ד”ר חי איתן כהן ינרוג’ק, מומחה לטורקיה במרכז דיין שבאוניברסיטת ת"א, מתייחס בשיחה עם ערוץ 7 לצעדים החריפים של טורקיה כנגד ישראל וטוען כי על מדינת ישראל להבהיר לארדואן את המחירים על מדיניותו.
ינרוג׳ק, חוקר את הפוליטיקה הטורקית והיחסים בתוכה שנים ארוכות. לטענתו, היחס של ארדואן כלפי ישראל, שידע עליות וירידות לאורך השנים, נובע במידה ניכרת מדעת הקהל הפנימית בטורקיה.
"ב-31 במרץ היו בחירות לרשויות המקומיות בטורקיה, והבחירות האלה נחשבות כסוג של חזרה גנרלית לגבי עתיד הבחירות הכלליות. ארדואן הזדעזע שהוא לא רק הפסיד באיסטנבול, אנקרה ואיזמיר, אלא שהוא נחל תבוסה במרכז אנטוליה, בפריפריה. ראינו שם חדירה של המפלגות החילוניות וגם שיש שם התעוררות של מפלגות איסלמיסטיות אופוזיציוניות לשלטון".
הוא מביא לדוגמה את 'מפלגת הרווחה החדשה', "שלפני הבחירות נכנסו למו"מ עם ארדואן, ואמרו לו שאם הוא רוצה את התמיכה שלהם, אזי הוא חייב לנתק את הקשרים עם ישראל. עוד דוגמא לכך, אותה המפלגה הביסה את ארדואן במחוזות נוספים, שהיו כל השנים בשליטת ארדואן".
"מה אנחנו מבינים מכאן? שארדואן חייב בכל מחיר את האיחוד של הגוש שלו", כך הוא מסביר. "עכשיו אפשר להגיד שיש עוד זמן עד הבחירות ב-2028 וגם שהוא לא יכול לפי החוקה הטורקית להיבחר שוב, אבל יש פרצה בחוק שאם הולכים לבחירות מוקדמות הוא כן יכול להיבחר. אז יש כאן מעין תמרון בזק של ארדואן, ככה שאני חושב שב-2026 הוא יכריז על בחירות מוקדמות, כדי שאלו ייערכו ב-2027".
"כדי לבצע את המהלך הזה, הוא רוצה לנטרל את הגורמים האופוזיציוניים בתוך המחנה שלו. בנוסף, לפני שלושה ימים הייתה הפגנה סוערת של ארגונים פרו פלסטיניים בכיכר מרכזית באיסטנבול, ושם באמצעות העיתונים של הארגונים האלה עשו קמפיין ציבורי מאוד תקיף נגד ארדואן, על כך שהוא ממשיך כביכול לרקוד על הדם של הילדים הפסטיניים כשהוא ממשיך במסחר עם ישראל. באותה הפגנה פעילים פרו-פלסטיניים נעצרו ונאזקו, וזה עשה רעש גדול בטורקיה ונזק לארדואן בדעת הקהל הפרו-פלסטינית".
בהמשך השיחה פונה ד"ר כהן ינרוג׳ק לתאר את הפיצוץ האחרון ביחסי ישראל-טורקיה, פיצוץ שמלווה בסנקציות כלכליות אדירות על הכלכלה הישראלית: "לאחר מכן, משום מקום אנחנו רואים את מסיבת העיתונאים של שר החוץ הטורקי שאומר שישראל לא הסכימה לטורקיה להצניח סיוע הומניטרי, ולכן טורקיה התחילה להכריז הכרזות נגד ישראל. כלומר, אם ישראל לא תסכים להפסקת אש, אז הטורקים עלולים להחריף את הצעדים שלהם. כשאנחנו מסתכלים על מוצרים כגון פלדה, שיש, מלט, הם נכללו בתוך החרם הטורקי. מצד שני, במוצרי טקסטיל, ניקיון וחקלאות עדיין לא נגעו. לדעתי ישראל צריכה לעשות מהלך שיפצה על המוצרים שהוחרמו. אלו מוצרים קריטיים מאוד לתעשיית הבנייה הישראלית".
