בראיון נוקב שהתקיים השבוע באחת ממהדורות החדשות, חשף אחד הבכירים שעבדו בטיקטוק ישראל תמונת מצב מדאיגה מאד, לפיה בפלטפורמה הכל כך פופולרית הזו לכאורה מקדמים תכנים פרו-פלסטיניים, זאת שבזמן שתכנים של משפחות חטופים נפסלו בשל טענות שונות וירדו מהאוויר.
טבח שמחת תורה תוכנן על ידי מחבלי החמאס כך שייזכר צרוב לעד, כשעשו שימוש מכוון במדיות השונות, בשידורי לייב ובמצלמות גו-פרו וטלפונים במטרה להציג לעולם את האכזריות בה הם השתמשו כלפי אחינו ואחיותינו. בין היתר תכנים שונים עלו לטיקטוק מאז אותו היום, ואפילו עד היום ישנם תכנים פרו-חמאס שמציפים את הרשת שבוחרת כנראה צד במלחמה. התכנים האלה משוכפלים עוד ועוד ברשתות השונות וגם בטיקטוק. התפוצה שלהם מהירה יותר מאש בשדה קוצים.
רק לאחרונה הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה הוציאו מכתב תמיכה רשמי בהצעת החוק כנגד טיקטוק במטרה לסגור את הרשת החברתית לפעילות בארה"ב. במכתב הם מציינים שם את נתוני הליגה נגד השמצה, לפיהם חלה עליה חסרת תקדים של 912% (!) בתגובות אנטישמיות בטיקטוק בתוך שנה אחת בלבד.
הנתון הזה די מפתיע, בעיקר לאור העובדה שדווקא בטיקטוק מחזיקים צוות עולמי ענק של מעל 42 אלף אנשי מקצוע שמסננים את הפלטפורמה, והספיקו כבר להוציא ממנה המון תכנים המעודדים אנטישמיות, וגם משתמשים ילדים מתחת לגיל 13 (20 מיליון בסוף שנת 2023 ליתר דיוק).
בפברואר האחרון התארחו בישראל שני בכירים בטיקטוק העולמית, כשהביקור שלהם כלל גם סיור ביד ושם ובמהלכו הביעו תמיכה בישראל והציגו מדיניות אגרסיבית מול חמאס. היה נראה שהם מתכוונים לדבריהם.
נציגי טיקטוק ישראל מקפידים להופיע בוועדות הכנסת, זאת בניגוד לשאר הפלטפורמות החברתיות, הם גם עונים לשאלות הקשות ביותר, ואף קיימו בהתנדבות שבוע שלם של סמינר למשפיענים מכל העולם שהתקיים בישראל, שהעלו מכאן תכנים פרו-ישראלים.
האמת היא שטיקטוק היא רק חלק קטן מהסיפור. היא רק אחת מתוך 18 זירות חברתיות שילדינו נמצאים בהן ברשת. ולכן הנתון הזה מצריך לרדת לשורש הבעיה. בישראל אין שום פיקוח ורגולציה כיום על התכנים שעולים לאינטרנט.
אין שום חוק בישראל שאומר לטיקטוק איזה תכנים ראויים מבחינתה ואיזה לא, אין שום קנס בישראל כלכלי או חקיקתי על טיקטוק שאומר שאם יהיו שם תכני הסתה או טרור היא תיסגר בישראל, אין שום גוף בישראל שיש לו תוקף חוקי בכלל לבחון את התכנים שעולים, אין שום שר בממשלה שהמשימה שלו היא לשמור על בטיחות ילדינו ברשת מבחינת התכנים שהם נחשפים אליהם, כולל זוועות מלחמה, אלימות קשה ופורנוגרפיה.
אז האם טיקטוק אנטישמית או לא? אני רוצה להאמין שהנהלת החברה בהחלט לא נוקטת קו אנטישמי, ומהיכרות שלי עם בכירים בחברה בישראל אני משער גם שלא. אך האם הביקורת מוצדקת? בוודאי שכן.
צריך להבין שהמאסות האדירות של המשתמשים הפרו-פלסטינים מציפים את הפלטפורמה כך שקשה מאד לפקח על התוכן הזה באופן התנדבותי בלבד. באופן דומה טיקטוק נתבעה בתביעה ייצוגית על כך שהיא לא עושה מספיק כדי להוציא ילדים מהפלטפורמה.
שוב אותה טעות בסיסית - אף אחד במדינה לא הגדיר את הגיל המתאים לשימוש ברשת הזו, ולא הגדיר שזאת האחריות של הפלטפורמה לסנן החוצה ילדים. טיקטוק בעצמה מסננת ילדים מתחת לגיל 13 החוצה בקצב איטי מאד, שוב - בהתנדבות.
האם ילדים שמשתמשים בטיקטוק זה דבר בעייתי? בוודאי. האם תביעה משפטית זו הדרך הנכונה? לא.
הדרך הנכונה היא הקמת גוף ממשלתי לנושא השימוש הבריא והבטוח ברשת. גוף עם סמכויות, עם שיניים, עם יכולות אכיפה ופיקוח, ויצירת תקנות בנושא הרשת.
הדרך לשם אגב, לא כל כך רחוקה., יש כבר תזכיר חוק של משרד המשפטים מלפני שנתיים שנקרא תזכיר "חוק השירותים הדיגטליים" (ועדת דוידי). כל מה שצריך עכשיו זה רק לחץ ציבורי בכיוון הנכון.
מדינת ישראל הקימה במהלך השנים גופים שמפקחים על שידורי רדיו, טלויזיה וקולנוע - הגיע הזמן להתקדם לרשות חדשה שתתעסק במה שהילדים שלנו צורכים 10 שעות ביום ולוודא שהוא יהיה בטוח ומוגן עבורם.
הכותב סמנכ"ל חינוך לוקחים אחריות