אל תהיו מופתעים ב'

אני גר ברחוב ללא מוצא בעיר הבירה של המדינה היהודית, רחוב שבקצהו, על פי התקנות, רחבה המאפשרת פניית פרסה.

אמש הגעתי לרחבה כדי ל"פרסס" והנה באמצע הרחבה חונה מכונית ולידה שני בני אדם כורעים ומשתחווים שוב ושוב ואינם שועים לצרכי הנהגים המתקשים להמשיך בתנועה. אמנם, חסימת כבישים בישראל הפכה לאחרונה לדבר שבשגרה וחופש התנועה לא נאכף תדיר, אך כאן יש אירוע אמנם שולי וזניח אך משמעותו אינה זניחה.

הרחבה שנחסמה מוקפת במדרכה שמעבר לה מדשאה נאה שעומדת לרשות הציבור. לא היה מחסור במקומות חניה סמוך לרחבה, האדם שחסם את הרחבה לא גר ברחוב שנחסם. אין ברחבה שחסם שום קדושה שהופכת אותה לבית תפילה. מדוע טרח להגיע לכאן ולהתפלל דווקא באמצע מקום שנועד למכוניות?

לפי נסיבות האירוע נראה שיש בו משמעות. המשמעות היא צעד אחד קטן, קטן מאוד, אפסילון במונחים של המתמטיקה (ההחשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי). אירוע שלא משפיע על המערכת יותר מדקות ספורות של עיכוב התנועה, דבר של מה בכך. אז על מה אתה מלין? על המשמעות. זהו צעד אחד קטן בתוך מכלול של עשרות אלפי צעדים קטנים שהאפקט שלהם הסכום של כל האפסילונים (האינטגרל) גדול מסכום החלקים.

שני האורחים בשכונתנו אומרים לנו במילים פשוטות "אין אנו מכבדים אתכם, אנחנו כאן בעלי הבית ונכתיב לכם את שאיפותינו, יום אחד אתם תלכו מכאן". זהו צעד אחד קטן באסטרטגיה ידועה שנקראת "הכיבוש השקט". לאט לאט, צעד אחרי צעד הכיבוש מתקדם. אתמול התפללו בפתח שכונתם, היום בפתח שכונתנו ומחר במרכז העיר. התוצאה תהיה חדירה אגרסיבית לתוך רקמת החיים של היהודים בעיר הבירה והגברת ההגירה מירושלים לתל אביב.

בסבלנות, צעד אחר צעד בלי שאנחנו נבחין, נבנה האינטגרל. "הרי מדובר בעניין זניח, רק עיכוב של חמש דקות ואתה עושה מזה עניין?" כן, צריך לשים לב למגמה של בניית האינטגרל. באותה אסטרטגיה כל בניין בלתי חוקי שצץ בשטח C ביהודה ושומרון הוא עניין קטן שאפשר להכיל ולא צריך להרסו. אולם הוא אפסילון קטן בתוך תכנית גדולה הקרויה תכנית סלאם פיאד שבונה כאן אינטגרל שבשנת 2030 יהיה עובדה מוצקה שנקראת מדינה פלשתינאית בכל אדמות יהודה ושומרון. לך תהרוס אינטגרל.

אותה אסטרטגיה מופעלת גם בערים בתוך הקו הירוק על ידי אזרחים שווי זכויות אך לא שווי חלומות. הזכות של אזרח לקנות בית בכל מקום לא גוברת על הזכות של הלאום היהודי להבטחת קיומה של מדינתו המותקפת באסטרטגית הכיבוש השקט. אני יודע שכאן יאמר הקורא "גזעני", ולא היא, אם היהודים לא ישימו לב לתהליכים האיטיים, לאפסילונים שתחת חלונם, אירועי 7.10 יתגמדו תחת אירועי העתיד.

באותה אסטרטגיה של אפסילון ועוד אפסילון הגענו למצב שכוחות הנוחבה ערוכים על הגדר הטכנולוגית של עוטף עזה, לא עשינו עניין מכל תרגיל וכל טרוריסט המגיע לגדר, נתנו לתצפיתניות לרשום יומנים משעממים מלאים באפסילונים חסרי משמעות ולא מסוכנים וב7.10 גילינו שצמח לנו אינטגרל קטלני.

יש כאן מאבק לחיים ולמוות על מחיקת המפעל הציוני לפי תורת השלבים ובשיטת החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. כל זמן שנמשיך להתעלם מן האפסילונים נופתע ביום אחד מפיצוץ ענק שמורכב מאלפי פיצוצים מקומיים וספק אם אז נוכל להציל את המפעל הציוני.

התרבות שנלחמת בנו היא תרבות שבשמחה הופכת את בניה לפצצות חיות. אצלם המוות הוא הכבוד ולמען הנביא צריך למות. מול אויב כזה צריך להילחם בשלב האפסילונים, ולא להמתין לאינטגרל. גם מי שחוסם רחוב בשכונה בעיר הוא אפסילון שחייבים לטפל בו. לא הוא הבעיה, המשמעות והאינטגרל הם הבעיה. אתה הבנת את זה ברוך?

הכותב הוא חבר הנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי