כאשר אתה עולה חדש בישראל, אתה תמיד אאוטסיידר. במציאות הישראלית שבה אתה, רוב הזמן, מתקדם לפי מי שאתה מכיר, אנחנו, העולים, לא מכירים אף אחד. השארנו את כל מה שהכרנו מאחורינו.
קשה מאוד לעלות לארץ ולהתקבל בחברה הישראלית, אך לצד הקשיים יש תמיד אנשים טובים שעוזרים לנו להשתלב.
אני זוכר את עצמי לפני 25 שנה, כשעליתי לארץ מצרפת. התמיכה והעזרה שקיבלתי מבני ובנות הציונות הדתית היו לי לקרש הצלה. כשהייתי בצבא, "הביינישים" עזרו תמיד כאשר בשבתות הייתי חוזר לדירה ריקה, תמכו והכירו במאמץ שאני וחבריי עשינו במטרה לחזק את ארץ ישראל. הערכים של הכרת הטוב, הבנת הערך של העלייה והציונות, אמפטיה והרצון להקשיב ולהבין הם אלו שמאפיינים את הציונות הדתית ומלווים אותי מאז ועד היום.
אני פעיל חברתי בתחום העלייה והקליטה כבר 20 שנה, יו"ר עמותה שעוזרת לעולים צעירים ולחיילים בודדים, ומנהל כבר 15 שנים רשת של אולפני עברית לעולים שפרוסה על פני כל הארץ. במשך כל השנים ניהלתי שיח פורה עם כל שרי הקליטה מכל המפלגות, אך, לצערי, המצב היום, דווקא כאשר המשרד בידיים של שר מ"הציונות הדתית", הוא הקשה ביותר שחוויתי.
כשהתבשרתי לפני שנתיים שמשרד הקליטה יהיה בידיים של מפלגת "הציונות הדתית", התמלאתי התלהבות ותקווה. חשבתי שנוכל לקדם את העולים כפי שלא היה מעולם, ולפי הערכים הקרובים לליבי. אך כגודל התקווה, היה גם גודל האכזבה. מאז כניסתו של שר הקליטה הנוכחי, אני מרגיש כאילו נתקענו בקיר של חוסר הבנה וניתוק.
תחושת האכזבה החלה מהרגע הראשון, כשבמקום למנות, מתוך אותה מפלגה, מועמדת קיימת וטבעית לתפקיד שרת הקליטה, שמכירה את התחום ומוכרת היטב על ידי ארגוני העולים, נבחר לצערי בן אדם ללא כל ניסיון, ידע או הבנה בסיסית בתחום.
כל יום אני פוגש עשרות עולים, פעילים ומנהלי עמותות בתחום שמתאכזבים ממי שעומד בראש משרד הקליטה. כמו שסיפר לי בצער מנהל פרויקט מרכזי ביותר בתחום עזרה לחיילים בודדים, "כאשר צריך עזרה אמיתית, אני לא מקבל מענה מהשר. אני פוגש אותו אבל לצילומים עם חיילים בודדים, כדי לפרסם ברשתות".
בפועל הרבה עולים מרגישים מנוצלים על ידי ההתנהלות הזאת. אנחנו טובים לתמונות, אך לא מוזמנים לשולחן, כאשר הם לוקחים החלטות, שהופכות למנותקות מצורכי העולים. התוכניות בשטח לא מתאימות לצרכי העולים, והניתוק מורגש בכל התחומים אך בעוצמה רבה עוד יותר בתחום לימוד העברית שבו אני פועל.
במקום לטפח את תוכנית קיימת והמצליחה כבר 10 שנים, מקדם המשרד תוכנית ללימוד עברית דרך אפליקציה, עם תוכנית שלא מתאימה לעולים, שנבחרה ללא מכרז, ושייכת לקבוצת תקשורת של עיתון "הארץ".
כן קראתם נכון... פלטפורמה שמתגאה "ללמד עברית דרך תרבות" ושייכת לעיתן "הארץ". זאת החלטה של משרד הקליטה בזמן שהוא בידיים של שר מ"הציונות הדתית". וכאשר אני ועמיתי הרבים מעלים טענות מקצועיות על כך לשר, או למנכ"ל המשרד, וסביבתם, נתקלים בבוז, ובטענה שאולפנים מנועים על ידי רצון עסקי. הם אפילו לא מסוגלים לדמיין שיש אנשים שמונעים מאידאולוגיה, ערכים ומקצועיות.
עם השר הקליטה הנוכחי גיליתי שאנשים יכולים להראות מאוד נחמדים כמוהו, עם אותה כיפה משלי, ויחד עם זאת יכולים להרוס הרבה יותר, ולא מכוונה רעה, חס ושלום, אלא כי לא באמת אכפת להם כאשר הם רואים את משרד הקליטה רק כקרש קפיצה לתפקיד הבא ותוכן ליח"צ.
ב7 ביולי, הגיע במקום ראשון לבחירות בצרפת ממפלגה קיצונית ואנטישמית ולצד זה שליש מהפרלמנט הצרפתי יהיה בידיים של מפלגה של הימין הקיצוני. הרבה יהודים בהלם. ויש הזדמנות פז, שלא תחזור על עצמה לעלות 100,000 יהודים מצרפת, אוכלוסייה איכותית, שמתגייסת לקרבי, שתזניק את הכלכלה ותיישב את כל חלקי הארץ.
אך משרד הקליטה והמדינה לא ערוכים לזה ובדרך לפספס הזדמנות היסטורית. 90% מאותם מועמדי עלייה לא יוכלו לעלות, אם מדינת ישראל לא תשנה במיידי את המדיניות שלה. השאיפה של שר הקליטה לא צריכה להיות יצירת כותרות או צילומים עם קבוצת עולים שיורדת מהמטוס, אלא להיות קשוב למה שארגוני עולים, וכל הארגונים שעובדים בתחום כבר 15 ו30 שנה ממליצים, ולרוץ על זה, חזק ועכשיו, עם חזון אמיתי. עלייה וקליטה זה לא גימיק, זה נושא רציני, אפילו קיומי היום למדינת ישראל.
המצב הזה חייב להשתנות. אנחנו צריכים מנהיגות שמבינה את הערך של העלייה, שמוכנה להקשיב ולתמוך באמת, ושיכולה לראות את העולים כמוני וכמו עמיתי, את האולפנים, את עמותות העולים, כשותפים אמיתיים. בא נחזיר את האידיאולוגיה והערכים למרכז הבמה ונשתחרר מהפוליטיקה הקטנה. אם לא, נפספס את המאה אלף העולים שמוכנים לעלות, אם רק נאפשר להם.
הכותב אלכס ללוש, פעיל מרכזי בתחום העלייה והקליטה, יו"ר ארגון cnef עמותה המוכרת ביותר בתחום עזרה לעולים צעירים וחיילים בודדים מארצות דוברות צרפתית, מנכ"ל "אולפן שלי", אחד אולפני העברית הגדול בארץ, ויו"ר פורום אולפני העברית