טלי בינר, שניצלה מהטבח במסיבת הטבע ברעים, השתתפה בבית הנשיא בהקרנת הבכורה בישראל של הסרט "זעקות ואז שתיקה" המציג את האלימות המינית של מחבלי חמאס.
"אני מודה על הזכות שניתנה לי לדבר בשם האחים והאחיות שלי, שחוו אלימות מינית באותו יום. חיכיתי חודשים לראות את ההקרנה הזו והרגשתי שזו ממש מעמסה על הכתפיים שלי. כי יש סיפור, שאני שומעת שמכחישים ואני יודעת שקרה, ואין לי שום גיבוי שיכול לומר שזה התרחש", אומרת בינר לערוץ 7.
לדבריה, "ההבנה הברורה שיכולתי להיות שם על שלט, שיכולתי לאבד את חיי באותו יום, נמצאת בתוכי. הזכות שלי היא שאני יכולה היום להפיץ את הקול של החברים והחברות שלי, שלא יכולים לזעוק בעצמם. חשוב שלא יורידו מראש סדר העדיפויות את האחים והאחיות שלנו שנמצאים עדיין בעזה. הם עוברים התעללויות פיזיות ונפשיות ודיברתי על כך עם חטופים שחזרו. החזרתם זה הדבר הראשון במעלה. כל עוד הם סובלים - אנחנו סובלים יחד איתם. אנחנו חווים הרגשה שהם סובלים כמו שאנחנו יכולנו לסבול אם היינו במקומם".
לדעתה את הסרט הזה צריכים להפיץ כמה שיותר - בעיקר בחוץ לארץ. "אני מקווה שהסרט הזה יופץ בעולם כי שם לא מאמינים לנו מספיק. מבחינתי כל אדם שצופה בסרט הזה צריך לקחת אותו לאדם שהוא מכיר בחו"ל. גם אם נזיז מחשבה של אדם אחד, למרות שזה כמעט בלתי אפשרי בגלל חוסר הבנה, חייבים להפיץ את הסרט הזה. אנחנו אלה שנשארנו כדי לספר וחייבים לדבר על כך".
רז כהן, שניצל גם הוא מהטבח ואף מופיע בסרט, יצא מההקרנה כמה דקות אחרי שהחלה. "אני רואה בפעם הראשונה את הסרט ולמעשה יצאתי אחרי חמש דקות כי היה לי מאוד קשה לראות אותו. אני מכיר את הסיפור שלי. לא הייתי מסוגל להוסיף ולשמוע את הדברים. כבר מתחילת העיסוק בנושא קיבלתי הרבה תגובות אנטי ישראליות ויש הרבה מכחישים - אבל אנחנו פה כדי לספר את הסיפור וזה התפקיד שלנו".
לחיים אוטמזגין, מפקד היחידות המיוחדות של זק"א, הסרט הציף זכרונות קשים. "הסרט חשוב לזיכרון בהיבט הלאומי ובהיבט האישי הוא מציף את הדברים כפי שחווינו אותם. את זה העולם חייב לדעת ואנחנו נמשיך לספר כל עוד נוכל. מה ששמענו כאן זה חלק מזערי מאוד שאפשר להנגיש אותו לציבור צופים בסרט. ראינו דברים הרבה יותר קשים והכל כמובן מזכיר את הדברים הללו, שלא מתועדים ואי אפשר לספר ברבים".