בנוגע להתרכזות הטורקית במוצרי בניין, הוא מסביר כי "צריך להבין, תעשיית הבנייה הטורקית היא חצי צבאית וחצי אזרחית. כאשר הם חושבים שהמוצרים שלהם יכולים להיכנס לשימוש של צה"ל, אז זה לא לגיטימי בעיניהם, כאילו הם תומכים בטבח".
"בשורה האחרונה, אנחנו מתרשמים שהיחסים בין ישראל לטורקיה אף פעם לא התדרדרו למקומות כמו עכשיו. גם טורקיש איירליינס הכריזו שלא יחזירו טיסות עד 2025. אז נראה שכל היחסים התרוקנו מהטיב שלהם. נוסף, יש עכשיו דיווח לסוג של ׳מרמרה 2׳, כאשר שלוש ספינות ייצאו לדרך בהמשך החודש לעבר עזה, כמובן שזה נסיון לעורר פה מודעות כלל עולמית מסביב לעזה, והם מטילים את האחריות על כל העולם בנוגע לשלום הספינות האלה, מן הסתם ברקע מה שקרה אז במרמרה".
ד"ר כהן ינרוג׳ק מעמיק בסוגיית ה׳מרמרה 2׳ שתיאר, שליציאתה מנמלי טורקיה משמעות אדירה והצהרת כוונות של ארדואן עצמו בנוגע לעתיד היחסים עם ישראל: "יוצא ששבוע הבא אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במשבר מדיני גדול מול טורקיה, ולכן כשמסתכלים על כל מה שיש בידינו, נותר לנו רק שתי שגרירויות עם דגל, וזהו. אני חושש שהקיום של היחסים ביסודם נמצאים בסכנה, זה משהו שלא ראינו אף פעם. אני מאוד מקווה שבטורקיה יבלמו את המהלך הזה, אני לא חושב שמשט כזה יכול לצאת ללא ברכתה של הממשלה הטורקית. אז אם נראה את היציאה של המשט, אי אפשר יהיה לפטור את יציאתו במחי יד. אני חושב שטורקיה, אם עדיין חושבת עוד איכשהו על קיום יחסים עם ישראל, צריכה לבלום את היציאה של אותו משט לעזה".
הטענה הפורמלית במשט המתוכנן הינו אספקת סיוע הומניטרי לעזה, בידי שלוש ספינות שיעשו את דרכם לעבר הרצועה. ד"ר כהן ינרוג׳ק לא ׳קונה׳ את הטיעון הרשמי הזה, ומסביר כי: "אם האג׳נדה המרכזית היא אספקת סיוע הומניטרי, אז כששר החוץ הכריז על סנקציות, הוא בעצמו אמר שטורקיה נמצאית במקום השני ברמת האספקה הכוללת לעזה שנכנס לרפיח. אז זה לא שטורקיה לא פועלת בפאן הסיוע. כשמסתכלים מזווית הראייה הזו, אפשר לומר שזה לא נכון, כי טורקיה כבר מספקת את הסיוע הזה. על כן האג׳נדה של המשט אינו סיוע הומניטרי, אלא החרפת הטון מול ישראל, ונראה שארדואן תומך בזה".
לסיום הוא מתייחס לתגובה הרשמית של שר החוץ כ"ץ למול החרם הטורקי, עת הצהיר כי ישראל תגיב בחרם משל עצמה על הכלכלה הטורקית: "באופן כללי אני הייתי מאוד נזהר ונוקט בעמדה פייסנית, אבל יש גבול. הטורקים לא יכולים להתנהג בצורה הזו. יש פה מדינה ריבונית, ולמדינה הזו יש זכויות וחובות נגד אזרחיה. אתה לא יכול פתאום ביום בהיר אחד לומר שלא תמכור מלט שיש וכו׳, זו פגיעה בכלכלה.
"אני חושב שכפי שהטורקים תמיד עושים, ככה ישראל צריכה להתנהג מולם. מן עקרון הדדיות שכזה. אם טורקיה מטילה סנקציות, אז גם ישראל יכולה להכאיב לטורקיה בכל מיני ענפים שונים שהם לא צפו להם, אבל זאת מבלי לאבד את המידתיות. צריך להבהיר לטורקים שלכל החלטה שהם מקבלים - יש לה מחיר. מדינת ישראל חייבת לעשות פה מעשה, כדי להבהיר לצד השני שלכל החלטה יש מחיר".