חבר הכנסת אלמוג כהן (עוצמה יהודית) מתייחס בריאיון לערוץ 7 בזלזול לעצם השאלה אודות מה שנראה כסיום התמרון הקרקעי ברצועת עזה.

"את זה אמרו כבר לפני שלושה חודשים", הוא אומר וממליץ שלא להתפתות לכל ספין, כהגדרתו.

לספינים הללו, אומר חבר הכנסת כהן, אין כל משמעות לבד מהחלשת הכוחות. "לא נגמר שום דבר. הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה אמרו את זה בקולם. יש סיבה מאוד טובה ליציאת הכוחות מבלי שאפרט כאן פעולות אופרטיביות שאמורות להתבצע על פי תכנית סדורה. ימים יגידו".

באשר לדבריהם של השרים סמוטריץ' ובן גביר לנתניהו לשלילת אפשרות להסגת כוחות צה"ל אומר כהן כי הוא מבין את דבריהם ומכבד אותם, אך אין בכוונתו להתייחס לכותרות. הוא מזכיר כי כבר לפני חודשיים או שלושה היו כותרות שדיווחו על תום התמרון הקרקעי ברצועת עזה. "גם באותה תקופה סירבתי ללכת שולל אחרי כותרות הזויות", הוא אומר ומוסיף כי "מי שחושב אחרת זו זכותו".

בעיני חבר הכנסת כהן אין כל ספק בהיות הניצחון בר השגה. "עד היום בוצעה עבודה לעילא ולעילא. אלפי מחבלים הרוגים, תשתיות טרור הושמדו לחלוטין, עשרות אלפי פצועים שעד סוף ידיהם יבינו מה קורה למי שמרים ידיו על יהודי. בווקטור השני, מבלי לפרט תכניות אופרטיביות ברור לכל בר דעת מדוע יש יציאה של כוחות החוצה כאשר כבר כרגע ישנם כוחות נוספים שנמצאים ברצועת עזה ולא מדובר בכוחות קטנים. אלו סתם ספינים מיותרים. העם הזה עייף מספינים. זה מיותר".

בהתייחס לחצי השנה שחלפה מאז השבעה באוקטובר גם עליו באופן אישי, מספר חבר הכנסת כהן כי הוא חי את האירועים בכל יום ומדובר בהתמודדות יומיומית הנוגעת למשפחות החללים ולשכול הנוכח בכל מקום. "בכל פעם שאני מגיע הביתה אני רואה את המקום שנלחמתי בו ואת השלטים של החברים שלי. אין לי לאן לברוח. זו תקופה לא פשוטה אבל המלחמה תגיע בניצחון המוחלט ובהרג של כמה שיותר מחבלים כדי להביא מזור ושקט לדורות הבאים".

באשר לחגים המתקרבים והיכולת לחגוג אותם אומר כהן בכנות כי אינו יודע להשיב על כך. "את פורים לא חגגתי. הילדים התחפשו כי הם תמימים וטוב שכך, אבל אני לא חגגתי ואני לא מרגיש אוכל לחגוג. זה קשה. זה נוכח מדי, הדמעות, המשפחות. זה לא מרפה ממך", הוא אומר ומספר על שיח עם חבר על הסוגיה הזו ובסופו הוא נותר עם אותה תחושה שאינו יודע להשיב על כך לנוכח הקושי לחיות לצד החסר של הנופלים כפי שהוא בא לידי ביטוי גם בשכנים שנהרגו וגם במסיבה של הילדים בגן כאשר הורי ילדים אינם עוד. "אין לאן לברוח".