תופעה מטרידה בכמה מיישובי יהודה ושומרון. בתי ערבים צמודים לגדר ישובים מחזקים על רקע אירועי השבעה לאוקטובר את החשש שישמשו בבוא יום פקודה כמוצבים קדמיים ואף מעבר לכך.
על אחד המקרים שוחחנו עם אל"מ במיל' משה לשם, תושב גבעון החדשה המספר על בית ערבי שאינו אלא מובלעת בתוך הישוב.
לשם מקפיד בדבריו להגדיר אפשרות כזו של "יום פקודה" כ"יום אסון". "הישוב גבעון החדשה צמוד למספר
כפרי פורעים כמו בית איג׳זא, בידו, בית פוריק ואחרים. הכפר בית איג׳זא יושב על גדר הישוב בצמידות של מטרים. יש אמנם דרך היקפית של עוטף ירושלים באחריות משמר הגבול, אבל אחד הדברים המדהימים והנוראים שקרו בהקמת הגדר הזו היא יצירת "שרוול" כניסה לתוך גבעת הישוב בין בתי הישוב", הוא אומר ומציין כי השרוול, כפי שהוא מכונה בפיו, נבנה בהחלטת בג"ץ ב-31 ביולי 2006.
"מדובר בבית של פורע מוכר בשם סברי אגראייב. הוא נכנס לבית ללא אישור בזמנו", אומר לשם ומציין כי הישוב גבעון החדשה יושב על אדמות יהודים שנרכשו באופן ממוסמך בטאבו מאז 1921. ,באותם מסמכים היו כשני דונם בקרבת הישוב ששייכים לאותה משפחה. בבג"ץ הוא טען שיש לו חזקה על קרקעות נוספות והוא הפך לנושא דגל של הערבים באזור כדי לגרש את היהודים".
"בבג"ץ עלו שתי אפשרויות, האחת היא פינוי הבית שלו בתמורה לפיצויים כדי שיוכל לבנות או לקנות בכפר הסמוך, או הקמת גדר סביב הבית שלו במעין פרוזדור מבית איג׳זא ועד הבית שלו באורך כמה עשרות מטרים, ולמעשה זה חודר אל תוך הישוב", אומר לשם המספר כי המרחק בין ביתו של הערבי לבתי הישוב הוא פחות מחמישה מטרים, אורכו של השרוול כשלושים מטר והוא בנוי בקיר בטון בגובה של מטר סביב ביתו.
החלופה הראשונה להחלפת ביתו של אותו ערבי בבית בכפר עצמו לא התקבלה על ידו "כי הוא נושא דגל של המאבק הערבי על ארץ ישראל. מדובר במשפחה שכמה מהם היו אסורים על מעשי טרור. מדור במשפחת פורעים ידועה".
לרעיון השרוול "התנגדנו במשך שנים. המקום הפך למקום עליה לרגל של כל שונאי ישראל בראשם אל-ג'זירה, מחסום ווטש, בצלם. הם מגיעים לבית, תולים דגלים ונושאים נאומים כשהוא מספר על המסכנות שלו שהאדמה שלו נשדדה ועליה הוקם הישוב", אומר לשם ומספר כי "אחרי אסון השביעי באוקטובר, כתושב וכמי שעוסק בביצור והגנת הישוב, פניתי לגורמים רבים וציינתי את סכנת השרוול הזה שהוא בעצם מנהרת מחבלים גלויה. ראינו איך גדרות נפרצו למרות חיישנים שהיו עליהן. כאן אין חיישנים על הגדר וכדי להיכנס מבית איג׳זא לתוך הישוב זה עניין של דקות בפריצת הגדר הקיימת".
"פניתי לאחר פרוץ המלחמה, ב-12 לאוקטובר, לשר בן גביר, לח"כ פוגל ולגורמי צה"ל שונים והצעתי שיבואו לראות במו עיניהם את הסכנה הזו. עד כה לא הגיעו ולא ענו לדרישותיי לבוא וראות במו עיניהם את הכתובת על הקיר", אומר לשם ומציין כי לישוב עצמו אין כלים ואמצעים לפעול. "אין אפשרות להרוס את הבית של סברי. הישוב פנה בזמנו וכל מי שפנו אמר שזו החלטת בג"ץ וכך סתמו פיות לכולם. התחלפו ממונים על הביטחון ואיש לא התעסק בעניין הזה. בימים הללו יש חרדה בישוב בגלל הנושא אבל לא יכולים לעשות הרבה".
לשם, כאיש צבא בכיר בעברו, מקפיד שלא להגדיר את השרוול המדובר כמוצב קדמי אלא כמנהרת טרור גלויה. "זה לא מוצב קדמי. מוצב קדמי הם בתי הכפר בית איכסא שנמצאים במרחק טווח אבן, ואכן מדי פעם יש זריקות אבנים מהכפר לעברינו וירי זיקוקים, ובהם מטפל מג"ב בצורה טובה. כאן לא מדובר במוצב קדמי אלא בשרוול כניסה כמו מנהרת כניסה ברוחב של כעשרים מטר ובקצהו המנהרה הזו בתוך הישוב. לא ליד הישוב אלא בתוכו. אם המחבלים ישתמשו בו באמצעים הפשוטים ביותר הם בתוך הישוב בפרק זמן קצר ביותר, וכבר ראינו מה יכול לקרות".
"ראינו איך פרצו את הגדרות בעוטף עזה, למרות החיישנים, התצפיות והחיילים על הגדר, וכאן אין את כל אלה ולכן האסון עלול לקרות והכתובת על הקיר", מתריע לשם וקורא לגורמים הרלוונטיים לעשות מעשה.