הרב שבתי סבתו
הרב שבתי סבתוצילום: - יעקב אפללו ישיבת מצפה יריחו

הרב שבתי סבתו, ראש ישיבת מצפה יריחו, מתייחס בשיחה עם ערוץ 7 לספרו החדש 'שפתי רננות' על ספר תהילים.

"הספר בא בעקבות תובנות מאוד עמוקות שגיליתי בהבנת פרקי תהילים, תוך זמן קצר גיליתי שיש פרקים שבהם לא יכולתי למצוא את התובנות העמוקות, ולכן תהליך הכתיבה היה מאוד קשה ומסובך", הוא אומר בפתח דבריו.

"רציתי שכל הפירוש יהיה באותה רמה ולא הייתי מוכן לפטור דברים רק בשביל למלא את הדף, הייתי חייב שזה יהיה אמיתי ולא מלאכותי, לכן הכתיבה כולה ארכה 25 שנה".

הוא מפרט על היחס הנכון לספר תהילים. "כואב לי מאוד שאנשים קוראים את תהילים רק למען סגולות, כמו שכתוב בדרך כלל בראשי הפרקים - שכל פרק מועיל לרפואה של איבר אחר. כאילו לוקחים שירת על נבואית והופכים אותה לפירורים קטנים של טיפול בכאבים – טיפות אוזן או טיפות עיניים, ואז מאבדים בזה את כל המשמעות והעומק של הפרק".

הרב מוסיף: "מי שכתב את הפרק - זה זרם אצלו ברוח הקודש, הוא הוביל למשהו, הוא יצא מנקודה והגיע לנקודה, והמהלך הזה של לצאת מנקודה ולהגיע לנקודה – יש בו איזה שהוא רצף עמוק של כעין סולם עם שלבים, ועצם הראייה הזו וכיוון החשיבה הזה הוא שימש כמפתח שפתח בפניי הרבה מאוד מהפרקים".

מה החידוש המרכזי בפירוש של הרב?

"אפשר לומר שהפירושים הם תובנות עומק שצמחו מתוך קריאת פסוקי התהילים. אבל עיקר הנקודה - שהיא בעצם יוצרת את החידוש - זה ההסתכלות על כל הפרק כחטיבה אחת, על שירי המעלות כרצף, מחרוזת אחת שכל מזמור ממלא בה חוליה מסוימת. אם מסתכלים על כל פסוק ופסוק – אי אפשר להגיע לתובנות עומק".

למה הרב מתכוון בהסתכלות על כל הפרק כחטיבה אחת?

"אמחיש זאת בקצרה על ידי מה שהייתה נקודת ההתחלה לכל הפירוש. כולם מכירים את מזמור 'אשרי יושבי ביתך', כל פסוק מתחיל באות אחרת על פי סדר 'האלף-בית', הגמרא שואלת למה אין פסוק שמתחיל באות נ', ועונה שזה מפני שהיא מסמלת על נפילת עם ישראל. לכן, באותו מזמור דוד המלך כותב 'מלכותך מלכות כל עולמים' ואז 'סומך ה' לכל הנופלים"', כלומר הוא מסביר לך שיש פה נופל והקב"ה סומך אותו"

הרב ממשיך: "הגמרא אומרת שם שכל מי שקורא את מזמור 'אשרי' 3 פעמים ביום – זוכה לעולם הבא. אמרתי לעצמי – וכי אפשר לזכות לעולם הבא בקלות כזו של קריאת שלושה פרקי תהילים כל יום? איפה כל התורה והמצוות? הגמרא מציעה - אולי הוא זוכה לעולם הבא בגלל שהמזמור מסודר בסדר של א' ב'? או אולי בגלל שיש בו "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'? ולבסוף מסכמת שגם זה וגם זה"

"אז אני שואל – מה זה א' ב'? מה עושה א' ב' לחיי עולם הבא? מה זה הדבר הזה? ואז התעורר בי הרעיון שמשך אחריו הרבה פרקים, שבעצם דוד המלך כתב את כל הא' ב' כדי שנבחין ב'נון' שאיננה. זאת אומרת שזו שיטת הדגשה של משהו לא על ידי זה שאתה אומר אותו אלא על ידי זה שאתה לא אומר אותו. אם מזמור אשרי יושבי ביתך כולו, לא היה מסודר לפי הא' ב', איך היית יודע שחסרה הנון? בעזרת רעיון זה הבנתי את הזכות לעולם הבא. בעצם זה לא הא' ב' אלא תשומת הלב לנון, לנפילתו של עם ישראל. מתוך תשומת הלב הזו יבוא האדם לתפילת מעומק ליבו על תקומתו של עם ישראל, ועל זה הוא אכן זוכה לעולם הבא".

הרב יכול לשתף אותנו ברגע בו נוצר החידוש ועולים הרעיונות?

"הייתי מסתכל על הפסוקים ואז היו מתנוצצות האותיות. מה פירוש מתנוצצות? כאילו המילה הזו קוראת לך – שים לב אלי. ועוד פעם אני קורא במילה אחרת 'תשים לב אלי'. ואז אני מתחיל לשאול מה זה ומה זה. ואז זה מתקשר עם כל הלימוד ההיקפי שעשיתי במשך שנים, אמנם ברוך השם זכיתי ללמוד הרבה מאוד, אבל הכול מונח בערבוביה ואתה לא יכול לדלות מזה בקלות. אני חושב על המילה שמדברת אליי הרבה זמן ואחרי יום יומיים פתאום המחשבה מקפיצה לי רעיון שאמרתי אותו לפני 40 שנה אבל עכשיו כאילו פילס את דרכו לעלות למעלה".

מה הרב צריך כדי להגיע לאותם החידושים?

"אני צריך לזה הרבה רגש והרבה מאוד התייחדות עם הכתובים בשעות קטנות של הלילה ושל הבוקר, כשאף אחד לא נמצא לידי ואין הפרעות ואין טלפונים".

לסיכום, מה הרושם של הרב מספר תהילים אחרי כל תהליך הכתיבה?

"אתה רואה שדוד המלך ערך את הספר בצורה מחושבת, 'מחושבת' לא הכוונה בחכמה קרה או ע"י אינטליגנציה אלא הכוונה עם רוח הקודש, עם רגש עליון של געגוע, של קישור עם בורא עולם בכל נפשו ובכל מאודו, השירה פרצה מפיו אבל היא מכילה את כל הרעיונות העמוקים ביותר", חותם הרב.