85% מהישראלים החיים בחו"ל רואים את עצמם כבעלי תפקיד אקטיבי בתמיכה בישראל וכמעט 80% דיווחו שתמכו בישראל באופן אקטיבי ברשתות חברתיות. כך עולה מסקר שביצע משרד התפוצות.
על המשמעויות של הסקר ועל אתגר ההסברה בימים בהם נראה שהעולם מפנה עורף לישראל, שוחחנו עם אבי כהן-סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות, המספר על דחיפה משמעותית לתמיכה בישראל הן בפן הכלכלי והן בפן ההסברתי מאז השבעה באוקטובר. זאת הן מהחברה הישראלית בעולם והן מהקהילות היהודיות שם.
בדבריו מזכיר כהן-סקלי את אותם ישראלים שעברו את גיל הגיוס לצה"ל שבחרו לעלות על מטוס, להגיע לישראל ולהקים חמ"לים להסברה ותמיכה כלכלית בצה"ל ובמדינת ישראל. שאלנו את כהן-סקלי אם תמיכה שכזו שמגיעה מבחוץ אינה מעידה על חולשתה של המערכת הארגונית בישראל, והוא משיב בדבריו של ראש הממשלה כפי שנאמרו בישיבה בה הוצגו נתוני ההתגייסות לעזרת ישראל.
בישיבה ההיא ציין נתניהו כי התל"ג הישראלי עומד על כ-500 מיליארד דולר וחמשת מיליארד השקלים שהגיעו לישראל אמנם חשובים וחוזרים אך ישראל יכולה הייתה להסתדר בלעדיהם, ומה שכן חשוב בסכומים אלה הם ההזדהות התמיכה והדחיפה קדימה של יהודי העולם את המדינה.
"חמישה מיליארד השקלים הם חשובים יפים ומבורכים אבל מדינת שיראל יכולה הייתה להסתדר בלעדיהם. לא היינו נזקקים לכך. מה שחשוב כאן הוא החיבוק של הקהילה היהודית, התמיכה וההליכה יד ביד עם מדינת ישראל".
גילויי התמיכה הללו מגיעים אחרי שנים בהן בישראל עסוקים בהלקאה עצמית על חוסר קשר עם יהודי התפוצות, עם הזנחה מסוימת של היחס לקהילות עד כדי התנכרות אליהן. על הקשרים שמסבר שבכל זאת קיימים אומר כהן-סקלי כי מזה כשנה הוא בתפקיד מנכ"ל משרד התפוצות, חצי שנה ללא מלחמה וחצי שנה בתוך המלחמה וברור לו שממשלת ישראל צריכה לעשות יותר בחיבור לתפוצות, אך הקשרים קיימים.
"אין ספק שיש לאן להתקדם. נכון שהקשרים קיימים, שהמנהיגות מגיעה לכאן ושעבור רוב הקהילות ישראל היא מרכז, ועדיין צריך לחזק את הקשרים, לעמוד איתם בקשר, לשמוע מה יש להם להגיד, לדבר איתם בצורה שוטפת".
עוד שאלנו את כהן-סקלי אודות אתגר ההסברה שיש הטוענים כי אחד הגורמים לכשלונו בעולם הוא היות הנושא מפוזר בין מספר משרדים ללא יד אחת מכוונת, בין אם משרד התפוצות, משרד ראש הממשלה או משרד החוץ. על כך הוא משיב ואומר כי שתי סיבות מרכזיות גורמות לקושי בהסברה ישראלית. האחת היא הסיבה המספרית. מול מיליארד מוסלמים עומדים היהודים בישראל ובעולם עם כ-15 מיליון בלבד, וכאשר עיקר הדה-לגיטימציה האנטישמיות והשנאה ברשת מגיעים מאותם משתמשים מוסלמים לישראל אין סיכוי לנצח.
הסיבה השנייה היא ההשקעה הכלכלית האדירה של מדינות כדוגמת קטאר בעולם ההסברה. מול המיליארדים הרבים המורעפים בנושא זה בעולם המוסלמי ישראל אינה משקיעה פרומיל בשל יכולותיה המוגבלות.
באשר לתיאום בין הגורמים ההסברתיים השונים הוא קובע כי "יש תיאום מלא. מהשבעה באוקטובר מושיק, מנהל מרכז ההסברה, הוא אחד החברים שאני פוגש בכל יום. יחד עם אנשי משרד החוץ אנחנו משולש מתואם באופן מלא. אפשר לעשות יותר, אבל בעשרים השנים שאני במשרדי ממשלה לא פגשתי רמת תיאום כזו בשום נושא שניהלתי".
לשאלתנו היכן היה מבקש מישראלי ויהודי שנמצאים בעולם להשקיע את מאמצי ההסברה שלהם, הפגנות, רשתות, אולפנים? משיב כהן-סקלי ומדגיש את הצורך בהשפעה של כל מי שיכול על מקבלי ההחלטות בממשלים השונים. "אם מישהו בדרום אפריקה יכול להשפיע על ממשלת דרום אפריקה שתהיה פחות אנטישמית ופחות שונאת ישראל, אז קודם כל להשפיע על מקבלי ההחלטות, בוודאי בארה"ב. אחר כך כל דבר טוב, הפגנות, רשתות חברתיות וכו', אבל בראש ובראשונה השפעה על מקבלי החלטות".
נתונם נוספים שעלו בסקר המדובר: 56.1% מציינים כי ההזדהות שלהם עם ישראל עלתה או עלתה מאוד. 64.2% סבורים במידה רבה שישראלים חייבים לקחת חלק פעיל למען ישראל במדינות שבהן הם חיים. 49.8% מהנשאלים סבורים שהם מסוגלים במידה רבה להוביל דיון על המצב בישראל או לסנגור בשם ישראל. 69.4% תרמו כספית לאנשים או ארגונים. 62.1% השתתפו בעצרות או בצעדות. 9.4% נסעו להתנדבות בישראל (ההנחה היא שהרוב המכריע במסגרת מילואים). 68.6% חשים שהאנטישמיות עלתה במידה רבה או מתונה במדינה שבה הם חיים מאז ה-7 באוקטובר.