קרני שומרון
קרני שומרוןצילום: Sraya Diamant/Flash90

"גברותי ורבותי, מהפך!", הכריז מגיש מהדורת מבט בערוץ הראשון, חיים יבין במשדר יום הבחירות לכנסת התשיעית, ב־17 במאי 1977. מנחם בגין עולה לשלטון ובהתיישבות השמחה גדולה, כיוון שבגין היה ידוע בתמיכתו הנלהבת במפעל ההתיישבות עוד טרם בחירתו לראשות הממשלה.

באותו זמן מספר היישובים ביהודה ושומרון היה מועט, וכך גם מספר התושבים באזור. כעת, כשבגין נבחר עולה תקווה גדולה שעם כניסתו לתפקיד החשוב יתהפך יחס הממשלה כלפי ההתיישבות ותהיה עליה בכמות הישובים ביהודה ושומרון וחבלי ארץ נוספים. אבל התקווה נמוגה במהרה.

אנשי גוש אמונים מבינים שחששו של ראש הממשלה מדעת הקהל העולמית תקשה עליהם להקים ישובים, ויהיה עליהם לעבוד קשה ובנחישות להקמת היישובים, לכן הם מחליטים לעשות מעשה להרחבת ההתישבות בשומרון ולהפעלת לחץ על הממשלה.

וכך הוחלט על מבצע 'שתיים עשר הנקודות', במסגרתו יעלו ביום הראשון של חול המועד סוכות שניים עשר גרעינים לנקודות חדשות ברחבי השומרון במטרה להקים ישובים חדשים. לפני העליה החליטו היוזמים לנסות ולדבר שוב עם ראש הממשלה בגין ולבדוק האם בכוונתו לסייע להם ולאשר את המבצע. אך כגודל הצפייה כך גודל האכזבה - גוש אמונים נתקל בסירוב עיקש מצידו של בגין לתמוך בתוכנית שהוצגה לו, ולא זו בלבד, הוא אף הודיע שאם תתבצע עליה ללא אישור אז יתקיים פינוי בכח.

אנשי גוש אמונים היו בבעיה, מצד אחד לא רצו להיכנס לעימות עם הממשלה אך מצד שני רצו לפעול ולקדם את מפעל ההתיישבות. לאחר דיונים רבים הוחלט לקבל את הצעת הממשלה, לפיה הגרעינים המתוכננים יעלו לישובים הקיימים ובהדרגה יעלו אחד אחרי השני למחנות צבאיים שאותם יאזרחו ליישובים חדשים.

ההחלטה מתקבלת והמבצע יוצא בתאריך המיועד. הגרעינים לא עולים ישירות למקומות הישובים החדשים אלא עולים לישובים הקיימים שם הם שוהים באופן זמני, כפי שסוכם עם הממשלה. וכך גרעין קרני שומרון, המורכב מאנשים שהגיעו מאזור הרצליה וגוש דן, שתכנן לעלות על ציר כפר סבא- קלקליה-שכם מגיע למחנה קדום, שם ישב גרעין אלון מורה הוותיק ושם יוקם הישוב קדומים, לשהייה זמנית עד להקמת הישוב חדש.

במשך כל זמן השהיה של גרעין קרני שומרון במחנה קדום הם הקפידו לשמור על עצמם כקבוצה נפרדת מגרעין אלון מורה, כהכנה למעבר לישוב קבע משל עצמם. ובינתיים מוקם מאחז צבאי במקום עד להקמת היישוב האזרחי.

ב-25 באפריל 1978, החודש הזה לפני ארבעים ושש שנה עולים גרעין קרני שומרון לישוב הקבע בשמחה והתרגשות גדולה מאוד מעל אפיק נחל קנה. הגרעין ובו מספר משפחות חלוצות שישבו במחנה הצבאי, גדל והתפתח וכיום קרני שומרון היא מועצה מקומית בעלת שמונה שכונות, בהן מתגוררות כעשרת אלפים תושבים דתיים וחילוניים.

בישוב מוסדות חינוך רבים מינקות ועד בגרות: גנים, בתי ספר יסודיים, ישיבות תיכוניות ומדרשות לבנות ואפילו ישיבת הסדר. כמו כן אם תגיעו לקרני שומרון תוכלו למצוא במקום גם אזור תעשיה מפותח, חדר כושר, בריכה, מרכז מסחרי תוסס ועוד.

סיפור ההקמה המופלא של קרני שומרון אינו רק סיפור שנכנס לדפי ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, הוא רלוונטי עבורנו גם בימים אלה. דווקא עכשיו, בימי המלחמה כשפיגוע רודף פיגוע וכוחותינו נאבקים על זכותנו להתקיים בארצנו, חשוב לזכור מה התכלית, לשם מה אנחנו מנהלים את המאבק העיקש לעל הזכות להיות עם חופשי בארצו. ואולי יותר מכל חשוב לזכור, שגם בימים קשים צריכים להסתכל על העבר וללמוד ממנו עם הפנים לעתיד.

אם הגרעין שהקים את קרני שומרון היה יודע שכך המקום יגדל ויתפתח, הם בוודאי היו שמחים יותר במהלך הדרך עד להקמה הסופית, גם ברגעי הקושי והשבר.

נועה בן ישראל היא מדריכת טיולים במרכז סיור ולימוד שומרון מבית ארגון 'אשכולות', מרכזי הסיור והתודעה ישראלית