שרית, אימה של תפארת לפידות הי"ד שנרצחה במסיבת הנובה ליד רעים, מספרת בריאיון לערוץ 7 על דמותה המיוחדת של בתה.
"תפארת היא הבת השנייה שלנו מבין שבעה ילדים, נולדה בכפר פינס ואחר כך עברנו לחריש והיא חזרה לכפר פינס לאולפנה סיימה שם שמינית, עשתה שנתיים שירות לאומי, שנה אחת עם נוער בסיכון בבנימין ושנה שניה בריכוז נוער בגולן ואז היא הלכה ללמוד תואר במדרשה, עשתה תוך כדי את שביל ישראל ולמדה קורס DJ", מספרת.
בהמשך, תפארת החליטה שהיא רוצה לטייל בעולם: "היא הלכה לעבוד קודם, עשתה רישיון לטרקטור ועבדה על קומביין בקיבוץ חצרים ויצאה לטיול שהיה אמור להיות ארבעה חודשים אבל בפועל נמשך שבעה חודשים. באלול האחרון היא ביקשה לבוא הביתה לחגים ושנעזור לה לממן את הכרטיס והתלבטנו. שאלנו את הרב והרבנית צהר והרבנית אמרה שילד שרוצה לבוא מביאים אותו הביתה".
שרית מפרטת למה הייתה מלכתחילה התלבטות: "זה היה ביקור של שלושה שבועות, במקור זה היה אמור להיות ביקור של שלושה שבועות ויש עוד ילדים וצרכים אז התלבטנו אם נממן את זה".
"יומיים לפני ראש השנה תפארת הגיעה ללו"ז צפוף של אינספור פגישות עם אנשים שחיכו לה פה כי היו לתפארת יכולות אנושיות, אינסוף חברים שאספה בדרך ובגדול זה מה שהיא עשתה בדרך - כסף לא היה עניין בחיים שלה".
שרית ממשיכה לספר על בתה: "כשתפארת הייתה בכיתה י"א היא אמרה לי פעם 'אמא אני לא רוצה שתיבהלי, אבל לפעמים אני רוצה למות כי אני מרגישה חוטאת' - אז הבנתי שהילדה במצוקה אמיתית ושאני צריכה להרפות כי אני לא יכולה להביא אותה לקצה".
שרית מספרת עוד על החיבוק שקיבלה בתה מהמשפחה למרות הבחירה השונה שלה בחיים: "מדי פעם הינו עולים לרב צהר לשאול ולהתייעץ. הוא כל הזמן אמר לנו לא לריב עם הילדים. לאט לאט הבנתי שזה לא ילך בכוח והנשמה שלה זכתה לאבא שחי תורה, לנשמות האלה הסוערות אני מאמינה שזו תורה שהחייתה אותה ואפשרה לה לא לחטוא".