בעידן בו אין לנו סבלנות להקשיב האחד לשני, ובטח לא לשמוע קושיות ושאלות, מתבקש להעמיק ולברר למה חשוב לדון בשאלה של הבן הרשע? ובכלל שישאל מה שהוא רוצה, הרי הוא לא מהמחנה הנכון.
ליל הסדר מאופיין בכך שהבן שואל, וההורה משיב. כל ילד מתאמן מגיל צעיר מאוד על שירת "מה נשתנה" השיר הזה איננו רק טקס שכל ילד או ילדה עוברים. זהו חלק מהגדרת המצווה לספר ביציאת מצרים. כך, הגר"ח מבריסק, מבאר שחלק משמעותי מהמצווה בליל הסדר הוא דווקא בדרך של שאלה ותשובה.
מדוע השאלה כל כך חשובה? וכי לא ניתן לספר ללא שאלות?
בדרך הפשט ניתן לומר שמכיוון שכאשר שואלים, הדבר מראה על מעורבות ועניין מצד השואל, ואין זה רק כנאום מול אזניים ערלות. כל מורה מכיר זאת, אתה יכול לדבר אל התלמידים ואין לך מושג האם הם איתך ואם הבינו ועד כמה השיעור משפיע עליהם. אך כאשר התלמידים שואלים, המורה שמח, אתה יודע שהם איתך, זה סתר להם משהו שהם הכירו, והם מסוקרנים לברר. לכן יש חשיבות עצומה לשאלה. לפי זה מתברר כי "הבן שאינו יודע לשאול" הוא נוכח-נפקד, הוא לא מצליח להתחבר. למרות כל השינויים והמנהגים המשונים אין לו לאומלל אף שאלה.
אבל אולי יש פה עוד עומק: אלברט איינשטיין אמר פעם שכדי להשיב על בעיה, יש להיות בתודעה גבוהה יותר מאשר המצב שבו נשאלה השאלה. להבדיל, מרן הרב קוק זצ"ל מדגיש דבר מעניין באורות התורה- הגמרא אומרת שלדואג ואחיתופל היו שלוש מאות בעיות ב"מגדל הפורח באוויר".
דואג ואחיתופל הם דמויות מורכבות מאוד, הרשעות שבהם גברה על חכמתם, ואף על פי כן חז"ל טורחים לציין שהיו להם שאלות על מגדל הפורח באוויר" (מושג הלכתי ביחס לטומאה וטהרה). הרב קוק אומר כי "מגדל פורח באוויר" מתייחס שאלות רוחניות עמוקות. ולמרות שלדואג ואחיתופל לא היו תשובות, עצם השאלה היא כבר חלק מהדרך לפתרון. כן גם הרשע, ששואל שאלה ,גם היא מרגיזה ומעצבנת, היא הזדמנות להבהיר משהו עמוק יותר.
לפי כיוון זה אנו יכולים להעמיק עוד ולומר כי העניין העמוק של השאלה קשור לחירות, לחופש, להתרוממות מהמקום בו אנחנו נמצאים למציאות גבוהה יותר. לא משנה מי השואל, עצם השאלה מחייבת אותנו לתודעה גבוהה יותר, להתעלות ולהתקדם וזה גופא חירות. ולפי זה העצב על הבן שאינו יודע לשאול הוא כי הוא תקוע, כי הוא לא מצליח לשאול ולכן הוא לא יוצא מהמצרים שלו.
הנה כי כן ,שאלה היא המפתח להתקדמות. אנחנו לא מפחדים לשאול ולברר, לחתור ולחקור. רק כך אנו גדלים לתודעה ומציאות גבוהה יותר חירותית יותר. "שאל ממני ואתנה".
הכותב הוא יו"ר קרן "אחד לאחד", ראש ישיבת "תורה בציון" ויו"ר ארגון "באים בטוב"