסברה הישראלית שוחחנו עם האסטרטג רוני רימון התולה רבות מהאתגר בשאלת התקציב.

"מדינת ישראל לא החליטה שהסברה זה דבר חשוב. סדרי עדיפויות של מדינה נקבעים לפי תקציב. ישראל החליטה שביטחון חשוב אז יש תקציב וכך חינוך ותחבורה, אבל לא החליטו שהסברה זה דבר חשוב, ולכן אין תקציב", אומר רימון הסבור כי גם לטובת ההסברה בחו"ל וגם לטובת המלחמה באנטישמיות דרושים תקציבים גבוהים פי כמה וכמה מאלה המושקעים כעת.

"אני רואה לנגד עיניי תקציב קבוע של מיליארד שקל להסברה ברחבי העולם. יש לי בראש גם תכנית סדורה מה לעשות עם הכסף, אבל אני לא מעלה אותה על הכתב כי לא יעשו עם זה כלום", הוא אומר וחולק עימנו כמה צעדים מהתכנית הזו:

"אנחנו צריכים להקים בעולם, בעיקר המערבי, פעילויות מסודרות בכל יום בשנה, משרדי יחסי ציבור והסברה בעולם, שיהיו אנשים שבאופן קבוע יעסקו בהסברת ישראל גם בתקשורת הכללית וגם בתקשורת הדיגיטאלית בשכפול מסרים על ידי תשלום כסף רב לקידומים, העסקת אנשים מומחים שיודעים לדבר ובעלי משקל תקשורתי, שכל עבודתם תהיה להופיע בתקשורת הבינלאומית כל אחד במדינתו. כל זה צריך להיות מנוהל על ידי ישראל כך שהמסרים הכלליים יגיעו מהארץ ויועברו לכל אחת מכחמישים המדינות הרלוונטיות, יעודכנו על פי מדינת היעד וכל אירוע שקיים יוציא את התורה מירושלים ומתל אביב לכל העולם, לא באופן אקראי ולא באופן התנדבותי. אפשר להוסיף בעלי דעה מהעולם, אבל הכול צריך להיות מתוזמן וממומן. אפשר לשפר את דמותה של ישראל בעולם באחוזים ניכרים".

לזאת מוסיף רימון "מילה של הסתייגות", כהגדרתו. "מבחינת קהלים זה כמו מערכת בחירות. יש קהלים שישמחו לשמוע את המסרים ולהפיץ אותם, יש את הקהלים שיהיו נגדך והעובדות לא ישנו להם, ויש את החלק השלישי שנמצא באמצע", הוא אומר ומדגיש כי מול מיפוי שכזה "צריך לחזק את אוהדיי ולהעביר את המתלבטים לצד שלי, לתת להם מידע, להציב עובדות ולשכנע שאנחנו הצד הטוב והאויב הוא הצד הרע. יש מי שישמחו לקבל את המסרים האלה ויש חלק לא קטן לצערינו שמתוך שנאה לא יהיו מוכנים לשמוע כלום"

את הטענה לפיה ישראל והישראלים זעירים לעומת המיליארדים של המוסלמים ותומכיהם וממילא אין סיכוי, דוחה רימון ואומר כי בתפיסת עולמו האישית והמקצועית הוא לא מוכן לוותר ושאיפתו היא "לעשות מאה אחוזי מאמץ כדי לנסות ולהזיז אפילו חלק מהאנשים מעמדתם לטובתי. לצערי מדינת ישראל לא חושבת תקציבית שזה מספיק חשוב. אם היו נותנים את התקציבים הראויים נוכל לתת קרב מצוין בתחום הזה, מהסיבה הפשוטה שאנחנו הצודקים והצד האחר הם הרעים. אני מאמין שכוחות האור צריכים לעשות את המאמץ מול כוחות החושך, ואם נקדיש לזה מספק אמצעים נוכל לשכנע חלק מהאנשים ששוטפים אותם רק במידעים נגדנו".

"צריך לתת מאבק ראוי. אנחנו הצודקים והמותקפים. האויבים שלנו רוצים להרוג אותנו כתפיסת עולם ואנחנו לא רוצים להרוג אותם בתפיסת עולם, ואת האמת הפשוטה הזו אפשר להעביר. המסרים לא מורכבים. מה שחסר הוא העוצמה של העברת המסרים והכמויות של העברת המסרים, ואת זה אפשר לסדר בכסף".

ואולי הדמוקרטיזציה הישראלית מסנדלת את ההסברה הישראלית, מאחר וכל אמירה פרו ישראלית עשויה להתפרש כאמירה פוליטית לה יצוצו מתנגדים מבית? רימון לא מקבל גם את ההנחה הזו. "כשמדובר במאמץ הסברתי של ישראל בעולם, ראיתי גם אנשים ששייכים למחנה שאינו בשלטון בישראל, כולל פוליטיקאים בכירים, שכאשר הם בחו"ל הם נאבקים במלוא העוצמה למען ישראל. הם יודעים לבטא את זה שישראל צודקת ונלחמת על חייה ועל חיי אזרחיה ועל קיומה. יש לנו את כל ההצדקות והמחלוקת היא על הדרך להשגת המטרה ולא על המטרה. כך זה היום וכך זה היה גם כשנתניהו היה באופוזיציה, כך הוא נלחם למען ישראל וכך צריך להיות. יש לנו מדינה אחת ולכולנו יש את אותה מטרה של חיים שקטים ושלווים כאן".