בראיון לערוץ 7 מספרים יבגניה ומיכאל קוזלוב על התחושות עם שחרורו של הבן אנדריי משבי חמאס על ידי לוחמי הימ"מ במבצע ארנון בשבת שעברה.
אנדריי נחטף ב-7.10 ממסיבת הנובה שהתקיימה ברעים, ושבה עבד כמאבטח, והוא חולץ ביחד עם נועה ארגמני (26), אלמוג מאיר ג'אן (21) ושלומי זיו (40) בפעולה מיוחדת של כוחות הביטחון לאחר 246 ימים בשבי חמאס. במבצע החילוץ ההרואי נהרג לוחם הימ"מ, פקד ארנון זמורה ז"ל.
שיחת הווידאו הראשונה שהתקיימה בין ההורים לאנדריי הייתה בעודם ברוסיה. היה זה ביום שמלכתחילה תוכנן עבורם להגעה לישראל. את השיחה קיבלה אמו של אנדרי בעודה אורזת את חפציה לקראת הטיסה לישראל. "לא הבנתי מה אומרים לי", היא מספרת. "אמרו שאנדריי בדרך לארץ ולא הבנתי. אמרו לי שוב ושוב ואולי רק אחרי שלוש או ארבע פעמים קלטתי את המידע".
"הייתי מלאת רגשות והדבר היחיד שהעסיק אותי היה איך אני חוזרת לארץ מייד, איך אמצא את המטוס שיעביר אותי בתוך שנייה לארץ. ההמתנה הייתה מאוד קשה", מוסיפה יבגניה.
מיכאל, אביו של אנדריי, מספר כי נודע לו על השחרור משיחה שקיבל מיבגניה ו"בהתחלה חשבתי שזה פייק ניוז, ורק כשהיא אמרה שהמידע הגיע מצה"ל האמנתי, ארזתי והגעתי אליה. ברגע שהגעתי לדירה שלה היא הייתה בשיחת וידאו עם אנדריי, כך שמיד ראיתי אותו על המסך. זה היה רגע מטורף. אי אפשר לתאר מה הרגשתי. זה היה הרגע המאושר ביותר בחיי".
על המפגש עצמו עם אנדריי מספרת יבגניה: "במהלך כל הדרך לא יכולתי להחזיק את התחושות ורציתי לקפוץ לרוץ ולעוף. הייתי מאוד מאושרת. אני זוכרת את עצמי רצה במסדרון בית החולים כדי לפגוש אותו, וכשראיתי אותו והוא קרס על הרצפה רציתי רק להרים אותו, לחבק וללטף אותו. החיבוק הראשון היה מטורף וכשחיבקתי אותו לא הפסקתי לומר לו עד כמה הוא גיבור על, חזק מדהים ויפה וכל הכבוד לו שהוא עבר את כל זה וחזר. ראיתי אותו חזק מבפנים, לא שבור, יפה ומאוד התרגשתי".
"אנדריי לא חושב שהוא גיבור על", מדייק מיכאל ומוסיף כי אנדריי עצמו לא ממש מבין מדוע מדברים עליו ככזה ומה פשר כל המהומה שסביבו. בימי השבי הוא לא ידע על כל המתרחש בארץ. "המחבלים אמרו להם כל הזמן שאף אחד לא רוצה אותם, שישראל שכחה אותם ושצה"ל רוצה להרוג אותם כדי לפתור את הבעיה של המלחמה, וגם כשהחיילים באו להציל אותם הוא חשב שבאים לרצוח אותם ולא להציל אותם. בארץ כשהוא היה מאושפז בבית החולים הוא ראה את ההתייחסות של הצוות, וכשהגיע ראש הממשלה נתניהו הוא בכלל לא הבין מה הוא עושה שם, למה שהוא יגיע אליו. הוא בהלם מכך שהוא מוכר וכולם מזהים אותו, אוהבים אותו ומחבקים אותו. הוא לא ידע שיש כאן הפגנות ועצרות ושמנסים להציל אותו".
יבגניה מוסיפה על הדברים ואומרת כי בעיני אנדריי החיילים שהגיעו להציל אותם הם גיבורי העל. את המבצע ההרואי להצלתם הוא מדמה לסרט של ג'יימס בונד, אירוע ש"הייתה בו גם חוצפה וגם עוצמה ביחד. אנחנו מאמינים שזה הטבע של מדינת ישראל, להציל את האנשים שלה בכל מחיר".
בהתייחס לימים שקדמו למבצע מספרת יבגניה כי בנה עבר חוויות קשות אך לאורך כל תקופת השבי הייתה לו וודאות שיחזור ויראה את הוריו שוב, ומשום כך לא שלח בשבעה באוקטובר להורים כל הודעת פרידה. "גם עכשיו, כשהוא מספר על הדברים הנוראיים שהיו בשבי, הוא מספר אותם בדרך של ציניות ובדיחה ואומר ש'הכל בסדר' גם כשהוא מדבר על דברים נוראיים. זה שובר את הלב, אבל אני מבינה שזו הדרך שלו להגן על עצמו ולהגן עלינו, להפוך את זה לסוג של בידור למרות שמה שהוא עבר מאוד כואב".
"כשהוא חזר הוא אמר שיש דברים שהוא אף פעם לא יספר עליהם", אומר מיכאל "אני מאמין שהוא לא יספר כי הוא רוצה לשמור עלינו ולא רק על עצמו, וגם זה שובר את הלב, לדעת שיש דברים שלא נדע. זה שהוא חזר בריא, חזק ושלם זה לא בגלל שהתייחסו אליו טוב בשבי, אלא כי הוא חזק ועוצמתי עם אמונה. הוא לא נשבר. אנחנו מעריכים את זה ומופתעים ממנו".
על 120 החטופים שנותרו עדיין מאחור, אומרת יבגניה כי אנדריי שב ואומר שחייבים להחזיר את כולם ומיד ודווקא מתוך הידיעה האישית שלו את מה שהם עוברים.
ומה מכאן והלאה? מיכאל משיב: "אני מבין שמצפים מאיתנו לשמור ולהגן עליו, אבל בפועל הוא שומר עלינו ומרים אותנו. הנוכחות שלנו נותנת לנו הרבה כוחות ואנרגיה. זה שאנחנו ביחד, רואים אחד את השני, זה החיבוק הגדול". "זה שאני יכולה לראות אותו בכל יום עושה אותי האימא הכי מאושרת בעולם", מוסיפה יבגניה ומוסיפה תפילה ליום שבו כל אם לחטוף תרגיש כמותה.