בקפריסין ובטורקיה ציינו 50 שנות כיבוש של צפון האי על ידי טורקיה והנשיא ארדואן הציב עמדה חסרת פשרות שמעמידה בבעיה את שליחת האו"ם שמנסה להחזיר את הצדדים לשולחן המו"מ.
ב-20 ביולי 1974 פלשה טורקיה בהנהגת בולנט אג'וויט לשטחה הריבוני של קפריסין ונלחמה בה וכבשה שטחים נרחבים בצפון המדינה שמוחזקים כאמור, עד היום, על ידי טורקיה.
בסך הכל, כשליש משטחה של קפריסין כבוש בידי טורקים שעד היום מכנה את המלחמה כ"מבצע שלום".
הצדדים הלוחמים היו טורקיה שפלשה בטענה להגנה על המיעוט המוסלמי במדינה וקפריסין בתמיכת יוון.
ראש ממשלת יוון הנוכחי קיריקאוס מיצוטאקיס הגיע לקפריסין לציין 50 שנות כיבוש והבהיר כי מבחינתה של יוון סיום הסכסוך יסתיים רק לאחר נסיגה טורקית מהשטחים שכבשה.
בקפריסין מעוניינים לאחד מחדש את שטחי המדינה לרפובליקה אחת, פתרון שנתמך כאמור על ידי יוון, אך בטורקיה מעוניינים להגיע להסדר של חלוקת השטח באופן רשמי.
"ליוון מטרה אחת - רפובליקה של קפריסין עם ריבונות אחת, אישיות הנהגתית אחת, לאום אחד בפדרציה דו איזורית יחידה שבה כל האזרחים יהיו ללא צבא כיבוש זר", אמר מיצוטאקיס.
ארדואן אמר בבירה המחולקת ניקוסיה כי טורקיה "מוכנה למו"מ ארוך, להיפגש וכן לכונן שלום לטווח ארוך".