בזמן הבעל שם טוב, חי יהודי שהיה חוקר ופילוסוף. היהודי התחבט בעניין נס קריעת ים סוף, כי על פי חכמת הטבע והפילוסופיה שלמד, בדיוק באותו הזמן שעברו בני ישראל בים סוף - היה צריך הים להיבקע בכל מקרה על פי טבע הים (גאות ושפל). אם כן, מדוע עושים כל כך הרבה "רעש" סביב נס קריעת ים סוף?!"
הוא "הסתבך" עם השאלה הזו מאוד, והחליט לשאול את הבעל שם טוב.
הלך היהודי למז'יבוז', מקום מגוריו של הבעל שם טוב, וכשהגיע לשם, עוד לפני שנפגש עם הבעל שם טוב, קרא הבעש"ט לכל אנשי העיר להתקבץ לבית הכנסת. החוקר הגיע גם הוא לשם, והבעל שם טוב דרש ואמר שיש שוטים ואפיקורסים בעולם שהוקשה להם הקושיה הנ"ל (על קריעת ים סוף). וכך אמר הבעל שם טוב:
"אמנם עיניים להם ולא יראו כי כתיב (בראשית א א) בראשית ברא אלהים וכו', אלהים גימטריא הטבע, והטבע בעצמו גם כן ברא הקב"ה, וזהו שדרשו חכמינו ז"ל (שמות רבה כא ו), לאיתנו לתנאו מלמד שהתנה הקב"ה במעשה בראשית וכו', ומאז הטביע הקב"ה בטבע הים שיתבקע לפני בני ישראל לאותה שעה, וממילא הנס יותר גדול, כי בראשית בריאת העולם עשה הקב"ה טבע זו לצורך ישראל, ובראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית נברא טבע זו, ובאם לא היו ישראל צריכים לזה הנס, לא היה הקב"ה עושה טבע זו בים".
כלומר, האפיקורסים שמקשים את הקושיה הזו, לא מבינים שזו בכלל לא קושיה - כי גם את הטבע ה' ברא, והסיבה לכך שה' ברא את התופעה הזו בים, היא לצורך ישראל - שיבקע להם הים באותו הזמן שיצטרכו, ואם לא היו צריכים עם ישראל את הנס - לא היה ה' בורא בכלל את התכונה הזו בים - ולכן זה נס יותר גדול, כי גם הטבע עצמו הוא בשביל ישראל."
בתחילת השבוע התבשרנו בחסדי ה' על מותו הפתאומי של נשיא איראן - "התליין מטהרן", שהיה אנטישמי גדול ורוצח המונים. כידוע, מסוקו של הנשיא התרסק במהלך סערה קשה, ולמרות שאין לדעת האם יד אדם חיבלה במסוק - סביר להניח (כך על פי ההערכות הרווחות) שמדובר בתאונה שנגרמה בעקבות מזג האוויר הסוער.
לאחר מאורע זה הרשת התמלאה בבדיחות רבות, כטבעם של הישראלים, אבל גם בזוית ראיה אמונית: נשיא זה דיבר אך לפני שבועות ספורים על סופה של ישראל - והנה ה' דאג שיגיע סופו.
אמירה זו, יחד עם אמירות דומות רבות ברחבי הרשת, בעצם הצביעו באופן ברור על האחראי לאירוע הדרמטי: הקב"ה. ה' חולל את הסופה כדי שנשיא איראן ימות.
לאחר מכן, בהמשך השבוע, התבשרנו בבשורה נוספת, הפעם לא חיובית במיוחד: התובע הכללי של בית המשפט הפלילי הבינלאומי ב"האג" פרסם את כוונתו להוציא צווי מעצר לראש הממשלה ולשר הביטחון של מדינת ישראל, בעקבות מה שהוא מכנה: "פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות".
ומה קרה רגע אחר כך?
בוקה ומבולקה.
משני עברי המתרס הפוליטי גינו ומגנים את בית הדין, שחשף את עורו האנטישמי באופן מוחלט, שלמרות כל הזוועות שעברו תושבי העוטף - הקרבן הופך לאשם. הרשת מלאה ברעיונות לתגובות אפשריות לבית הדין, בסנקציות שצריך להטיל על השופטים שם, ועוד ועוד. אך, נדמה שבתוך הזעם (המוצדק) על האנטישמיים ה"תורניים" - פחות רואים התייחסות ליד ה' שבדבר, לכך שה' נמצא פה, גם אם קשה יותר לראות זאת בדרך הטבע.
וודאי שיש לגנות ולפרסם את הצביעות הנוראית של אומות העולם והשנאה שלהם כלפינו. וודאי שיש לנקוט נגדם בצעדים קשים.
אבל, חשוב גם לזכור את מה שקרה ממש לפני כן.
אותו ה' שהביא סופה וסערה על נשיא איראן, הוא אותו ה' שמנהל את העניינים ב"האג".
אין הבדל אמיתי בין איך שהדברים קורים, לשורה התחתונה (או העליונה) שלהם: ה' מנהיג את עולמו בכל רגע ורגע.
רק מה, ככל שהדברים נראים לנו יותר ויותר בשליטת בני אדם, ממילא קשה לנו לראות את יד ה'.
פעם, במוצאי שמחת תורה, ראה רבי לייב משה מסאסוב את החסידים עצובים על כך שעברו הימים הנוראים - בהם התעלו וחשו קרבת ה' גדולה, בעת ששערי רצון פתוחים, ועכשיו "צונחים" לשגרה ולימי החורף הקרים. אמר להם רבי משה כך: "הקב"ה של "אתה בחרתנו", הוא אותו הקב"ה של "אתה חוננתנו""... כלומר, ה' שאנו מתפללים אליו בימים המיוחדים (בהם אנו אומרים בתפילה "אתה בחרתנו"), הוא אותו ה' שממשיך להיות איתנו כל השנה, כאשר אנו מתפללים "אתה חוננתנו". קרבת ה' יכולה להמשיך גם בימים שנראים "רגילים", גם בימים בהם לא חשים באופן בוהק את מציאות ה' כמו בימים הנוראים.
באופן דומה, אפשר לומר שה' של פגעי מזג האוויר שהפילו את מסוק נשיא איראן, הוא ה' שמארגן ומנהל את כל הנעשה ב"האג". זה אמנם קרה בדרך שונה, דרך שממנה אולי פחות בולטת יד ה', אך למעשה - אין הבדל בין הדברים.
אז כמובן שחייבים להילחם את מלחמתינו - מלחמת ה' - בכל תוקף, לעשות את ה"השתדלות" המוטלת עלינו, ולהתייחס לרשעים בהתאם לדיבוריהם ומעשיהם.
אך חשוב לזכור, שבסופו של דבר, מי שברא את הטבע, מי שברא את ליבם של השליטים הללו, ומנהיג אותו - הוא רק הקב"ה. "פלגי מים לב מלך ביד ה'" (משלי כא, א).
הכותב הוא, מנהל חטיבת הביניים בישיבת "נווה הרצוג"