בהתבסס על נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על שיעורי גיוס החרדים מבקר השר לשעבר חיים רמון את הצבא וקובע כי מוכח שהוא אינו ערוך לקליטתם של צעירים חרדים בשורותיו.
בראיון לערוץ 7 מרחיב רמון ומסביר את עמדתו בסוגיה ומציין כי המידע עליו התבססו דבריו הוא מידע שקיבל ממרכז המידע והמחקר של הכנסת מאגף תכנון כוח האדם באכ"א, כלומר מדובר בנתונים רשמיים של הצבא.
התקשורת, לדבריו, מעדיפה להתעלם גם מהנתונים שפורסמו שם וגם מהפרסום שלו עצמו. "יש שם הרבה נתונים מדהימים שאני חוקר אותם ומפריך את כל אגדת השוויון בנטל, מה שלא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה. זה ישראבלוף מוחלט, כמעט מחצית לא הולכים לצבא".
הנתונים עצמם מלמדים שהגיעו לצבא לאחר השבעה באוקטובר מעל 4000 צעירים חרדים "ואמרו הננו רוצים להתגייס, קרה משהו ואנחנו רוצים להתגייס אל מתחת לאלונקה. זו התגשמות חלום. הרי בבג"ץ דיברו על 3000 וכולם יהיו מרוצים, אבל מה שקרה הוא שפסלו למעלה מ-3000 בטענה של אי כשירות".
"חשוב להסביר שלא מדובר שהיה להם פרופיל 21 שפוסל אותם. היה להם פרופילים נמוכים וצה"ל מגייס כאלה ליחידות תומכי לחימה, וגם לפקידות, לש"ג אפסנאים ועוד תפקידים. אבל אותם הוא פסל באופן מוחלט. נותרו 880. לכאורה מדובר ב-880 שהצבא חושב שהם כשירים, אבל הצבא לא גייס את כולם אלא רק 540. הצבא קבע שהם אמנם כשירים אבל גייס רק 540, וזה כשכל ראשי הצבא מדברים על כמה אנחנו זקוקים לחרדים ורוצים לגייס אותם ושהם משתמטים, והנה אפילו מהבריאים הוא מגייס סדר גודל של 60 אחוז, ומכל ה-4000 הוא גייס 13 אחוז".
המסקנה המתבקשת והעגומה מכל אלה היא לדברי חיים רמון אחת: "זה אומר שכל הסוגיה הזו היא סוגיה פוליטית. עובדה היא שכל כלי התקשורת שנושאים את שם השוויון בקריאה לגייס את החרדים לא התענינו במספרים הללו של הכנסת ושאני פרסמתי, לא ערוצים 11, 12, 13, גלי צה"ל או כל ישראל. רק חרדים וערוצים ימניים התעניינו בכך. כלומר שכל הסוגיה הזו היא כלי פוליטי שמשתמשים בו להסית ולצבור קולות בהסתה של חלקי חברה. לא מעניין הגיוס. עובדה שהערבים לא מתגייסים וזה לא מעניין אף אחד".
"לכן רבים בצבא אומרים שאנחנו לא רוצים ולא יכולים לגייס אותם. הסיבה היא שאם היו מגייסים 3000 אי אפשר לתת להם יחידות מחשבים שבהן יש בנות, צריך להקים יחידות מיוחדות, לדאוג להם לאוכל מיוחד והצבא לא ערוך לזה ולכן הוא מסתפק בנצח יהודה ולא מתכוון להקים עוד יחידות ייעודיות", אומר רמון.
לשאלתנו אם יתכן ויש בטענה זו ממש והצבא אכן לא יכול היה לגייס מיידית את כל אותם 4000 חרדים בשל היעדר מסגרות מותאמות, אומר רמון כי לו היו מודיעים לאותם צעירים שכעת הצבא לא ערוך, אבל הוא יקים יחידות מתאימות ויגייס אותם בעוד מספר חודשים, ניחא, אבל הצבא לא מצא לנכון להודיע על אותם אלפים שמבקשים להתגייס, לא הודיע כך לאותם צעירים חרדים אלא פסל אותם ושלח אותם חזרה לביתם.
"אומרים לי בצבא שזה עול וטרחה עליהם, אבל כלפי חוץ בעיקר אחרי השבעה באוקטובר מדברים על כך שרוצים אותם וכו'", אומר רמון ואנחנו שואלים אם משמעות דבריו היא שהצבא הפך לפוליטי, שכן הוא זה שנהג כך במה שרמון מגדיר כקרדום פוליטי. רמון משיב ואומר "הצמרת הצה"לית אומרת את המיינסטרים המקובל".
על מנת לאתגר את הצבא הוא מציע לבחון את התייחסות הצבא לגיוס ערבים. צווי גיוס ל-20 אלף צעירי המגזר מדי מחזור היו מניבים 2000-3000 שמוכנים להתגייס, גם אם לא ליחידות מובחרות ניתן היה לשלב אותם ביחידות כדוגמת כיפת ברזל, אך איש אינו טוען שיש צורך בהול בכל אותם צעירים. "פוסלים את כל הערבים ולא מזמנים אותם בכלל ולא שמעתי את ראשי הצבא שאומרים שצריך אותם".
"לכן כל הסיפור של גיוס חרדים אין לו דבר עם שוויון בנטל אלא הכול פוליטי, ויש מפלגות שמשתמשות בנושא הזה כקרדום לחפור בו. הם לא מעוניינים לגייס את החרדים אלא רק לדבר על זה", אומר רמון ומיד מוסיף כי "מצד שני, הרבנים לא מבנים שנגמר הסיפור וצריך לאפשר לצעיר החרדי חופש בחירה ולא להביא אותו בכוח לישיבה, צריך לתת להם אפשרות או ללמוד או להתגייס. תנו את חופש הבחירה לצעיר החרדי. לא מבינים את זה לצערי בציבור החרדי".
לדבריו "מי שרוצה לפתור את הסוגיה הזו שקורעת את החברה הישראלית, צריך לומר שאם פטרו ערבים, דרוזיות, ארמניות ועוד, כך יפטרו גם את החרדים", ולהערכתו של רמון מהלך שכזה היה מניב גיוס הרבה יותר נרחב מכפי שקורה כעת.