בימי מלחמת העולם השניה סימון חייט ובני משפחתו ניצלו בנס מציפורני הנאצים.
סימון התגורר באותם ימים עם משפחתו בעיר רבאט שבמרוקו, כשהוא ומשפחתו נכללו ברשימות הגירוש שהכינו הנאצים לשילוח למחנות הריכוז. ממש לפני ההגעה של הגרמנים לעיר הגיעו למקום כוחות הברית וחייו של סימון ובני משפחתו ניצלו.
מאז עלייתו לארץ סימון מתגורר עם משפחתו וילדיו ביישוב שלומי שבגבול הצפון. עם פרוץ המלחמה פונה היישוב, וחייט פונה לבית האבות הדסים בבית שאן - שם הוא שוהה עד היום יחד עם רעייתו.
לסימון היה חלום אחד שביקש להגשים ביתר שאת מתחילת המלחמה - לבקר עם משפחתו בכותל המערבי. עקב מצבו הרפואי והמרחק הרב סימון לא ביקר בכותל המערבי בירושלים מאז ימי מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006- לפני כ-18 שנים.
עמותת עזר מציון נרתמה לסייע כדי להגשים לסימון את החלום. אגף הסיעוד יחד עם המחלקה להסעת חולים ומוגבלי תנועה הביאו את סימון ואשתו באמבולנס מיוחד מבית שאן עד לרחבת הכותל המערבי.
לכותל הגיעו גם בני משפחתו המורחבת של סימון שפונו אף הם מיישובי הצפון והתכנסו יחד להגשמת המשאלה של סימון. סימון זכה לגעת באבני הכותל ולהתפלל, כשגם הקרן למורשת הכותל המערבי לקחה חלק בארגון המפגש המרגש.
חייט סיכם בהתרגשות גדולה: "מאז מלחמת לבנות השנייה לא זכיתי להגיע ולהתפלל בכותל המערבי. השנה, כשאנחנו מחוץ לבתינו – זכיתי סוף סוף להגיע לכותל ולהתפלל עבור עם ישראל בימים הקשים האלה. גם סוף סוף זכיתי לפגוש יחד את משפחתי המורחבת שמפוזרת ברחבי הארץ מאז תחילת המלחמה".
"זכינו לנצח את היטלר והרוע הנאצי - נזכה יחד גם לנצח את הרוע של סינואר וחמאס. להיות פה היום זה חלק מהניצחון הגדול שלנו".
מנהלת מיזם "משאלת לב" בעמותת "עזר מציון" נעמי מזרחי: כל הגשמת משאלה עבור ניצול השואה היא עולם ומלואו. אנו רואים את האושר והשמחה על פניהם כשאנחנו מגיעים לשטח ואת ההשפעה שמלווה אותם לאחר מכן. לאחר ימים ארוכים ושנים בהם לא יצאו מכותלי המוסד הם זוכים לרגעי עדנה ונחת בשנותיהם האחרונות כשאנו פועלים כל העת על מנת להספיק עוד ועוד משאלות עבור ניצולי השואה שחיים בתוכנו. חסד שאנו חייבים להם."