הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (ד') דיון התנהלות משטרת ישראל מול פעילי ימין בנושא ההתיישבות בחבל עזה לבקשתם של חברי הכנסת אריאל קלנר, משה סעדה, צבי סוכות, עמית הלוי וסימון מושיאשוילי.
בכתב הבקשה נטען כי הדיון מתבקש בעקבות מספר תלונות שהגיעו על התנהלות משטרת שדרות במספר אירועים נגד פעילים תומכי ההתיישבות בחבל עזה.
עוד נטען כי במספר אירועים נקטה המשטרה ביד קשה נגד מפגינים ונראה כי "קיים מכנה משותף ביניהם במטרה להצר את צעדי תומכי ההתיישבות בחבל עזה", כלשון המתלוננים.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ אריאל קלנר, אמר במהלך הדיון כי "אנחנו רוצים להיות מדינת חוק שיהיה שווה לכולם הן האזרחים ובוודאי גורמי האכיפה. הגיעו לפתחי סוגיות שמעלות חשש להתעמרות ללא כל בסיס חוקי או ענייני לפעילים פוליטיים בנושא התיישבות חבל עזה".
"אפשר לתמוך או לא אבל אי אפשר לנהוג בדרכים מעבר למה שנדרש בחוק ככל שיש עבירה על החוק. אם זה מעצר באופן אקראי במהלך צעדה של 500 אנשים שקראו לחזרה להתיישבות".
"במקרה אחר מעצר 6 פעילים מתוך עשרות רבות שהיו כאשר הבקשה להארכות מעצר לא התקבלה בבית משפט ועוד. ארצה לשמוע את התייחסות גורמי האכיפה והפעילים".
פרופ' עמוס עזריה, פעיל פוליטי שנכח בדיון, סיפר: "אנחנו נמצאים במצב לא נעים בו יש קבוצה גדולה של מוחים שבאה להעביר מסר ולא נוח למישהו לא ברור באיזה רמה מהצעדה והפעילות".
"בצורה מאד שרירותית עוצרים מהצועדים ולא רק שהם מובאים לתחנה ומשוחררים כמו בהפגנות השמאל אלא מבקשים הארכות מעצר ארוכות ובית המשפט משחרר. המערכת לא לומדת מכך. אין כאן אלימות כמו בהפגנות השמאל".
רפ"ק ליאור מצרפי ממשטרת ישראל הגיב לתלונות ואמר כי "מאז המלחמה אנו נמצאים במצב מאתגר שיש אירועים מכל המערכת הפוליטית ותפקידנו לתת לידי ביטוי לכל הדעות במסגרת החוק ולדאוג לשלום הציבור ולרכוש. בנוסף אנו מסייעים לשאר הגורמים ולצה"ל בנושא הביטחון בהתאם להחלטות הממשלה. ברמת המיקרו ב 29 לפברואר התקיימה צעדה לקריאה לחזרה התיישבות בחבל עזה ומספר פעילים נכנסו לחורבות ניסנית. היתה כאן כניסה לשטח צבאי סגור".
"אנו נותנים סיוע לצה"ל בהיבט לחיי אדם ושלומם המשתתפים וחשש לפגיעה ביכולות של צה"ל בניהול הלחימה. יש אירועים שאנו יודעים עליהם מראש של צעדות חוקיות ומסודרות ואנו מאד מתגמשים ועושים את ההתאמות על מנת שהם יתקיימו".
ח"כ קלנר תהה: "היו טענות על מעצרים לא חוקיים והאשמות שווא רבות. אנחנו רוצים לברר איך קוראים דברים כאלה?".
רפ"ק מצרפי השיב: "באחד האירועים עשינו ככל יכולתנו לתת פתרון מכובד על מנת שהפעילים לא יחללו את השבת. ניסינו למצוא להם פתרונות וביקשנו שיתפנו. לאחר שלא נענו פעלנו על פי הכלים בחוק. אנחנו לא מתייחסים מי מימין או משמאל ואנחנו כפופים לחוק. אם מדובר בשטח צבאי סגור אין לנו שיקול דעת ועלינו לפעול למימוש הצו. לא נפל באירועים הללו פגם. השימוש בכוח נעשה בעקבות אי ציות, התנגדות ועוד".
ח"כ סימון מושיאשוילי אמר כי "אין אדם שהוא מעל החוק. השבוע נחשף בוועדת חוקה סיפור מדהים כי כל כתבי אישום שהוגשו בנושא התקהלות אסורה היו רק מול הציבור החרדי. מה ניתן להבין מכך?".
עו"ד נירית להב–קניזו, ממשרד המשפטים הגיבה: "אני לא מכירה את הנתון הזה. הנתונים במערכות לא מפולחים לפי השיוך המגזרי והפוליטי של החשודים. הם מאוזכרים בת.ז. ושמם".
רפ"ק מצרפי: "ההחלטות שמתקבלות על ידי משטרת ישראל אין בהם שיקול פוליטי או כל שיקול אחר של דת, גזע ,מין וכו'. שיקול הדעת מתבסס על החוק וחוות דעת וגופים נוספים. אם מתבצע שימוש בסמכויות הן רק אחרי הכלה, שיח וכבוד הדדי. מדיניות מפקד המחוז היא הכלה ושיקול דעת".
ח"כ קלנר: "צריך שיהיה שוויון בפני החוק כחלק מחברה מתוקנת. פה כלאחר יד יש בקשות להארכות מעצר על כולם. אנו לא רואים את זה במקומות אחרים בהיבט של השוויון. הדברים פשוט לא מסתדרים בהיבט הזה".
עו"ד להב -קניזו השיבה כי "הזכות להפגין היא חשובה מאד במדינה דמוקרטית ובמיוחד בתקופת מלחמה. ממה שאנו מכירים מתקיימים אלפי אירועי מחאה מצד כל גווני הקשת הפוליטית. בחלק מסוים אנו נתקלים במקרים לא רצויים ואנחנו עוקבים ונותנים הנחיות ומנהלים שיח עם המשטרה. לגבי הארכות מעצר אני לא יכולה להתייחס בצורה ספציפית. בתי המשפט דוחים בקשות למעצר וטוב שיש שיקול דעת. ככל שמסתמנת התחלה של תופעה אנו משתדלים לתת את ההנחיות".
קלנר אמר לסיכום: "אנו רוצים מדינת חוק. אנו מוקירים את פעילות המשטרה ועם זאת אנו רוצים לוודא שחרויות לא נשללות כלאחר יד. מעצרים ובוודאי מעצרי מנע לא מתבצעים בצורה שרירותית. לא צריך להיות חשש ותחושה של ציבור בישראל שמתנכלים לו בגלל דעותיו ודתו. מבקש לקחת את הדברים לתשומת לכם".