השבוע התאכזבנו למשמע תשובתו של ראש הממשלה השולל את ישוב חבל עזה בתושבים יהודים בשל הטענה כי מדובר בפתרון לא ריאלי. תשובה כזאת למי שלומד וחי תנ"ך מעוררת התנגדות פנימית וחוסר יכולת להאמין שניתן לומר אותה בכלל.
ספר שמואל פותח באיש אחד מן הרמתיים צופים שהוא ואשתו גורמים לתקופה חדשה שתתחיל אחרי הבזיון הגדול של תקופת השופטים. לאחר הולדת שמואל נאמרת נבואה קשה המבשרת על חורבן שילה, נפילת עם ישראל בקרב מול הפלשתים (שלושים וארבע אלף איש מתים) שבי ארון ה' ומות עלי ושני בניו מנהיגי הכהונה. אירוע מכונן בתולדות עם ישראל ואולי עת מעבר לקראת קימום המלכות והנבואה בעם ישראל. חז"ל (בבלי מגילה יד ע"א) לומדים משם שדווקא נבואה שנצרכה לדורות היא נבואה שנכתבה.
שמואל מסייע לעם ישראל לקום מתוך הטרגדיה הנוראה המכונה 'דבר שכל השומע תצילנה שתי אוזניו'. נשים לב, כי טרגדיה זו מתרחשת על ידי הפלשתים יושבי שפלת החוף: אשדוד, אשקלון, עזה, גת ועקרון. שמואל פועל בתוככי עם ישראל, איש אשר רוח בו ונאמן לה' ולישראל. הוא שופט את ישראל ומכניס את התורה לחייהם היומיומיים. הוא מביא את ישראל לחיבור עמוק של זהותם הפנימית עם אלוקי ישראל מתוך קבלת עול מלכות שמים שלמה. עזיבת אלוהי הנכר או התפיסות שהיו להם ביחס לעבודת השם קודם לכן והכרה בכך שכל מעשיהם יהיו לשם שמים ולא לשם מטרות אחרות.
שמואל מציב אבן אחת המבטאת את אחדות עם ישראל באמונה בקב"ה המחבר ומקשר בין כל ישראל. מהלך זה הוא שמסייע לישראל להתגבר באופן מוחלט על אויביהם הפלשתים עד כדי כניעה מוחלטת שלהם כפי שהנביא מעיד: "(יג) וַיִּכָּנְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְלֹא יָסְפוּ עוֹד לָבוֹא בִּגְבוּל יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי יַד יְקֹוָק בַּפְּלִשְׁתִּים כֹּל יְמֵי שְׁמוּאֵל: (יד) וַתָּשֹׁבְנָה הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקְחוּ פְלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל מֵעֶקְרוֹן וְעַד גַּת וְאֶת גְּבוּלָן הִצִּיל יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וַיְהִי שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמֹרִי".
הנצחון מול אויבנו תלוי בהעלאת רוח האומה ובחיזוק זהותו הרוחנית והאמונה בקב"ה מנהל העלילות בעולם. ככל שהכרה זו תיהיה טבועה בישראל בצורה שלמה וחזקה כן תגדל הצלחת ישועת ה' על עמו ונחלתו מידי כל מבקשי רעתנו. התישבות חזרה בחבלי ארץ מולדת שנלקחו מידינו הינה התשובה הרוחנית הנדרשת בעת הזאת להבאת השלום על הארץ ועל ישראל.
פעולה זו חוזרת גם בימי דוד כאשר נלחמים ישראל מול גלית ופלשתים. גלית מחרף ומגדף את ישראל ואת אלוקיהם יום יום וכולם שותקים ומפחדים מלהגיב. רק דוד המלך מעז לצאת כנגדו ולזעוק את חילול השם העצום שיש בהמשך התנהלות זאת. הוא יוצא להלחם נגדו כנגד כל הסיכויים באופן לא ריאלי לחלוטין לדעת שאול המלך ובכל זאת מנצח. הסיבה לכך טמונה בדבריו (שם יז, מז):"וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְקֹוָק כִּי לַיקֹוָק הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ".
גם אם ברמה הטקטית אנו רוכשים נשק ומאמנים חיילים ברמה האמונית אנו מנצחים בזכותה קב"ה כפי שהיה לכל אורך הדורות וכן יהיה בימים אלו כפי שהנבואה מלמדת אותנו, בעז"ה בקרוב ננצח.
הכותב הינו ראש הכולל בישיבת "באר התחיה", באר שבע ורב מחלקת הכשרות הר חברון